פרופ' אמיר ירון ימליץ למנות את אנדרו אביר כמשנה לנגיד בנק ישראל
אנדרו אביר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הודיע לראש הממשלה על כוונתו להמליץ לממשלה למנות את מר אנדרו אביר לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל. המינוי כפוף לתהליך אישור בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת גולדברג), ולאישור הממשלה. כמשנה לנגיד יכהן אביר גם כחבר בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל.
אנדרו אביר, מנהל חטיבת השווקים של בנק ישראל מאז שנת 2011 וחבר בוועדה המוניטרית מאז 2017, הנו בעל תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת אוקספורד ותואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית. הוא החל לעבוד ככלכלן בבנק ישראל בשנת 1987, שימש כמנהל חדר עסקאות המט"ח של הבנק, ולאחר מכן כסגן מנהל חטיבת השווקים וראש האגף הפיננסי בחטיבה.
במסגרת תפקידיו הוא עמד בראש הצוות הבינמשרדי להתמודדות עם השלכות המשבר הפיננסי העולמי על השווקים הפיננסיים בישראל, לקח חלק בשילוב המשק הישראלי במערכת התשלומים הבינלאומית (CLS), שימש כיועץ מטעם קרן המטבע הבינלאומית לבנקים מרכזיים בעולם, והטמיע מערכות מסחר מתקדמות לניהול יתרות המט"ח של ישראל.
כמנהל חטיבת השווקים אביר הוביל את הרחבת מגוון מכשירי ויעדי ההשקעה בתיק יתרות המט"ח, שימש כדירקטור מטעם בנק ישראל בבורסה לניירות ערך, ומאז מארס 2019 כחבר במועצה המנהלית של הבנק. בבנק ישראל מציינים כי מעבר לניסיון הרב של אנדרו בניתוח התפתחויות מקרו כלכליות בעולם ובישראל, יש לו היכרות עמוקה עם השווקים הפיננסיים וגופים פיננסיים מובילים בארץ ובעולם, ניסיון עשיר במערכות פיננסיות תפעוליות, והישגים ניהוליים מוכחים.
- קול קורא לטובת ליווי צרכני ופיננסי של חיילים הנתונים בקשיים כלכליים
- האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מודה לאנדרו על נכונותו לקחת על עצמו את האחריות הכבדה ולסייע לי בהובלת בנק ישראל בשנים הבאות. הצגתי לראש הממשלה את הידע, היכולת והניסיון של אנדרו בכל התחומים הרלוונטיים, שבזכותם אני סבור שהוא מתאים לתפקיד. לשינויים הטכנולוגיים השפעה משמעותית על הכלכלה, הסביבה העסקית ופעילות הבנק. אנדרו יעמיד לרשות הבנק את ניסיונו ארוך השנים בהתוויית מדיניות, יישומה, ובתפעול של מערכות פיננסיות מורכבות, תוך אימוץ של חדשנות טכנולוגית. כל אלה יסייעו לנו להוביל את המהלכים שבנק ישראל מתעתד להניע במערכות הפיננסיות ובכלכלה".
- 2.שרון 08/01/2020 17:38הגב לתגובה זואביר בעל ידע והכרות עם המערכת.השאלה היחידה האם הנגיד צריך סגן?
- 1.czcu 08/01/2020 14:51הגב לתגובה זוהנגיד משועמם ...גם הוא מיותר וגם בוודאי שאינו צריך סגן
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
