צילום: אלבטרוס; רמי חכם

שטייניץ: החל מ-2030 תיאסר כניסת רכבים המונעים בבנזין וסולר לארץ

במסגרת "התכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת" החל משנת 2028 יופסק לחלוטין השימוש בפחם בייצור חשמל וכן יוחלפו מקורות האנרגיה המשמשים בתעשייה

ערן סוקול | 09/10/2018 13:58 (16)

נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה בנזין יובל שטייניץ משרד האנרגיה

שר האנרגיה יובל שטייניץ, הכריז היום (ג') על "התכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת", שעיקרה צמצום השימוש במוצרי דלק מזהמים עד שנת 2030. על פי התכנית: החל משנת 2028 יופסק לחלוטין השימוש בפחם בייצור חשמל, החל משנת 2030 תיאסר כניסת כלי רכב לישראל המונעים בבנזין או בסולר וכן יוחלפו מקורות האנרגיה המשמשים בתעשייה.

על פי הערכות שמפרסם משרד האנרגיה, בשנת 2040 צפויים לחיות בישראל כ-13 מיליון נפשות והיא תהיה המדינה הצפופה במערב. כמו כן עולה כי בכבישי ישראל ייסעו כ-6.4 מיליון כלי רכב הפולטים גזים רעילים והיקף ייצור החשמל יגדל פי 2. לכן, מציע משרד האנרגיה את התוכנית להצלת ישראל מאנרגיה מזהמת אשר נשענת על שלושה תחומים עיקריים: מקטע ייצור חשמל, משק התחבורה ומשק התעשייה.

להערכת משרד האנרגיה יישום התוכנית צפוי להביא להפחתה של כ-60% בנזקי זיהום האוויר בישראל אשר נאמד בכ-2.3 מיליארד שקל, חיסכון שנתי כולל למשק של כ-5.8 מיליארד שקל ותועלת מצטברת למשק עד שנת 2040 של כ-78.4 מיליארד שקל.

היעדים המרכזיים

במקטע ייצור החשמל, קבע המשרד כי החל משנת 2028 יופסק לחלוטין השימוש בפחם בייצור חשמל בכל תחנות הכוח הפחמיות, וייצור החשמל יתבסס על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות בלבד.

יישום היעדים יביא לסגירת יחידות 5-6 בתחנת הכוח הפחמית 'אורות רבין' בחדרה ויחידות 1-4 בתחנת הכוח הפחמית 'רוטנברג' באשקלון. כל זאת, בנוסף להחלטת הממשלה מחודש יולי השנה, על סגירת יחידות 1-4 בתחנת הכוח הפחמית 'אורות רבין' בחדרה. כיום (2018) מהוות היחידות הפחמיות 28% מסך ייצור האנרגיה בישראל.

בענף התחבורה, המטרה היא הפסקת צריכת מוצרי דלק מזהמים בתחבורה היבשתית ומעבר לשימוש בכלי רכב חשמליים וכלי רכב המונעים בגז טבעי דחוס (גט"ד). בהתאם לכך, החל משנת 2030 תיאסר כניסת כלי רכב לישראל המונעים בבנזין או בסולר, ו-100% מכלי הרכב החדשים בישראל יונעו בעזרת חשמל וגט"ד. מצב זה יתאפשר באופן הדרגתי, כך שבשנת 2022 כ-27,000 כלי רכב מסך מכירות כלי הרכב הפרטיים בישראל יהיו חשמליים, בשנת 2025 כ-177,000, בשנת 2028 כ-665,000 וב-2030 כ-1.4 מיליון.

בענף התעשייה, המטרה היא הפסקת השימוש במזוט, גפ"מ וסולר והחלפתם במקורות אנרגיה יעילים ונקיים יותר. בתעשייה הכבדה – המשך צריכת גז טבעי, ובתעשייה הקלה – חיבור צרכנים לרשת חלוקת הגז הטבעי.

קיראו עוד ב"בארץ"

"יעדים שאפתניים אך מציאותיים"

שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "התכנית מפרטת צעדים קונקרטיים ויעדים מספריים עם לוחות זמנים, זאת כדי להשלים מהפך במשק האנרגיה בתוך 12 שנים. חלקו של המהפך הזה כבר החל להתבצע בשטח – מתחילת כהונתי כשר האנרגיה כבר הוריתי להגביר את השימוש בגז הטבעי על-מנת להפחית את חלקו של הפחם המזהם בייצור החשמל בתחנות הכוח שלנו מכ-60% בשנת 2015 לכדי 30% השנה. כתוצאה מכך נרשמה בשנתיים האחרונות הפחתה ראשונית בזיהום האוויר בישראל".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

15.
זיהום 10/10/2018 21:39
הגב לתגובה זו
תוכנית ל10 שנים זה יפה אבל מה עם תוכנית ל5 שנים הקרובות 1.לבטל מס על רכבים חשמליים.2. לשים עמדות טעינה בכל בניין חדש שנבנה כתקן ולפרוס רשת טעינה לרכבים במוסדות ציבור, בחניונים, בתחנות יעודיות בכבישים מרכזיים.3. לייבא אוטובוסים חשמליים להתחיל בתוכנית עיקבית שכל שנה מוחלפים 1000 אוטובוסים לחשמליים עירוניים תחילה ואחרי בינעירוניים.4. להתחיל לבנות תחנות כוח סולריות / תרמו סולריות בכל הארץ על מבני ציבור על ביניני רבי קומות.
14.
עדו 09/10/2018 15:48
הגב לתגובה זו
יש כבר שתי עמדות טעינה לרכבים חשמלים בארץ...
13.
סאם 09/10/2018 15:32
הגב לתגובה זו
ואיזה מסכנים יהיו כל מחזיקי בזן
12.
שטייניץ חושב שאלו הבדיחות ממסטיק בזוקה ? (ל"ת)
2030 ואם לא אז 2040 09/10/2018 15:28
הגב לתגובה זו
11.
מצויין לליויתן ורציו !!!!!!!!! (ל"ת)
ליויתן 09/10/2018 14:51
הגב לתגובה זו
10.
שילך לדרט במים (ל"ת)
המטיף בשער 09/10/2018 14:35
הגב לתגובה זו
9.
קודם תרחיק את אסדות הגז המזהמות מאוד ל120 קמ ותפסיקו לש (ל"ת)
האמיתי 09/10/2018 14:35
הגב לתגובה זו
8.
מצחיק 09/10/2018 14:27
הגב לתגובה זו
חחח
7.
חחחחחחח 09/10/2018 14:21
הגב לתגובה זו
מכוניות. נעבור לעגלה עם סוסה או קורקינטים חשמליים . נוסעים בכביש ומפריעים לתנועה מדינה הזויה
6.
שלמה 09/10/2018 14:21
הגב לתגובה זו
לפי זה מניית טסלה היתה צריכה לזנק אבל היא צונחת.רכבים בלי בנזין אולי עוד 50 שנה באנרגיה גרעינית
5.
בינתיים הזהום נגרם מבלוני תבערה כל יום שריפה (ל"ת)
שר הבולשיט 09/10/2018 14:20
הגב לתגובה זו
4.
האמת היחידה 09/10/2018 14:15
הגב לתגובה זו
תפסיקו לשקר לציבור יום אחד תקום ועדת חקירה לכל השקרים עלול להיות אסון שפך ואתה האשם הראשי!
3.
תום 09/10/2018 14:14
הגב לתגובה זו
צוחקים על הציבור
2.
משקיע 09/10/2018 14:10
הגב לתגובה זו
צריכת הגז תעלה בשנים הבאות , יותר מכירות , יותר רווחים =שווי גדול יותר לחברות הגז.
1.
חחחחח עוד הצהרה ללא כיסוי (ל"ת)
דב 09/10/2018 14:02
הגב לתגובה זו
שטיפליץ צריך להבהיר האם אלו בירבורי בירבורים או חירטוטי (ל"ת)
חירטוטים 09/10/2018 15:25
הגב לתגובה זו

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו | 31/12/2025 11:55

נושאים בכתבה בנקים לאומי הפועלים מזרחי טפחות דיסקונט הבינלאומי

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.

בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

להמשך הכתבה לחץ כאן