יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'
דוחות

זה היה צפוי: הרווח של כלל ירד ב-45% ל-221 מיליון שקל. הירידות בשווקים פגעו ובנוסף - הרווח ברבעון המקביל היה גבוה ולא מייצג

בכל מקרה, רווח של 221 מיליון שקל ברבעון הוא מצוין לחברת הביטוח; אפשר לראות את השיפור גם בשורה העליונה - ההכנסות עלו ב-29% והסתכמו ב-7.2 מיליארד שקל; התשואה להון במונחים שנתיים: 11.4%, היקף הנכסים של כלל עלה ב-1.3% ל-290 מיליארד שקל, למרות הירידות בשווקים

נתנאל אריאל | (2)

חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח -0.77%  מדווחת על ירידה של 45% ברווח הנקי ל-221 מיליון שקל, לעומת 402 מיליון שקל ברבעון המקביל. הסיבה לירידה המשמעותית ברווח היא הירידות בשוק ההון, כאשר מנגד - עליית הריבית מסייעת לחברות הביטוח וצמצמה את הירידה ברווח. התשואה על ההון של כלל ברבעון הראשון (במונחים שנתיים) עמדה על 11.4%.

אבל צריך גם לומר - הרווח ברבעון המקביל היה גבוה ולא מייצג. זה נכון לא רק לגבי כלל אלא גם לגבי שאר חברות הביטוח. ב-2020 הן הפסידו ברבעון הראשון ורק בהמשך השנה הצליחו לייצר רווח, ב-2021 השווקים פתחו מבערים וזינקו ואיתם יחד עם חברות הביטוח. ואז הגיעה שנת 2022 כאשר השווקים יורדים - והתוצאה היא ירידה ברווח. אבל כדאי לזכור - רווח רבעוני של 221 מיליון שקל זה רווח מצוין לחברת הביטוח.

מנכ"ל חברת כלל ביטוח הסביר בראיון לביזפורטל כי עליית הריבית תרמה להם חצי מיליארד שקל. האמת שעליית הרווחים בחברות הביטוח בעקבות הריבית הייתה צפויה. כתבנו על כך לפני מספר חודשים, עוד לפני שהריבית עלתה.

על פי הדוחות, סך הפרמיות שהרווחו ברוטו הגיעו ל-7.2 מיליארד שקל, לעומת 5.5 מיליארד שקל אשתקד, עליה של 29%, במקביל, שיעור ההוצאות והעמלות מפרמיות ותקבולים, ירד ל-10.4%.

ההון המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-8.4 מיליארד שקל.

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים אמר על רקע הדוחות: "תוצאות הרבעון משקפות את המשך המגמה של החברה לצמיחה בהכנסות, תוך ייעול מבנה ההוצאות. בתחילת חודש אפריל, כחלק ממהלך שמטרתו להרחיב את פעילות חברת ההחזקות, חתמנו על מסמך הבנות עם קבוצת Max. עסקה זו, ככל שתושלם, צפויה לצקת תוכן משמעותי לכלל החזקות, לשפר את הפרופיל הפיננסי של הקבוצה ואת איתנותה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבנר מרום 30/05/2022 18:25
    הגב לתגובה זו
    ווישור זו חברת הביטוח עם הפוטנציאל הגבוה ביותר בשוק. גזור ושמור. מניה לנכדים...
  • 1.
    dw 30/05/2022 14:20
    הגב לתגובה זו
    לנייר בשווי של פחות מ 5 מיליארד להרוויח מיליארד בשנה זה מצוין. לא סתם גם אקירוב וגם שאול שי (דונה) חושקים בחברה. בשיחת הועידה שאלתי על בייבק למניה, שנסחרת בזול. תשובתם היתה שכרגע בגלל הסולבנסי עדיין לא יכולים אך בהמשך יוכלו לחלק דיבידנד או לעשות בייבק. אישית מעדיף שיעשו בייבק ושאקירוב ודונה יתאמצו טיפה יותר כדי להגדיל פוזיציה.
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

איתי בן זאב
צילום: תמר מצפי

שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק

הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים

רן קידר |
נושאים בכתבה איתי בן זאב

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.

בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה. 

ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה.  בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.

ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?


כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.

מי מימש וכמה?

בין המוכרים הבולטים: