יוס שירן אבן קיסר
צילום: אתר החברה
ראיון

"אנחנו בעיצומה של תכנית רה-ארגון; יש לנו חלופות למוצרים באוסטרליה"

אבן קיסר נמצאת בעיצומה של תכנית אסטרגטית במסגרתה היא גם סוגרת מפעלים, כמו ההודעה האחרונה על סגירת המפעל בארה"ב: "מעבירים את הייצור למקומות יותר תחרותיים"; בנוסף היא מתמודדת עם תקנים חדשים ומחמירים באוסטרליה: "זאת החלטה קיצונית", ואפילו בישראל, כאלה שגרמו לה לסגור את המפעל המיתולוגי בשדות ים: "התקנים מציבים אותנו בעמדת נחיתות מול המתחרים"
רוי שיינמן | (3)

חברות בבעלות קיבוצים הן לא דבר נדיר בישראל - לחצרים יש את נטפים, לרמת יוחנן את פלרם פלרם 0.92% , למשואות יצחק יש את על בד  על בד 3.03% ויש עוד חברות רבות בבעלות קיבוצים שתרמו לקופה שלהם. אחת מהחברות הבולטות בנוף הקיבוצי היא אבן קיסר  אבן קיסר מקיבוץ שדות ים העוסקת בייצור ושיווק של משטחי שיש. אבן קיסר הונפקה בנאסד"ק ב-2012 ובשיא הגיעה לשווי של 2.5 מיליארד דולר, והקיבוץ, שמחזיק ביחד עם קרן טנא ב-40% מהחברה, נהנה ביחד איתה והפך לאחד הקיבוצים העשירים בארץ.

אבל מאז השיא אבן קיסר נמצאת בהתדרדרות, התוצאות הכספיות הולכות ונהיות גרועות יותר והשנה היא אפילו הודיעה שתסגור את המפעל בקיבוץ שפועל משנת 1950. מנכ"ל החברה, יוס שירן, עונה על השאלות בראיון בלעדי.

מניית אבן קיסר מתחילת השנה

התדרדרות בתוצאות וסגירת מפעלים

ברבעון השלישי אבן קיסר דיווחה על הכנסות של 142.4 מיליון דולר, לעומת כ-180.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ירידה של 20.3% שלדברי החברה נובעים מסיבה הפשוטה שהיא מוכרת פחות. החברה עברה להפסד תפעולי של 2 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל וההפסד הנקי למנייה עמד על כ-0.03 דולר, לעומת הפסד נקי למנייה של כ-0.02 דולר ברבעון המקביל.

אבן קיסר נמצאת כבר תקופה בתוך התכנית האסטרטגית החדשה שלה, במסגרתה היא מעבירה את הייצור ממדינות יקרות יותר במערב למדינות המזרח - כבר בסוף השנה שעברה היא פיטרה כ-200 עובדים, שליש מכוח העבודה באותו הזמן, והמהלך הגדול הגיע בחודש מאי האחרון כאשר החברה הודיעה שהיא תסגור את המפעל המיתולוגי בקיבוץ ותפטר 150 עובדים נוספים, כאשר חלק מפעילות המפעל תמוזג למפעל באזור התעשייה בר לב בצפון וחלק תעבור לאסיה.

עכשיו החברה מדווחת על סגירת מפעל נוסף, הפעם במדינת ג'ורג'יה אשר בארה"ב, כאשר בתחילת השנה היא העסיקה שם כ-124 עובדים. החברה תכיר בהוצאות חד פעמיות של בין 45-55 מיליון דולר בשל סגירת המפעל אבל היא צופה שהמהלך יחסוך לה כ-20 מיליון דולר בשנה. גם פעילות המפעל הזה תעבור בחלקה למפעל החברה בצפון ובחלקה למזרח.

סגירת המפעל בארה"ב, איך הגעתם להחלטה?

"לפני כחצי שנה התחלנו ביישום תכנית אסטרטגית שכוללת גם ארגון מחדש", אומר שירן, "כחלק מהאסטרטגיה אנחנו מעבירים ייצור ממקורות ייצור מערביים יקרים למקורות יותר תחרותיים במזרח וכחלק מזה העברנו חלק מהייצור בארה"ב למפעל בר לב בצפון הארץ וחלק למזרח".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במאי האחרון סגרתם גם את המפעל בשדות ים, גם הפעילות שלו עברה לבר לב?

"חלק לבר לב וחלק למזרח. המפעל בבר לב קולט מה שהוא מסוגל, ובשביל מה שלא אנחנו מפתחים את הפעילויות שלנו במזרח. יש לנו כבר היום יכולת ייצור גבוהה מאוד במזרח וזה הולך ועולה".

יוס שירן, מנכ"ל אבן קיסר; קרדיט: אתר החברה

הפיטורים הם רק בפס ייצור?

"לא, זה גם במטה, זה הולך יד ביד. אבל גם זה חלק מהאסטרטגיה שלנו. שיפרנו מאוד את המצב הפיננסי של החברה ואנחנו מתקרבים ל-100 מיליון דולר מזומנים וזה יאפשר לנו להמשיך עם האסטרטגיה שלנו ולהתמקד בפיתוח של מוצרים חדשים ושיווק המותג בכל העולם".

כמה אתם רואים ירידה בביקושים בתקופה האחרונה?

"מה שראינו השנה זה בסדר גודל של 20%, אבל זה מאפיין גם את המתחרים שלנו למיטב ידיעתנו, זה לא נקודתי אלינו. אני כן מקבל את זה שהציפיות מאתנו יותר גבוהות, אבל אנחנו עוד לא שם, צריך להיערך לזה וזה קשור בחלק מהמשימות שאנחנו מבצעים".

ההודעה המדאיגה מאוסטרליה

ההודעה אולי המדאיגה ביותר מגיעה מאוסטרליה - ממשלת אוסטרליה החליטה לאסור שימוש, אספקה וייצור של מוצרים המכילים סיליקה, אחד המרכיבים שנמצאים במשטחי הקוורץ של החברה, וזאת בשל מחלת הסיליקוזיס אליה חשופים העובדים בפס הייצור, מחלת ריאות קשה שגובה את חייהם של עשרות אלפים בשנה ונכון להיום אין לה מרפא.

המהלך של ממשלת אוסטרליה הוא קיצוני. "החברה מציינת כי השימוש במוצריה אינו מהווה כל סכנה לצרכני הקצה וכי אינו מהווה סיכון בריאותי למעבדי האבן המקפידים לקיים נהלי עבודה בטוחים. במקביל החברה ממשיכה להיערך על מנת להבטיח אספקת משטחי עבודה מחומרים חליפיים ללקוחותיה האוסטרליים מבלי לפגוע בסטנדרטים הגבוהים של מוצריה", מסרה החברה בהודעה למשקיעים. אוסטרליה מהווה מעל 18% מההכנסות של אבן קיסר.

הירידה בביקושים מושפעת גם מעניין הסיליקוזיס שחזר עכשיו לכותרות?

"זה גשם שיורד על כל יצרני הקוורץ בעולם", אומר שירן, "אבל ההחלטה של ממשלת אוסטרליה היא החלטה קיצונית – במקום להתמודד עם הבעיה דרך אכיפה, כמו שעשו בישראל ובמקומות אחרים, הם החליטו לאסור לחלוטין. בישראל כמעט ואין היום אירועים חדשים של סיליקוזיס כי הממשלה אכפה את העניין הזה. אם מקפידים על הנהלים, שמים מסכה ומשתמשים במים, אז זה בטוח, אבל אם לא אז זה מסוכן".

אבל הנושא חזר עכשיו בגדול לשיח הציבורי, אתם לא מודאגים שזה כשלעצמו יפגע בכם?

"זה בוודאי משהו שצריך להתייחס אליו אבל זה נושא שאנחנו מתמודדים איתו כבר שנים. יש לנו כבר אלטרנטיבות שפיתחנו כמו פורצלן וגם מוצרי קוורץ דלי סיליקה שלא משנים מהותית את שולי הרווח שלנו, אבל באוסטרליה בטווח הקצר זה ישפיע עד שתהיה התארגנות חדשה, זה טורף את הקלפים, אבל גם שם השוק חיכה לזה – לפני 3 שבועות הייתי באוסטרליה ודיברתי עם הרבה לקוחות, כולם מאוד אוהבים אותנו שם, אבן קיסר הוא מותג מאוד חזק באוסטרליה ואנחנו מתכוונים שהוא יישאר ככה".

אתם מתכוונים להגיב לחקיקה בדרך כלשהי?

"אנחנו לא הולכים להילחם בחקיקות בצורה משפטית. אנחנו נתאים את עצמינו בהתאם למה שאפשר לעשות, יש לנו פתרונות חלופיים".

התקנים המחמירים בישראל

סגירת המפעל בשדות ים נראית כלפי חוץ כמהלך משמעותי, בכל זאת, זה הבית של החברה, שם היא נולדה וגדלה. אבל שירן אומר לנו שהתקנים בישראל פשוט הופכים את המשך ההפעלה שלו ללא משתלם, והעובדה שהמפעל ישן לא עוזרת בנושא הזה.

"תקני איכות הסביבה בישראל הפכו לכל כך מחמירים שההשקעות שהיינו צריכים לעשות שם בשביל לעמוד בתקינה נהיו לא הגיוניות", אומר שירן, "אם אני צריך להשקיע עשרות מיליוני דולרים רק בשביל שהמפעל יעמוד בתקן, בזמן שהמתחרים שלי משקיעים את הסכומים האלה באולמות תצוגה או בקידום המותג אז אנחנו בעמדת נחיתות. בישראל החליטו שהם רוצים ללכת צעד אחד מעבר ויישמו תקנים מתקדמים שאין במקומות אחרים בעולם ובטח שלא אצל המתחרים שלנו".

אז התקנים האלה לא מוצדקים?

"אני לא אומר שהם לא מוצדקים, אבל לדעתנו אלה תקנים מוגזמים. הרי הדבר הכי טוב לסביבה זה שלא תהיה תעשייה בכלל, אבל בסוף צריך את התעשייה וצריך למצוא את הדרך שהיא שורדת ומכניסה מסים, בלי לעשות מהפכות שגורמות לתעשייה לצאת מהמדינה, ואת זה אני אומר בתור אזרח".

אבל דווקא החברה יכולה למנף את זה לתדמית יותר "ירוקה" כמו עניין ה-ESG

"אולי רק במכרזים ממשלתיים. בסופו של דבר כשאתה בא ללקוח והוא צריך לבחור בינך לבין מתחרה אחר, אם המתחרה יהיה דולר מתחתיך אז הוא יבחר אותו ולא משנה למי יש ESG ולמי לא. ה-ESG עדיין לא מהווה פקטור להחלטה, השיקול הזה הוא די שולי עדיין".

כמה דברים לסיכום?

"החברה שיפרה לאין ערוך את המצב הפיננסי שלה ואת היכולות שלה לייצר צמיחה רווחית בעתיד ואנחנו נמשיך ביישום התכנית שלנו שמתקדמת יחסית מהר. המכירות יבואו כתוצאה מצעדים שלנו ותחומים חדשים, כמו למשל הפורצלן שאנחנו מגבירים בו את הנוכחות וגם מרעיונות חדשים, וכמובן מהמשך עבודה על המותג העולמי של אבן קיסר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שיחזרו לפרסם בערוץ 14 ואולי המכירות יעלו (ל"ת)
    משה 14/12/2023 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שמילוביץ 14/12/2023 14:40
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו את העבודה בשבת באזור תעשיה בר לב תן לעובדים מנוחה השבת ותבוא עלכם ברכה והצלחה
  • 1.
    חני ש 14/12/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    אה, ותודה לקרן טנא ..
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

ישראל רייף יו"ר אפקון
צילום: עזרא לוי

60 מיליון שקל: מור נכנסת לאפקון עם השקעה בהקצאה פרטית

סך הגיוס מגיע לכ-74 מיליון שקל, יחד עם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב שהעמיקו השקעה

ליאור דנקנר |

קבוצת אפקון אפקון החזקות 4.34%  , שפועלת בתחומי ההנדסה, האנרגיה, התעשייה והתשתיות בישראל ובשווקים בינלאומיים, מדווחים על מהלך שמכניס לחברה משקיע מוסדי חדש. מור בית השקעות מור השקעות 0.11%   משקיעה כ-60 מיליון שקל באפקון החזקות במסגרת הקצאה פרטית של מניות, ובכך נכנסת לראשונה להשקעה בקבוצה. מבחינת השוק זה עוד סימן לכך שהחברה מצליחה למשוך גופים גדולים לעסקאות ממוקדות, בלי רעש מסביב. ההשקעה מביאה את מור להחזקה של כ-3.8% מהונה של אפקון, ובמקביל היא מקבלת גם אופציות שעשויות להגדיל את האחזקה בהמשך. במילים פשוטות, זה מהלך שמתחיל בנתח קטן יחסית, אבל משאיר למור דלת פתוחה להגדיל נוכחות אם התנאים יתאימו.

במקביל למניות, יוקצו למור אופציות לפי שווי חברה של כ-2.120 מיליארד שקל. אופציות הן זכות לרכוש מניות בעתיד במחיר שנקבע מראש, ואם ימומשו מור צפויה להפוך לבעלת עניין באפקון. בעל עניין זה גוף שמחזיק נתח מהותי מהחברה ומגיע איתו גם סט חובות דיווח רחב יותר, ככה שהכניסה כבר הופכת ליותר מסתם השקעה נקודתית. להקצאה הפרטית הצטרפו גופים מוסדיים נוספים ובהם הפניקס, מנורה, ספרה ואלטרנטיב בית השקעות, כך שסך המזומן שייכנס לאפקון במסגרת המהלך יעמוד על כ-74 מיליון שקל. בשורה התחתונה, אפקון מקבלת הזרמת הון לא קטנה, וגם מחזקת את השורה של השמות שמופיעים לצידה.


מפת בעלי העניין והשליטה בקבוצה ומי ילווה את העסקה

עם מימוש האופציות, מור צפויה להצטרף כבעלת עניין נוספת בקבוצת אפקון, לצד הפניקס שמחזיקה בכ-7% מהחברה, מגדל עם כ-6% ומנורה עם כ-6%. מעל כולם נמצאת משפחת שמלצר, בעלת השליטה בקבוצה, עם כ-63% מההון. בפועל, מדובר בהרחבה של מעגל הגופים המוסדיים סביב החברה, תוך שמירה על שליטה ברורה אצל בעלת השליטה. זה מהלך שמוסיף עוד שכבת תמיכה פיננסית, אבל לא מזיז את מרכז הכובד של השליטה. בגלל זה ההקצאה נתפסת כמהלך ממוקד שמחזק את החברה בלי להפוך את המבנה שלה על הראש.

החתמים שליוו את העסקה הם רוסאריו קפיטל ומנורה מבטחים חיתום. מבחינת החברה, זה עוד מהלך שמסדר לה אוויר קדימה ומחזק את החיבור עם המוסדיים שמלווים אותה גם בסבבים כאלה.

באפקון מציגים את המהלך כחלק מהכיוון הכולל של הקבוצה, ומדווחים שההשקעה משקפת הבעת אמון בפעילותה של אפקון, באסטרטגיית הצמיחה שלה ובפוטנציאל ארוך הטווח של הקבוצה. בחברה מדגישים בעיקר את הפן של שותפות והמשך צמיחה, ולא רק את המספרים היבשים.