"אנחנו בעיצומה של תכנית רה-ארגון; יש לנו חלופות למוצרים באוסטרליה"
חברות בבעלות קיבוצים הן לא דבר נדיר בישראל - לחצרים יש את נטפים, לרמת יוחנן את פלרם פלרם -0.66% , למשואות יצחק יש את על בד על בד 0.15% ויש עוד חברות רבות בבעלות קיבוצים שתרמו לקופה שלהם. אחת מהחברות הבולטות בנוף הקיבוצי היא אבן קיסר אבן קיסר מקיבוץ שדות ים העוסקת בייצור ושיווק של משטחי שיש. אבן קיסר הונפקה בנאסד"ק ב-2012 ובשיא הגיעה לשווי של 2.5 מיליארד דולר, והקיבוץ, שמחזיק ביחד עם קרן טנא ב-40% מהחברה, נהנה ביחד איתה והפך לאחד הקיבוצים העשירים בארץ.
אבל מאז השיא אבן קיסר נמצאת בהתדרדרות, התוצאות הכספיות הולכות ונהיות גרועות יותר והשנה היא אפילו הודיעה שתסגור את המפעל בקיבוץ שפועל משנת 1950. מנכ"ל החברה, יוס שירן, עונה על השאלות בראיון בלעדי.
מניית אבן קיסר מתחילת השנה
התדרדרות בתוצאות וסגירת מפעלים
ברבעון השלישי אבן קיסר דיווחה על הכנסות של 142.4 מיליון דולר, לעומת כ-180.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ירידה של 20.3% שלדברי החברה נובעים מסיבה הפשוטה שהיא מוכרת פחות. החברה עברה להפסד תפעולי של 2 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 3.2 מיליון דולר ברבעון המקביל וההפסד הנקי למנייה עמד על כ-0.03 דולר, לעומת הפסד נקי למנייה של כ-0.02 דולר ברבעון המקביל.- אבן קיסר שוקעת מתחת למזומנים - כמה היא צפויה לשרוף השנה?
- מניית אבן קיסר - הזדמנות או סכין נופלת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבן קיסר נמצאת כבר תקופה בתוך התכנית האסטרטגית החדשה שלה, במסגרתה היא מעבירה את הייצור ממדינות יקרות יותר במערב למדינות המזרח - כבר בסוף השנה שעברה היא פיטרה כ-200 עובדים, שליש מכוח העבודה באותו הזמן, והמהלך הגדול הגיע בחודש מאי האחרון כאשר החברה הודיעה שהיא תסגור את המפעל המיתולוגי בקיבוץ ותפטר 150 עובדים נוספים, כאשר חלק מפעילות המפעל תמוזג למפעל באזור התעשייה בר לב בצפון וחלק תעבור לאסיה.
עכשיו החברה מדווחת על סגירת מפעל נוסף, הפעם במדינת ג'ורג'יה אשר בארה"ב, כאשר בתחילת השנה היא העסיקה שם כ-124 עובדים. החברה תכיר בהוצאות חד פעמיות של בין 45-55 מיליון דולר בשל סגירת המפעל אבל היא צופה שהמהלך יחסוך לה כ-20 מיליון דולר בשנה. גם פעילות המפעל הזה תעבור בחלקה למפעל החברה בצפון ובחלקה למזרח.
סגירת המפעל בארה"ב, איך הגעתם להחלטה?
"לפני כחצי שנה התחלנו ביישום תכנית אסטרטגית שכוללת גם ארגון מחדש", אומר שירן, "כחלק מהאסטרטגיה אנחנו מעבירים ייצור ממקורות ייצור מערביים יקרים למקורות יותר תחרותיים במזרח וכחלק מזה העברנו חלק מהייצור בארה"ב למפעל בר לב בצפון הארץ וחלק למזרח".
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
במאי האחרון סגרתם גם את המפעל בשדות ים, גם הפעילות שלו עברה לבר לב?
"חלק לבר לב וחלק למזרח. המפעל בבר לב קולט מה שהוא מסוגל, ובשביל מה שלא אנחנו מפתחים את הפעילויות שלנו במזרח. יש לנו כבר היום יכולת ייצור גבוהה מאוד במזרח וזה הולך ועולה".
יוס שירן, מנכ"ל אבן קיסר; קרדיט: אתר החברה
הפיטורים הם רק בפס ייצור?
"לא, זה גם במטה, זה הולך יד ביד. אבל גם זה חלק מהאסטרטגיה שלנו. שיפרנו מאוד את המצב הפיננסי של החברה ואנחנו מתקרבים ל-100 מיליון דולר מזומנים וזה יאפשר לנו להמשיך עם האסטרטגיה שלנו ולהתמקד בפיתוח של מוצרים חדשים ושיווק המותג בכל העולם".
כמה אתם רואים ירידה בביקושים בתקופה האחרונה?
"מה שראינו השנה זה בסדר גודל של 20%, אבל זה מאפיין גם את המתחרים שלנו למיטב ידיעתנו, זה לא נקודתי אלינו. אני כן מקבל את זה שהציפיות מאתנו יותר גבוהות, אבל אנחנו עוד לא שם, צריך להיערך לזה וזה קשור בחלק מהמשימות שאנחנו מבצעים".
ההודעה המדאיגה מאוסטרליה
ההודעה אולי המדאיגה ביותר מגיעה מאוסטרליה - ממשלת אוסטרליה החליטה לאסור שימוש, אספקה וייצור של מוצרים המכילים סיליקה, אחד המרכיבים שנמצאים במשטחי הקוורץ של החברה, וזאת בשל מחלת הסיליקוזיס אליה חשופים העובדים בפס הייצור, מחלת ריאות קשה שגובה את חייהם של עשרות אלפים בשנה ונכון להיום אין לה מרפא.
המהלך של ממשלת אוסטרליה הוא קיצוני. "החברה מציינת כי השימוש במוצריה אינו מהווה כל סכנה לצרכני הקצה וכי אינו מהווה סיכון בריאותי למעבדי האבן המקפידים לקיים נהלי עבודה בטוחים. במקביל החברה ממשיכה להיערך על מנת להבטיח אספקת משטחי עבודה מחומרים חליפיים ללקוחותיה האוסטרליים מבלי לפגוע בסטנדרטים הגבוהים של מוצריה", מסרה החברה בהודעה למשקיעים. אוסטרליה מהווה מעל 18% מההכנסות של אבן קיסר.
הירידה בביקושים מושפעת גם מעניין הסיליקוזיס שחזר עכשיו לכותרות?
"זה גשם שיורד על כל יצרני הקוורץ בעולם", אומר שירן, "אבל ההחלטה של ממשלת אוסטרליה היא החלטה קיצונית – במקום להתמודד עם הבעיה דרך אכיפה, כמו שעשו בישראל ובמקומות אחרים, הם החליטו לאסור לחלוטין. בישראל כמעט ואין היום אירועים חדשים של סיליקוזיס כי הממשלה אכפה את העניין הזה. אם מקפידים על הנהלים, שמים מסכה ומשתמשים במים, אז זה בטוח, אבל אם לא אז זה מסוכן".
אבל הנושא חזר עכשיו בגדול לשיח הציבורי, אתם לא מודאגים שזה כשלעצמו יפגע בכם?
"זה בוודאי משהו שצריך להתייחס אליו אבל זה נושא שאנחנו מתמודדים איתו כבר שנים. יש לנו כבר אלטרנטיבות שפיתחנו כמו פורצלן וגם מוצרי קוורץ דלי סיליקה שלא משנים מהותית את שולי הרווח שלנו, אבל באוסטרליה בטווח הקצר זה ישפיע עד שתהיה התארגנות חדשה, זה טורף את הקלפים, אבל גם שם השוק חיכה לזה – לפני 3 שבועות הייתי באוסטרליה ודיברתי עם הרבה לקוחות, כולם מאוד אוהבים אותנו שם, אבן קיסר הוא מותג מאוד חזק באוסטרליה ואנחנו מתכוונים שהוא יישאר ככה".
אתם מתכוונים להגיב לחקיקה בדרך כלשהי?
"אנחנו לא הולכים להילחם בחקיקות בצורה משפטית. אנחנו נתאים את עצמינו בהתאם למה שאפשר לעשות, יש לנו פתרונות חלופיים".
התקנים המחמירים בישראל
סגירת המפעל בשדות ים נראית כלפי חוץ כמהלך משמעותי, בכל זאת, זה הבית של החברה, שם היא נולדה וגדלה. אבל שירן אומר לנו שהתקנים בישראל פשוט הופכים את המשך ההפעלה שלו ללא משתלם, והעובדה שהמפעל ישן לא עוזרת בנושא הזה.
"תקני איכות הסביבה בישראל הפכו לכל כך מחמירים שההשקעות שהיינו צריכים לעשות שם בשביל לעמוד בתקינה נהיו לא הגיוניות", אומר שירן, "אם אני צריך להשקיע עשרות מיליוני דולרים רק בשביל שהמפעל יעמוד בתקן, בזמן שהמתחרים שלי משקיעים את הסכומים האלה באולמות תצוגה או בקידום המותג אז אנחנו בעמדת נחיתות. בישראל החליטו שהם רוצים ללכת צעד אחד מעבר ויישמו תקנים מתקדמים שאין במקומות אחרים בעולם ובטח שלא אצל המתחרים שלנו".
אז התקנים האלה לא מוצדקים?
"אני לא אומר שהם לא מוצדקים, אבל לדעתנו אלה תקנים מוגזמים. הרי הדבר הכי טוב לסביבה זה שלא תהיה תעשייה בכלל, אבל בסוף צריך את התעשייה וצריך למצוא את הדרך שהיא שורדת ומכניסה מסים, בלי לעשות מהפכות שגורמות לתעשייה לצאת מהמדינה, ואת זה אני אומר בתור אזרח".
אבל דווקא החברה יכולה למנף את זה לתדמית יותר "ירוקה" כמו עניין ה-ESG
"אולי רק במכרזים ממשלתיים. בסופו של דבר כשאתה בא ללקוח והוא צריך לבחור בינך לבין מתחרה אחר, אם המתחרה יהיה דולר מתחתיך אז הוא יבחר אותו ולא משנה למי יש ESG ולמי לא. ה-ESG עדיין לא מהווה פקטור להחלטה, השיקול הזה הוא די שולי עדיין".
כמה דברים לסיכום?
"החברה שיפרה לאין ערוך את המצב הפיננסי שלה ואת היכולות שלה לייצר צמיחה רווחית בעתיד ואנחנו נמשיך ביישום התכנית שלנו שמתקדמת יחסית מהר. המכירות יבואו כתוצאה מצעדים שלנו ותחומים חדשים, כמו למשל הפורצלן שאנחנו מגבירים בו את הנוכחות וגם מרעיונות חדשים, וכמובן מהמשך עבודה על המותג העולמי של אבן קיסר".
- 3.שיחזרו לפרסם בערוץ 14 ואולי המכירות יעלו (ל"ת)משה 14/12/2023 15:37הגב לתגובה זו
- 2.שמילוביץ 14/12/2023 14:40הגב לתגובה זותפסיקו את העבודה בשבת באזור תעשיה בר לב תן לעובדים מנוחה השבת ותבוא עלכם ברכה והצלחה
- 1.חני ש 14/12/2023 13:11הגב לתגובה זואה, ותודה לקרן טנא ..
מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנקסט ויז׳ן מאבדת 2%, אלביט ב-1.2%; אלמור מזנקת 9% - ירידות במדדים
מגמה שלילית בבורסה לאחר שהעליות בוול סטריט כבר השפיעו על המסחר בת"א; הדולר ממשיך בהיחלשות
מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 יורד 0.5% ומדד ת"א 90 יורד 0.6%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.8% ומדד הנפט והגז יורד 1.2% ברקע הירידה במחיר החבית.
חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, ועדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו יתסיים מוקדם היום.
פינרג'י שוב מספקת כותרות וממשיכה לעלות גם היום. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero
בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה,
שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.
בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 11.39% לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ותובנה פיננסית: החברה שורפת 16 מיליון במחצית, יש לה 22 מיליון בקופה. הנתונים נכון לסוף יוני, זה אומר שעכשיו יש כנראה אולי 10 מיליון שקל - החברה צריכה כסף. כשחברה צריכה כסף היא צריכה להנפיק והרבה פעמים זה פוגע במשקיעים הקיימים, כשחברה צריכה כסף איכשהו יש פתאום הודעות טובות שמעלות את הנייר. זה נכון סטטיסטית - אנחנו לא מתכוונים למקרה הספציפי הזה. זו נקודה כללית שמשקיע צריך לקחת בחשבון - המוטיבציה של הבעלים והמנהלים להעלות את המחיר לקראת הנפקה (כדי שהיה תצליח במחיר טוב) היא גבוהה.
