חברת אבטחת הסייבר Sweet Security גייסה 12 מיליון דולר
חברת אבטחת הסייבר Sweet Security, הפועלת בתחום אבטחת הענן, השלימה סבב גיוס סיד של 12 מיליון דולר בהובלת קרן Glilot Capital Partners ובהשתתפות CyberArk Ventures.
במטרה להעלות את רף אבטחת הענן, בנתה החברה פתרון ״זמן ריצה״ שיאפשר לצוותי אבטחה למנוע, לזהות ולעצור מתקפות ענן בזמן אמת וברמת דיוק גבוהה. המוצר שפיתחה החברה מאפשר למנהלי וצוותי אבטחת מידע לשדרג את אבטחת הענן שלהם מחלקית למלאה, כשהיא מכסה את כל שלבי התקיפה. הסוויטה כוללת יכולות: זיהוי ותגובה (Detection & Response), מניעה (Prevention), וגילוי (Discovery) - כולן ב״זמן ריצה״ (runtime). החיישן של Sweet מותקן בתוך 5 דק׳ בסביבת הלקוח ומספק מיד נראות מלאה של אשכולות יישומי הענן של הארגון. הוא מזרים מידע קריטי וקונטקסט עסקי לשרתים של Sweet, ומשתמש בגישה חדשנית לסיווג אנומליות התנהגותיות שמועשרות בטקטיקות מסורתיות (TTPs).
החברה אשר הוקמה על ידי תא"ל (מיל.) דרור קשתי, לשעבר ראש חטיבת ההגנה בסייבר בצה"ל, אל"מ (מיל.) אייל פישר, לשעבר ראש מרכז סייבר ב-8200 ואוראל בן-ישי, לשעבר ראש מדור מו"פ בעולמות הסייבר ב-81, מעסיקה 17 עובדים, כולם בישראל.
"ההשקעה ב-Sweet Security הייתה החלטה קלה עבורנו", אמר קובי סמבורסקי, שותף מייסד בקרן Glilot Capital Partners. "החברה מטפלת בבעיה הולכת וגדלה בתחום אבטחת הענן - הגנה על המערכות בזמן ריצה במהלך פעולתן. דרור, אייל ואוראל מביאים עימם יכולות ייחודיות, מומחיות באבטחת ענן וניסיון בבנייה והדרכה של צוותים מוכשרים עם ביצועים איכותיים. תחילת הדרך של Sweet נהדרת ואנחנו מצפים ללוות אותה בהצלחתה בהמשך."
- האם הטיסה שלכם בטוחה? לא ממש לפי מומחי אבטחת מידע
- Zenity מגייסת 38 מיליון דולר בסבב ב׳ כדי לשפר את האבטחה עבור עזרי AI ארגוניים ופיתוח באמצעות Low-Code
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.פחחחחח 10/08/2023 10:19הגב לתגובה זוזה כמו שתגיד שבנאדם מרוויח 10 שח משכורת. חברות רציניות כמו צק פוינט מדברות במיליארדים... חבל על הזמן חברות צצות כמו פטריות אחרי הגשם, ובאותה המהירות גם נסגרות ,אין תקציבים ויש שפע... לכן החברות האלו כבר לא רלוונטיות
אייל פרוינד מנכ״ל איזופ, צילום: עודד קרנימהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות פלטרפומה לניהול תגמול הוני
שיתוף פעולה חדש מציע לחברות הייטק פתרון דיגיטלי מלא לניהול אופציות, נאמנות ומיסוי - מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה
אתם יכולים להסתכל על זה כסימן נוסף להתאוששות בהייטק. עוד גיוסים, עוד תוכניות אופציות, ועוד עובדים שמצפים מהחברות לגמישות ויעילות בניהול ההטבות ההוניות שלהם. על הרקע הזה מודיעים חברת Slice Global Equity ו-ESOP מבית הפניקס בית השקעות על שיתוף פעולה שמטרתו לספק לחברות ההייטק הישראליות פתרון כולל לניהול תגמול הוני מהשלב הראשוני של הקצאת אופציות ועד לשלב ההנפקה או האקזיט. המהלך מאחד בין טכנולוגיית אקוויטי מתקדמת לבין מעטפת נאמנות לפי סעיף 102, ליווי רגולטורי ומיסויי, ומציע לחברות ניהול מקצה לקצה של כל תהליך התגמול ההוני בפלטפורמה אחת.
המערכת החדשה תכלול ניהול קאפ-טייבל ותוכניות אופציות ו-RSU בזמן אמת, אינטגרציה עם מערכות HR ו-Finance, ניהול רגולציה ומיסוי בישראל ובעולם, הפקת דוחות פיננסיים ואנליטיקה מתקדמת, לצד סימולציות של דילול, סבבי השקעה ותרחישי אקזיט או הנפקה בלחיצת כפתור. השילוב בין ESOP לבין Slice נועד להקל על מנהלים ויזמים בהתמודדות עם תהליכי התגמול, תוך שמירה על שקיפות לעובדים ועל עמידה בתקנים בינלאומיים.
Slice Global Equity פועלת כפלטפורמה לניהול אקוויטי גלובלי המאפשרת למחלקות הכספים בארגונים, משפט ומשאבי אנוש לנהל את מערך ההון במקום אחד. בין הלקוחות שלה נמנות חברות כמו WIZ, Guesty ו-VAST. ESOP.
ESOP פועלת כבר למעלה משני עשורים ומנהלת אלפי נאמנויות לפי סעיף 102, כולל ליווי הנפקות, מימושי אופציות וייעוץ משפטי ומיסויי לחברות פרטיות וציבוריות.
אייל פרוינד, מנכ"ל ESOP מבית הפניקס מסר: "זה חיבור מהסוג שלא רק מייצר ערך אלא מייצר פרספקטיבה חדשה. החברות ייהנו לראשונה גם ממערכת טכנולוגית מתקדמת לניהול כל התוכנית וגם ממעטפת שירות אנושית ורגולטורית מההקצאה הראשונה ועד ההנפקה או המכירה."
AI שעון חול (גרוק)אין AI בלי אנרגיה - האם המהפכה בדרך להיעצר בגלל חסמים באנרגיה?
הפער בין הביקוש לאנרגיה, להיצע האנרגיה - לא ייסגר בעשרות השנים הבאות"; וגם - השקעות עתק ב-AI, למה חברת הייעוץ הגדולה סבורה שההשקעה לא מוצדקת
הביקוש לאנרגיה בעידן הבינה המלאכותית מאתגר את היכולת של מערכות החשמל ברחבי העולם. בקבוצת אפולו מעריכים כי הפער בין ההיצע הקיים לצרכים החדשים לא ייסגר בעשורים הקרובים. דייב סטנגיס, לשעבר ראש תחום הקיימות באפולו, אומר לבולמברג כי מדובר במגבלה גדולה שתאט את המהפכה. אפולו משקיעה כ-60 מיליארד דולר בתחום התשתיות והאנרגיה, מתוך יעד של 100 מיליארד דולר עד 2030. במקביל, היא רכשה חלק ב-Stream Data Centers כדי לענות על הביקוש למרכזי נתונים, תשתיות וקירור.
אבל כל זה לא מספיק. אתם קוראים בחודשים האחרונים על עסקאות ענק בין חברות ה-AI לבין עצמם ובין מרכזי נתונים, הכל כדי לתפוס חוות שרתים ומקורות אנרגיה, ועדיין זה לא יספיק. הכוח החישובי שנזקקים לו בהסקת AI הוא דרמטתי ועל פי מחקרים שונים לא ניתן יהיה לסגור אותו - משמעות, מערכות AI איטיות, או מערכות AI רק לחלק מהציבור - בתשלום גבוה.
השקעות ענק, מחסור באנרגיה, החזר השקעה נמוך
השקעות הענק שנעשות כעת ויעשו בהמשך לא יוכלו להצליח ללא מקורות אנרגיה. ההשקעה בתשתית אנרגיה היא הבסיס ל-AI ולכן שומעים על הרחבה מאוד משמעותית של פעילות האנרגיה התומכת ב-AI.
דוח של חברת הייעוץ ביין & קומפני מצייר תמונה מדאיגה. קיים פער משמעותי בין ההשקעות הגבוהות לבין היכולת לייצר הכנסות. לפי החישובים עד שנת 2030 יזדקקו החברות להכנסות שנתיות של כ-2 טריליון דולר כדי להחזיק את מרכזי הנתונים שלהן בפעילות שוטפת. בפועל, ההכנסות הצפויות יגיעו רק לכ-1.2 טריליון דולר, פער של כ-800 מיליארד דולר שמאיים על המהפכה.
בעוד שהחברות הטכנולוגיות משקיעות סכומים גדולים בהקמת תשתיות מתקדמות, המודל הכלכלי עדיין לא מוכח. הציבור והמשקיעים מכירים את השירותים המובילים - ChatGPT, Gemini, Copilot ועשרות מתחרים נוספים. אך השאלה היא כמה משתמשים מוכנים לשלם עליהם לאורך זמן, והאם ההכנסות מהמודלים העסקיים הקיימים יצליחו לכסות את העלויות הגבוהות של שרשרת החומרה, צריכת האנרגיה והתחזוקה השוטפת. בדוח השנתי שלה על טכנולוגיות גלובליות מובילות, ביין מדגישה כי הצורך בחישובי AI גדל בקצב מהיר פי שניים מחוק מור, מה שמכניס לחץ רב על כל שרשרת הערך, החל מהייצור של שבבים ועד להפצת החשמל הנדרשת.
