שלומית ווגמן-רטנר
צילום: שי יחזקאל

ראש הרשות להלבנת הון לשעבר תמונה לסמנכ"לית רגולציה בראפיד

חברת הפינטק הישראלית מינתה את ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, בעלת תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת ייל שבארה"ב, לסמנכ"לית רגולציה בחברה
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת הפינטק הישראלית ראפיד (Rapyd), הודיעה על מינויה של ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, שכיהנה כראש הרשות הישראלית לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (IMPA), לתפקיד סמנכ״לית הרגולציה והציות הגלובלית שלה.

במהלך כהונתה של ד"ר ווגמן ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (2019–2022), היא הובילה מספר רפורמות לרבות החלת משטר איסור הלבנת הון על נכסים וירטואליים (קריפטו), הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי ועוד. בנוסף, ווגמן הובילה את המהלך הלאומי להצטרפות מדינת ישראל לארגון ה-FATA, כח משימה בין-מדינתי לקביעת הסטנדרט הבינלאומי המחייב את כל מדינות העולם. לאחר קבלת ישראל ל-FATF, כיהנה ד״ר ווגמן כיו״ר קבוצת העבודה האופרטיבית ובוועדת ההיגוי של הארגון, התפקיד הבכיר ביותר שמילא ישראלי בזירה הגלובלית בתחום.

ד"ר ווגמן-רטנר הינה בעלת תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת ייל שבארה"ב. היא עו״ד בארה״ב ובישראל והתמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק. מאז פרישתה מהממשלה היא מכהנת כעמיתה באוניברסיטת הרווארד בתחומי הפינטק ועתיד הכלכלה הגלובלית.

לדברי החברה, במסגרת תפקידה החדש ב-Rapyd, תביא לידי ביטוי ד"ר ווגמן את הידע המעמיק שלה בנושאי פשיעה כלכלית והרגולציה הפיננסית הגלובלית המורכבת, לשם קידום פעילותה של Rapyd באקו-סיסטם הפינטק העולמי. מנהיגותה המקצועית תסייע לראפיד להמשיך בהרחבת פעילותה ברחבי העולם, תוך שמירה על רמת היושרה הגבוהה ביותר, עמידה בדרישות הרגולטוריות במדינות פעילותה, לצד איתור ומניעת פשיעה כלכלית.

אריק שטילמן, מייסד שותף ומנכ"ל Rapyd: "הצטרפותה של ד"ר ווגמן מדגישה את המחויבות של Rapyd לשמירה על הסטנדרט הגבוה ביותר של יושרה ומחוייבותה לעמידה קפדנית בכללי הרגולציה הנדרשת בזירה הפינננסית הגלובלית. ד"ר ווגמן מביאה עמה מומחיות וניסיון חסרי תקדים אשר יסייעו לנו להמשיך לעמוד באתגרים הרגולטוריים המורכבים בפעילותה של ראפיד ברחבי העולם ובהמשך צמיחתה, לרבות ליציאה עתידית להנפקה. בנוסף, בימים אלו מתכוונת ראפיד להתחיל לפעול גם בשוק הישראלי, וזאת לאחר ההחלטה על רפורמה בשוק שירותי התשלום ופתיחתה לשחקנים גלובליים. אני משוכנע כי נסיונה הרב של ווגמן יתרום גם במהלך זה."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המגיב 20/07/2023 12:55
    הגב לתגובה זו
    את הרגולציה לפי צרכי החברה (במקום להיפך)
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.