מנכלי חברות הביטוח
צילום: תמר מצפי, סיון פרג', גל חרמוני, פלאש 90 יונתן זיידל
ניתוח

חברות הביטוח הישראליות ירוויחו מיליארדים מעליית הריבית בעולם

הראל, מגדל, הפניקס, כלל ומנורה צפויות לרשום רווחים גדולים בעקבות עליית הריבית בעולם. ההודעות שלהן לבורסה היום הן "לא מהותיות" - אבל כשהריבית תעלה, והיא בדרך לשם, זה יהפוך למשמעותי מאוד
נתנאל אריאל | (16)

צילום: יעל צור, תמר מצפי, סיון פרג', גל חרמוני, פלאש 90

חברות הביטוח הגדולות עשויות להרוויח מיליארדי שקלים כאשר הריביות בעולם יעלו בעיקר כי ההתחייבויות הביטוחיות שלהן קטנות. ריבית עולה מתורגמת להתחייבות קטנה יותר. דמיינו שאתם חייבים 1 מיליון שקל לעוד 20 שנים במצב הנוכחי ודמיינו שאתם חייבים את הסכום הזה בעולם של ריבית של 10%. ה-1 מיליון שקל "הופך"  במחירים של היום ל-100-150 אלף שקל בלבד (ראו בתחתית הכתבה הסבר חישובי). החוב מעין מתכווץ. אז אלה לא שינוי הריבית כמובן שיקרו בפועל, זו רק דוגמה להמחשת תרגום חוב עתידי למחירים של היום, ובמילים אחרות - היוון. 

במצב האמיתי - חברות הביטוח מהוונות את ההתחייבות העתידית שלהן לפי ריבית מאוד נמוכה, אבל היא אמורה לעלות. כשהיא תעלה ההתחייבות תקטן. כשההתחייבות תקטן - החברות ירוויחו, ומדובר במיליארדים.

המודל של חברת ביטוח עובד כך: היא מרוויחה כאשר היא גובה כסף מהציבור (פרמיות) וצריכה לשלם פחות מכך לציבור (תביעות). חברות הביטוח כמובן לא יודעות מתי יתבעו אותן וכמה, ולכן הן מעריכות את הסיכון וקובעות את גובה הפרמיות שמשלם הציבור כל חודש כך שיישאר להן מספיק רווח.

חברות ביטוח מנהלות סיכונים כי יש להן אוכלוסייה גדולה של מבוטחים. יש להן סטטיסטיקה מנצחת שמשאירה להן, לטווח הארוך, עודפים. הן בעצם סבורות שהתרחיש של רוב האנשים הוא - חיים ארוכים, טובים ובריאים. אם זה קורה - "הפסדתם" לחברת הביטוח, שילמתם כאילו סתם. אם זה לא קורה וקרה לכם משהו נורא בחיים, אתם "מנצחים" את חברת הביטוח, אבל זה לא באמת ניצחון.

איך משפיעה הריבית על חברות הביטוח?

חברות הביטוח צריכות להעריך את הסיכון שיש להן - וכתוצאה מכך גם את כל סכומי הכסף שיצטרכו לשלם בעתיד, הערכת הסיכונים הללו נקראת אקטואריה. כל שינוי בריבית משפיע מאוד על חברות הביטוח, וזאת מכיוון שיש ביטוחים לשנים רבות, כמו ביטוחים סיעודיים שהחברות עלולות לשלם לתקופות של אפילו 50 שנה, (החברות הפסיקו לשווק את הביטוח הסיעודי לפני כשנתיים, לאחר שגילו שהן נתבעות בתחום יותר מדי, וכתוצאה מכך מדובר עבורן בפעילות הפסדית) 

כדי להבין כמה כסף עתידי שווה היום משתמשים במנגנון שנקרא כאמור היוון - מחשבים את הכסף העתידי במונחי השווי של הכסף כיום. באופן פרקטי, מחלקים את סכום הכסף העתידי בריבית מסוימת בחזקת מספר השנים. לכן, ככל שהריבית במשק גבוהה יותר כך הכסף שווה פחות היום, וכאשר הריבית נמוכה הכסף שווה יותר היום.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כשהריבית יורדת - הכסף שווה היום יותר וחברות הביטוח נפגעות. כשהריבית עולה - חברות הביטוח מרוויחות

כאשר הריבית יורדת - המשמעות היא שהכסף נשחק פחות לאורך השנים, כלומר הוא ממשיך להיות שווה בעתיד יותר כסף, ולכן הן צריכות לרשום כבר היום יותר הפרשות לאותן תביעות שהן יקבלו לאורך השנים. הכסף הזה נכנס להתחייבויות של החברה ולא מגיע לשורה התחתונה. כך הרווח של חברות הביטוח מתכווץ.

מנגד, כאשר הריבית עולה - הכסף נשחק יותר, הוא שווה פחות בעתיד, ולכן חברות הביטוח יכולות להפריש פחות לטובת אותם החזרים לציבור הלקוחות, ובפועל לשמור את הכסף לעצמן - כלומר להרוויח יותר. 

מה שצפוי לקרות הוא שכאשר הריביות במשק (הריביות לטווח קצר) של הבנקים המרכזיים בעולם יעלו - והן כבר עולות - הוא שחברות הביטוח יצטרכו להפריש פחות כספים לטובת ההתחייבויות העתידיות ולכן ירשמו רווחים גדולים יותר. כלומר, עלייה בריבית בעולם צפויה להיטיב עם חברות הביטוח - במאות מיליוני שקלים ואפילו יותר. מנגד, אינפלציה וריבית מעלות את הסכום של התביעות כך שההתחייבויות גם עולות ועדיין - עלייה בריבית טובה לחברות ביטוח. 

למרות זאת - לא כל מנכ"לי חברות הביטוח מברכים על עלייה בריבית. האמביוולנטיות ביחס אליה נובע מכך שחברת ביטוח כיום היא בעיקר חברת ניהול כספים. לרוב, עלייה בריבית הופכת את המניות לפחות אטרקטיביות ומורידה את המניות. זה לא טוב לחברות המנהלות שגובות דמי ניהול על היקף הנכסים, ובמיוחד לחברות הביטוח שבפוליסות ההיסטוריות שלהן נקבעו דמי ניהול שמשתתפים ברווחים. ועדיין - באופן גורף, חברות הביטוח מעדיפות סביבת ריבית גבוהה יותר.   

למה נזכרנו עכשיו בנושא?

חברות הביטוח טוענות כבר תקופה ארוכה כי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מגביל אותן 'יותר מדי' ומאלץ אותן לחשב את הריבית שהן עשויות להרוויח על הפרמיות לפי ריבית חסרת סיכון נמוכה בכ-1% מאשר באירופה. הריביות הללו נמצאות היום בשפל, כאשר הריבית הריאלית נמצאת בטווחים הקצרים יותר של עקום הריבית בטווח השלילי ומעט גבוה יותר בטווחים הארוכים יותר.

חברות הביטוח יכולות להקל על עצמן במעט (או לא כל כך מעט) כאשר הן מפרישות בפועל עם מרווח מסוים, מתוך הנחה שהתשואות בפועל שהן ישיגו יהיו גבוהות מאותה ריבית חסרת סיכון. פער ההפרשות הזה נקרא בדיקת נאותות העתודה (LAT- Test Adequacy Liability), ובמסגרת העובדה שמדובר בכספים לטווחים ארוכים מאוד, חברות הביטוח 'נועלות' את הכסף לשנים רבות ולכן מקבלות בפועל ריביות מעט גבוהות יותר על הכסף הנעול - וזה נקרא פרמיית אי נזילות. 

לאחר 15 שנים שהממונה לא הסכים לשנות את החישובים ובשוק אומרים כי מדובר ב"שיטות חישוב מיושנות, שכאמור רחוקות באחוז ויותר מאשר באירופה" - הוא הסכים להקל מעט מעל חברות הביטוח את אותה בדיקת נאותות (LAT) כך שבמקום שהן יוכלו לחשב מרווח תשואה של 0.26% הן יוכלו מעכשיו לחשב פער של 0.54%.

על כמה כסף מדובר? - רווחים צפויים של מאות מיליוני שקלים ברבעון הקרוב לבדו

תגידו, אז מה, מדובר בכסף ממש קטן? לא ממש - חברות הביטוח מדווחות אתמול והיום לבורסה כי מדובר על מאות מיליוני שקלים, שצפויות להיכנס כמובן לשורת הרווח ברבעון הקרוב. ההודעות שפרסמו כל חברות הביטוח הגדולות מאפשרת לראות עד כמה מדובר בסכומים דרמטיים מבחינתן.

בדיווח לבורסה חברות הביטוח אמנם כתבו כי התשואות הריאליות ירדו ברבעון הרביעי של השנה ולכן למרות ההקלה מצד הממונה "ההשפעה נטו אינה מהותית", אלא שהן מדברות על העבר (והדוחות שלהן לדצמבר יתפרסמו עד סוף חודש מרץ), אבל כדאי לשים לב לכך שמאז תחילת הרבעון הנוכחי, הראשון של 2022, נרשמת עלייה של 0.1-0.2% בריבית הריאלית, ועליית הריבית בעולם צפויה לתמוך בכיוון הזה.

הראל השקעות 0.92% צפויה ליהנות מכך הכי הרבה. אילולא ירידה בתשואות בסוף הרבעון הרביעי הייתה הראל מכירה ברווח של 900 מיליון שקל לפני מס. מגדל ביטוח 0.09% הייתה רושמת רווח של חצי מיליארד שקל. הפניקס 0.5% הייתה רושמת רווח לפני מס של 370 מיליון שקל, כלל עסקי ביטוח 2.46% הייתה רושמת רווח של 300 מיליון שקל, ומנורה מבטחים מנורה מב החז 0.45% הייתה רושמת רווח של 200 מיליון שקל.

עכשיו, שימו לב שמדובר על שינוי של 0.3% שגורר כאלה רווחים צפויים. בהנחה שהריבית בעולם תעלה ל-2% ואולי אפילו יותר - חברות הביטוח הולכות לרשום רווחים משמעותיים מאוד. במהלך העשור האחרון חברות הביטוח נאלצו לרשום לטובת אותן הפרשות מיליארדי שקלים, כל חברה כתלות בגודל התיק הביטוחי שלה שהוא לטווח ארוך, וכעת מגיעה הפירעון. 

הסבר חישובי להיוון - 1 מיליון שקל של חוב לעוד 20 שנה בריבית של 10% שווה במחירים של היום - 1 מיליון חלקי 20^1.1 (1.1 בחזקת 20) = 149 אלף שקל. 

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    מבין עניין 05/03/2022 16:04
    הגב לתגובה זו
    ומחפשים פריירים שיקנו בכדי שהם ימכרו
  • 14.
    לילי 24/02/2022 09:32
    הגב לתגובה זו
    כל חברות הביטוח מחזיקות נכסים שמהוונים ע"פ שיעורי ריבית נמוכים . אם הריבית עולה הנכסים וההתחייבויות יורדים .
  • 13.
    דודי 23/02/2022 22:53
    הגב לתגובה זו
    ביטוחי הרכב יתחקרו בין 5-8% גם ביטוח החובה המסכנים לא מרווחים
  • 12.
    דודו 23/02/2022 14:22
    הגב לתגובה זו
    זהו רווח שהיה קים גם קודם אלא שעקב הריבית הנמוכה הוא הוון לערך נמוך יותר, עכשיו ירשמו החברות רווחים עצומים שעליהן יאלצו לשלם מס , הכל משחקים חשבונאיים
  • הרווח הוון לשווי חברה גבוה יותר... לא משלמים מס על רווח (ל"ת)
    עתידי מיחחחא 04/06/2022 03:03
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הציבור המשלם 22/02/2022 16:00
    הגב לתגובה זו
    שהריביות יעלו חברות הביטוח יחגגו וחלילה לא יורידו את הפרמיות. ממש יופי.
  • 10.
    אמיר 22/02/2022 06:58
    הגב לתגובה זו
    ריבית עולה = עוד עליה במדד (שממילא כבר עולה בארץ ובעולם) = תשלומי החברות בגין תביעות (צמודים למדד) עולים = קיטון ברווחים.
  • 9.
    אולי התבלבל בין ריבית לאינפלציה (ל"ת)
    עע 21/02/2022 22:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רון 21/02/2022 19:44
    הגב לתגובה זו
    הפכתם לאתר הכלכלי הטוב ביותר בעיני,אני לומד מכם המון
  • 7.
    אני מניח שאם זה הגיע לקוראים כנראה גולם במחיר המניה (ל"ת)
    מי יודע 21/02/2022 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כבר מגולם במחיר יא חובבנים (ל"ת)
    באפט 21/02/2022 18:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ירון 21/02/2022 17:50
    הגב לתגובה זו
    כבר עשרות שנים
  • 4.
    כתבה מענינת שיש בה ערך מוסף גם לאנשי מקצוע וגם לקוראים שאינן בתחום (ל"ת)
    אליעזר כרמל 21/02/2022 17:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יש צד שני למטבע 21/02/2022 17:21
    הגב לתגובה זו
    כשהריבית עולה המניות יורדות וזה יקטין את רווחי חברות הביטוח
  • 2.
    תודה על המאמר המשכיל (ל"ת)
    משיח בן דוד 21/02/2022 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שהריבית תעלה הם יפסידו מניירות ערך (ל"ת)
    קשקוש 21/02/2022 15:59
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.