נובוס הישראלית השלימה סבב סיד של 6 מיליון דולר
נובוס (NOVOS), אשר מפתחת פלטפורמת אימון דיגיטלי לגיימרים השלימה סיבוב seed בשווי 6 מיליון דולר. הגיוס הנוכחי הובל על ידי קרן הון הסיכון 'מיזמה' ובהשתתפות קרנות נוספות וביניהן remagien ventures, Kaedan Capital, Gal ventures ועוד. לצד הקרנות השקיעו בסבב הנוכחי אנג'לים משמעותיים בתחום, ומספר בעלים ומנכ"לים של קבוצות Esports מהטובות בעולם.
עולם הגיימינג התחרותי (Esports) צבר תאוצה אדירה בשנים האחרונות ושבר את צפי הגדילה שייעדו לו, החל מכמות אוהדים ועד לשעות צפייה בטורנירים חובבניים ומקצועיים כאחד. עולם הגיימינג שהצטייר בעבר אך ורק כתחביב, מהווה היום קריירה של ממש וגיימרים מובילים מרוויחים סכומי עתק (אלוף הפורטנייט של 2018 זכה ב-3.5 מיליון דולר). ההתפתחות של הענף בשנים האחרונות מאפשרת לענף הגיימינג להיכלל כענף ספורט מן המניין, כיום באפשרותם של גיימרים לקבל מלגות ספורט מלאות מהאוניברסיטאות הטובות בארה"ב הזהות לאלה של שחקני כדורסל או פוטבול.
עם זאת, ועל אף הצמיחה של הענף בשנים האחרונות, ובניגוד לכל ענף ספורט תחרותי אחר לגיימרים היום אין אף סביבה מקצועית המלווה את ההתפתחות המקצועית והאישית של הגיימרים החובבנים.
נובוס מפתחת מסגרת אימון וירטואלית אשר מלוות את הגיימרים בכל הליך הגדילה האישית והמקצועית שלהם. הטכנולוגיה של החברה יודעת לזקק את החוזקות והחולשות של כל גיימר על בסיס הביצועים של הגיימרים במשחק. באמצעות האלגוריתמים של נובוס, מיוצרת לכל שחקן תוכנית אימונים מותאמת אישית, ומחברת אותו בין גיימרים באותה הרמה לאימונים משותפים אונליין. גיימרים המשתמשים בפלטפורמת האימונים של נובוס מתאמנים בממוצע שלוש פעמים בשבוע, שעתיים בכל אימון. ההרשמה לפלטפורמת האימונים של נובוס פתוחה למשתמשים בכל העולם ועד היום אימנה החברה עשרות אלפי גיימרים ורשמה לא מעט הצלחות של גיימרים שהעפילו לשלבים מאד מתקדמים בטורנירים רשמיים, ואף זכו בפרסים כספיים בזכות האימונים הממוקדים של נובוס.
- פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אור בריגה, מנכ"ל ומייסד נובוס: "הגיוס יאפשר לנובוס להרחיב את מנעד המשחקים בהם היא תומכת לצד שיתופי פעולה עם קבוצות מקצועניות להקמת אקדמיות גיימינג אליהן יוכלו להצטרף גיימרים מכל העולם. במסגרת שיתוף הפעולה עם הקבוצות המקצועיות הגיימרים ייהנו מתכנים בלעדיים לקבוצה משחקנים מקצועיים ומאמנים ואף תינתן להם האפשרות להתמיין לקבוצה המקצועית, להתחרות ולקחת את קריירת הגיימינג שלהם שלב אחד קדימה."
אהרון אפלבאום, קרן 'מיזמה': "רק מעט תעשיות צומחות בקצב מהיר כמו תעשיית הגיימינג. הצוות ב-NOVOS מסייעת בבניית התשתיות המאפשרות לתעשייה להתפתח. יצירת דרך מתודולוגית לשחקנים על מנת להשתפר בפעילות שלהם היא כל כך חשובה והצוות ב-NOVOS, כולם גיימרים בעצמם, הם האנשים המושלמים לבנות מוצר כזה".
משקפיים חכמות של מטא וריי באן. קרדיט: רשתות חברתיותהמשקפיים של צוקרברג: לא קונים אותן בזול אבל הן ישנו את העולם
משקפי מטא ריי באן ב-799 דולר - עם AI מובנה וצמיד שקורא מחשבות. כל מה שצריך מהסמארטפון יהיה בצג המשקפיים מבלי להפריע לראייה; האם המשקפיים יחליפו את האייפון?
מטא (Meta), חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, חושפת מוצר פורץ דרך: משקפי מטא ריי באן דיספליי, משקפי שמש חכמים ראשונים עם מסך מובנה, במחיר של 799 דולר, הכולל גם את צמיד השליטה Meta Neural Band. מדובר בצעד נוסף בחזון של מארק צוקרברג ליצירת ממשק ישיר בין המשתמש לבין הבינה המלאכותית של החברה, מבלי לפתוח טלפון או מחשב.
ההשקה התקיימה באירוע Meta Connect 2025, שנערך ב-17-18 בספטמבר בקליפורניה, והיא מסמנת נקודת מפנה בתחום המשקפיים החכמים, כאשר מטא מציגה לראשונה מסך AR (מציאות רבודה) מובנה בעדשה הימנית. צוקרברג תיאר זאת כ-"קטגוריה חדשה של משקפי AI", שבה הטכנולוגיה הופכת לחלק טבעי מהיום־יום, ולא רק לגאדג'ט נפרד. במקביל להשקה זו, מטא הציגה גם את דגם Ray-Ban Meta דור שני במחיר נמוך יותר של 379 דולר, עם שיפורים כמו סוללה כפולה (עד 8 שעות) וצילום וידאו ב־3K, וכן את משקפי Oakley Meta Vanguard לספורטאים, במחיר 499 דולר, שמיועדים לפעילויות אקסטרים כמו רכיבה על אופני הרים או סקי, עם סוללה של 9 שעות. דגמים אלה זמינים כבר עכשיו, בעוד שהדיספליי יגיע לחנויות בארה"ב ב-30 בספטמבר, עם תמיכה ראשונית בשווקים כמו בריטניה, צרפת ואיטליה.
המשקפיים החדשים מהווים שדרוג משמעותי לדגמי מטא ריי באן הקודמים, שהושקו ב-2023 והתמקדו בעיקר בצילום, נגינת מוזיקה ושיחות קוליות. כעת, עם המסך המובנה, מטא מתקרבת יותר לחזון של "בינה מלאכותית צמודה" - AI שמלווה את המשתמש בכל רגע נתון. ההשקה הגיעה בעיצומו של אירוע שנמשך יומיים, שבו צוקרברג הדגיש את המעבר ממטאוורס טהור לבינה מלאכותית אישית, עם השקעות של מיליארדים בפיתוח Llama 3 ומודלים מתקדמים. משתמשים ראשונים תיארו את החוויה כ-"מהפכנית", אם כי ציינו גם תקלות קלות בחיבור, כמו בעיות רשת שהופיעו במהלך הנאום המרכזי.
המסך הקסום: כל המידע שאתם צריכים - ישירות מול העיניים
המסך המובנה, בעל רזולוציה של 600x600 פיקסלים, מציג תוכן ישירות בעדשה הימנית מבלי להפריע לראייה הרגילה. הוא מופיע רק כשצריך ונעלם באופן אוטומטי. בין התכונות הבולטות: הודעות טקסט משירותי מטא כמו ווטסאפ ואינסטגרם, שיחות וידאו קצרות, ניווט בזמן אמת דרך מפות של גוגל או אפל, תוצאות חיפוש מידיות מהבינה המלאכותית Meta AI, וכתוביות חיות עם תרגום בזמן אמת לשפות שונות, כולל עברית. לדוגמה, במהלך שיחה עם דובר זר, המשקפיים יכולות להציג תרגום טקסטואלי חי על המסך, מה שהופך אותן לכלי שימושי לתיירים או אנשי עסקים בינלאומיים. בנוסף, הן תומכות בהצגת תצוגות תמונה ממוזערות, כמו תצוגה מקדימה של תמונות או סרטונים, מה שמאפשר למשתמש לבדוק תוכן מבלי להסיר את המשקפיים.
- מטא מהמרת על המשקפיים החכמים החדשים שלה
- מטא תשקיע לפחות 600 מיליארד דולר בתשתיות AI עד 2028
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, המשקפיים כוללות מצלמה מתקדמת של 12 מגה־פיקסל עם זום אופטי פי 3, המאפשרת צילום תמונות באיכות גבוהה ווידאו ב-3K (שדרוג מהדגמים הקודמים שהוגבלו ל-1080p), ושיתוף ישיר לרשתות החברתיות של מטא בלחיצת כפתור. הן תומכות גם בהפעלת מוזיקה מספוטיפיי או אפל מיוזיק, שיחות קוליות עם מערך מיקרופונים של 5-6 יחידות לשמע ברור (תלוי במקור), ואפילו שליטה בסמארטפון מרחוק, כמו שינוי שירים או קבלת התראות. משקל המשקפיים עומד על 69 גרם בלבד, מה שהופך אותן לנוחות לשימוש ממושך, והן זמינות גם למי שסובל מליקויי ראיה, עם עדשות של בין -4.00 עד +4.00, כולל עדשות Transitions Ruby שמשנות צבע באור השמש.
וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
בינה מלאכותית דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.
