נפט
צילום: iStock
חודש הגז

ספיישל גז בביזפורטל: הרגולציה בישראל, מה אסור? מה מותר?

איך פועלת הרגולציה בישראל ועל מה היא מתבססת? למה זכאים בעלי הרישיון ואיך מקבלים אותו?  פרק 10
מיקי קורנר | (1)

ספיישל גז בביזפורטל: כל מה שרציתם לדעת על הגז הטבעי בארץ ובעולם

 

תוכן בשיתוף איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    h 19/05/2019 16:47
    הגב לתגובה זו
    אחרי הכמעט אסון בחיפה שנמנע רק בנס מה עוד צריך בשביל להרחיק את המפעלים הפטרוכימים מחיפה ומהחוף. הרשלנות תגמר באסון...
אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
רווח והסבר

מניות הנפט והגז הן מניות השנה – האם הן עדיין אטרקטיביות?

מה התשואה האפקטיבית שגלומה בישראמקו ורציו והאם נאוויטס היא מציאה?
אבישי עובדיה |
מניות הנפט והגז היו הכוכבות של 2022 בבורסה המקומית. הן מככבות עם עליות מרשימות בשעה שהמדדים נפלו. זה גם בגלל העלייה במחירי הנפט והגז בעולם על רקע המלחמה באוקראינה, אבל זה בעיקר בשל ההפנמה שהסיכון בהן מוגבל – יש חוזים, יש הכנסות שיודעים לחזות אותן לשנים הבאות, יש הוצאות שגם הן יחסית ניתנות להערכה סבירה. יש אפסייד במידה וקצב הזרימה במאגרים יעלה, או אם ימכרו לאירופה במחירים גבוהים; ויש בעצם נכס שבדומה לכל נכס מניב, ניתן להעריך אותו יחסית בפשטות. השאלה הגדולה בהערכה כזו היא מה הציפיות של המשקיעים. זה הבסיס לשיעור ההיוון של התזרימים העתידים מהנכס. ככל שהמשקיע סבור שהסיכון גדול יותר הוא בעצם ידרוש תשואה גבוהה יותר וכך הוא יהיה מוכן לשלם מחיר נוכחי נמוך יותר. בהפוך, ניתן לגזור ממחיר השוק את התשואה הצפויה. אין בטוח, אין תשואה וודאית, המציאות עולה על כל דמיון, יכול להיות שמחר בבוקר, תהיה תקלה חריפה-נדירה והמאגר יושבת, יכול להיות שמחר בבוקר, מדינה מאירופה תקנה 50% מהמאגר בפרמיה ענקית במסגרת הסכם ענק להביא את הגז הישראלי (והמצרי) לאירופה.
ועדיין יש את הסביר. אז סביר שהמאגרים – תמר ולוויתן, ימשיכו לספק את הסחורה, בקצב שהן מדווחות עליו, בלי שינויים לרעה. אגב, דווקא שינויים לטובה היו לרבות העלאת קצב ההפקה ונתונים על גודל מאגר גדול ממה שציפו. לוויתן הוא החדש מבין השניים ואצלו מתמחרים סיכון גדול יותר, תמר הוותיק מתומחר בסיכון נמוך יותר. כשמסתכלים על התמחור בשוק, מגלים שישראמקו שמחזיקה בתמר נסחרת בתשואה אפקטיבית שמרנית של  8%-9% ואולי קצת יותר, רציו שמחזיקה בלוויתן נסחרת בתשואה של 12%-13% ויותר. זה לא התשואה של 50% שהן סיפקו בשנה האחרונה, אבל זה לא רע. יש סיכונים, יש גם סיכויים – בתמר הולכים להגדיל את הקצב תוך שנים בודדות, זה אומר שקצב ההכנסות יגדל. ובכלל – האפסייד הגדול יכול להיות מול אירופה. ישראל ומצרים יחד עם אירופה מגבשות דרך לייצא את הגז מכאן לאירופאים.   ישראמקו ורציו הן "שחקניות טהורות" על המאגרים. יש שורה ארוכה של שחקניות גז ונפט, בשיעורי החזקה שונים במאגר, בזכויות שונות (כמו תמלוגי על) ובמינוף שונה וגם הן כמובן נהנו השנה מגאות בבורסה ובדוחות וצפויות ליהנות בהמשך. יש כאלו מורכבות ומגוונות יותר למשל קבוצת דלק שמחזיקה גם באיתקה. יש אחרות ממונפות יותר ולכן גם מספקות תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, למשל תמר פטרוליום ויש כאלו שבכלל לא פעילות כאן – יש קטנות יחסית כמו מודיעין ויש אחת שמתיימרת להית ענקית – נאוויטס. מדובר בשותפות של גדעון תדמור שיש לו זכויות רבות במציאת הגז מול חופי ישראל. הוא החליט בשלב מסוים לעזוב את השיתוף פעולה עם יצחק תשובה ולפעול בחו"ל.   מי זאת נאוויטס?
אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
רווח והסבר

מניות הנפט והגז הן מניות השנה – האם הן עדיין אטרקטיביות?

מה התשואה האפקטיבית שגלומה בישראמקו ורציו והאם נאוויטס היא מציאה?
אבישי עובדיה |
מניות הנפט והגז היו הכוכבות של 2022 בבורסה המקומית. הן מככבות עם עליות מרשימות בשעה שהמדדים נפלו. זה גם בגלל העלייה במחירי הנפט והגז בעולם על רקע המלחמה באוקראינה, אבל זה בעיקר בשל ההפנמה שהסיכון בהן מוגבל – יש חוזים, יש הכנסות שיודעים לחזות אותן לשנים הבאות, יש הוצאות שגם הן יחסית ניתנות להערכה סבירה. יש אפסייד במידה וקצב הזרימה במאגרים יעלה, או אם ימכרו לאירופה במחירים גבוהים; ויש בעצם נכס שבדומה לכל נכס מניב, ניתן להעריך אותו יחסית בפשטות. השאלה הגדולה בהערכה כזו היא מה הציפיות של המשקיעים. זה הבסיס לשיעור ההיוון של התזרימים העתידים מהנכס. ככל שהמשקיע סבור שהסיכון גדול יותר הוא בעצם ידרוש תשואה גבוהה יותר וכך הוא יהיה מוכן לשלם מחיר נוכחי נמוך יותר. בהפוך, ניתן לגזור ממחיר השוק את התשואה הצפויה. אין בטוח, אין תשואה וודאית, המציאות עולה על כל דמיון, יכול להיות שמחר בבוקר, תהיה תקלה חריפה-נדירה והמאגר יושבת, יכול להיות שמחר בבוקר, מדינה מאירופה תקנה 50% מהמאגר בפרמיה ענקית במסגרת הסכם ענק להביא את הגז הישראלי (והמצרי) לאירופה.
ועדיין יש את הסביר. אז סביר שהמאגרים – תמר ולוויתן, ימשיכו לספק את הסחורה, בקצב שהן מדווחות עליו, בלי שינויים לרעה. אגב, דווקא שינויים לטובה היו לרבות העלאת קצב ההפקה ונתונים על גודל מאגר גדול ממה שציפו. לוויתן הוא החדש מבין השניים ואצלו מתמחרים סיכון גדול יותר, תמר הוותיק מתומחר בסיכון נמוך יותר. כשמסתכלים על התמחור בשוק, מגלים שישראמקו שמחזיקה בתמר נסחרת בתשואה אפקטיבית שמרנית של  8%-9% ואולי קצת יותר, רציו שמחזיקה בלוויתן נסחרת בתשואה של 12%-13% ויותר. זה לא התשואה של 50% שהן סיפקו בשנה האחרונה, אבל זה לא רע. יש סיכונים, יש גם סיכויים – בתמר הולכים להגדיל את הקצב תוך שנים בודדות, זה אומר שקצב ההכנסות יגדל. ובכלל – האפסייד הגדול יכול להיות מול אירופה. ישראל ומצרים יחד עם אירופה מגבשות דרך לייצא את הגז מכאן לאירופאים.   ישראמקו ורציו הן "שחקניות טהורות" על המאגרים. יש שורה ארוכה של שחקניות גז ונפט, בשיעורי החזקה שונים במאגר, בזכויות שונות (כמו תמלוגי על) ובמינוף שונה וגם הן כמובן נהנו השנה מגאות בבורסה ובדוחות וצפויות ליהנות בהמשך. יש כאלו מורכבות ומגוונות יותר למשל קבוצת דלק שמחזיקה גם באיתקה. יש אחרות ממונפות יותר ולכן גם מספקות תשואה אפקטיבית גבוהה יותר, למשל תמר פטרוליום ויש כאלו שבכלל לא פעילות כאן – יש קטנות יחסית כמו מודיעין ויש אחת שמתיימרת להית ענקית – נאוויטס. מדובר בשותפות של גדעון תדמור שיש לו זכויות רבות במציאת הגז מול חופי ישראל. הוא החליט בשלב מסוים לעזוב את השיתוף פעולה עם יצחק תשובה ולפעול בחו"ל.   מי זאת נאוויטס?