אבשלום הרשקוביץ
צילום: עמית ארטמן

רנסטייפ תעמיד ערבויות לעסקים שניגשים למכרזים

חברת הפינטק, העוסקת במתן ערבויות לבעלי עסקים לצורך השכרת משרדים ונכסים מסחריים, קיבלה את אישור משרד האוצר לתת ערבויות גם לעסקים הניגשים למכרזים
סתיו קורן |

חברת הפינטק רנסטייפ, העוסקת במתן ערבויות לבעלי עסקים לצורך השכרת משרדים ונכסים מסחריים, מרחיבה את פעילותה ותעמיד מעתה ערבויות גם לבעלי עסקים הניגשים למכרזים.

משרד האוצר אישר לחברה, להעמיד דרך האפליקציה שלה, ערבות חוץ בנקאית הנדרשת מבעלי עסקים הניגשים למכרזים, שתאפשר להם לגשת למכרזים גדולים או למספר מכרזים במקביל, ללא החשש מהעמדת כסף נזיל רב מדי בצד לצורך הערבות, הנדרשת לכל מכרז.

בעקבות תינתן לעסקים רק בתנאי שהם יעמדו בקריטריונים הבסיסיים של המכרז אליו הם ניגשים וכן בעמידה בקריטריונים פיננסיים, תפעוליים ואחרים כפי שידרשו מעת לעת. מהחברה נמסר כי היא מחזיקה בטכנולוגיה המסוגלת לבדוק קריטריונים אלו.

החברה, שהוקמה לפני כשבעה חודשים, עסקה עד כה בהעמדת ערבות בנקאית לבעלי עסקים, לטובת הסכמי שכירות שונים, ובעבור תשלום חודשי נמוך יחסית, המוכר גם לצרכי מס. עניין זה שיחרר את בעלי העסקים מהעמדת עשרות עד מאות אלפי שקלים כערבות – סכום בו הם יכולים להשתמש כעת לצורך פיתוח העסק, או השכרת משרדים המתאימים יותר לצרכיהם.

השותפים בחברה, לצידו של אבשלום הרשקוביץ מייסד אלבר, הם "גנדיר השקעות" בבעלות יהודית יובל רקנאטי ובניהול יונתן עירוני, לשעבר מנכ"ל בנק אינווסטק, ויו"ר בנק ירושלים ורו"ח חיים דביר, ו"נפתלי השקעות" בשליטת אודי רקנאטי ובניהול מאיר הדר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנתרופיק
צילום: טוויטר

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנתרופיק OpenAI

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.


שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.


OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.


חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.


דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.


אנתרופיק
צילום: טוויטר

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנתרופיק OpenAI

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.


שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.


OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.


חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.


דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.