משה כחלון שר האוצר
צילום: צילום מסך

הסכם גג בדימונה: ישווקו למעלה מ-26,000 דירות

עלות התקציב מוערכת בכ-5 מיליארד דולר; צפי לאכלוס של 100 אלף תושבים תוך עשור

מורן ישעיהו | (14)

משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון ועיריית דימונה חתמו על הסכם גג לבנייה של למעלה מ-26,000 יחידות דיור בעיר. על פי ההסכם, במהלך השנים 2017-2024 ישווקו בדימונה כ-26,222 יחידות דיור, מסחר ותעסוקה ב-17 מתחמים בקרקע מדינה.

 

בהינתן אישור הוועדה המקומית, יתווספו כ-4,697 דירות כך שבסך הכל הצפי אמור לעמוד על כ-30,919 דירות לשיווק. בנוסף, יוקמו בעיר מוסדות ציבור בניהם בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט.

עלות התקציב מוערכת בכ-5 מיליארד שקל מתוכם עבודות הפיתוח מוערכות בכ-4 מיליארד שקל, עלות מוסדות הציבור מוערכת בכ-580 מיליון שקל ולעבודות שדרוג ישן מול חדש הוקצו כ-340 מיליון שקל.

שר האוצר משה כחלון: "במסגרת הסכם הגג אנחנו דואגים גם למקומות תעסוקה וגם לפתרונות דיור במחירים הוגנים. ההסכם ממשיך את המהפכה שמוביל כאן ראש העיר בני ביטון בשנים האחרונות. ההשקעה העצומה בחינוך של ילדי דימונה מוכיחה את עצמה, העיר צומחת והאבטלה מצטמצמת באופן דרמטי. אנחנו הולכים להמשיך את המהפכה הזאת ולוודא שההסכם מתממש עד שיתאכלס הדייר האחרון".

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט: "פיתוח הנגב חיוני לביסוס הציונות בארץ ישראל. עיר - מדינה במרכז הארץ לא תוכל להתקיים בתנאים הגיאופוליטיים של המזרח התיכון - הנגב, הגליל יהודה ושומרון הם לפיכך בעלי חשיבות עליונה למדינת ישראל. היום אנו עושים צעד נוסף בכיוון ומביאים את הסכם הגג של דימונה להכרזה ולחתימה. מדובר בהסכם בעל חשיבות רבה אשר יאפשר לדימונה להתפתח ולהביא לקליטת תושבים חדשים ולהקים מרכזי מסחר ותעסוקה נוספים אשר ישפרו ויקדמו את אורח החיים והכלכלה כעיר מרכזית בדרום הארץ.

אנו פועלים במלוא המרץ להגדיל את מלאי הדירות ולספק פתרונות דיור ואיכות חיים למען הציבור בישראל, בין היתר באמצעות חתימה על הסכמי גג נוספים, פרויקט שיקום שכונות חוזר וקידום תהליכי התחדשות עירונית בערים השונות. ההסכם מצטרף להסכם הגדול שנחתם לפני שנתיים בבאר שבע ומהווה מנוף נוסף לחיזוק הדרום. נמשיך להפנות משאבים רבים לחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל״.

 

ראש עיריית דימונה, בני ביטון: "דימונה יוצאת היום לדרך חדשה, הרבה בזכות שר הבינוי והשיכון ושר האוצר. אני מאמין שבמסגרת הסכם הגג דימונה תגיע תוך עשור למאה אלף תושבים. אנחנו נעשה ונצליח וה' יהיה עמנו".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    קובי 31/01/2018 06:57
    הגב לתגובה זו
    את צעירי דימונה להישאר בעיר ולא תמשוך תושבים חדשים מבחוץ . בואו ותראו איך בראש העין הוסיפו וימשיכו להוסיף אלפי דירות ולא נוספו מקומות עבודה חדשים . כל בוקר משתרכים תורים ארוכים של מכוניות ביציאות מהעיר בכבישים שלא ערוכים לקלוט כמויות אדירות שכאלו למקומות עבודה מחוצה לה . דימונאים יקרים , אל תתנו שטעות ראש העין תיווצר גם אצלכם .
  • 8.
    רון 30/01/2018 22:44
    הגב לתגובה זו
    מה יש לעשות שם בדיוק ???? מצפים שאזרחים ינהרו לשם ??? אם כבר תיבנו עיר נוספת בגליל. יותר אטרקטיבי
  • 7.
    הצוחק 30/01/2018 14:49
    הגב לתגובה זו
    אם יתנו דירות חינם אולי יבאו דתיים אני לא מאמין שיגיע אשכנזי אחד
  • 6.
    זיו 30/01/2018 05:34
    הגב לתגובה זו
    למה צריך לבנות עוד? קודם שינסו לאכלס את הדירות הקיימות. מי יגור שם? חלמאות לשמה
  • 5.
    מר כחלון לך אתה לגור בדימונה (ל"ת)
    שלומי 30/01/2018 00:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מוטי 29/01/2018 19:57
    הגב לתגובה זו
    מי ילך לגור בחור שם? מי יספק להם תעסוקה?המפעלים שנסגרים שם כפטריות אחר הגשם .
  • פטריות אחר הגשם לא נסגרות.. אל תבוא לפה תל אביבי מפונק (ל"ת)
    דימונה פורחת!!! 30/01/2018 00:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תותי 29/01/2018 18:15
    הגב לתגובה זו
    כל ההסכמי גג והוותמלים יחד עם מחיר למשתכן שברו את מונופול הדיור,יש היצע ענק והמחירים בריצפה
  • או 30/01/2018 07:29
    הגב לתגובה זו
    רוב הדירות נמצאות בעיקר בדמיון של כחלון.בפועל כלום לא זז.
  • 2.
    T 29/01/2018 16:01
    הגב לתגובה זו
    שיעברו לדימונה ?
  • יוסי 29/01/2018 20:27
    הגב לתגובה זו
    הם היחידים שיכולים לגור שם בלי עבודה ושאתה תממן אותם. הבנת?
  • יש הרבה דתיים בדימונה, רובם ככולם עובדים. (ל"ת)
    חוצפן 30/01/2018 00:37
  • 1.
    זאת התוצאה כאשר מאשרים קנביס לשימוש רפואי (ל"ת)
    פופי 29/01/2018 14:41
    הגב לתגובה זו
  • חזקקקקק (ל"ת)
    מוטי 29/01/2018 19:56
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

נועם גרייף
צילום: ימית הרוניאן

עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד

המגרשים בפרויקט הם בשטח כולל של כ-29 דונם, 65% במסגרת מחיר למשתכן ו-35% בשוק החופשי

רן קידר |

חברת עמרם אברהם עמרם 0.86%   הודיעה היום כי זכתה בשלושה מכרזים במעלה אדומים בשטח כולל של למעלה מ-29 דונם, עליהם ניתן להקים סה"כ כ-637 יח"ד מתוכן כ- 65 אחוז במסגרת התכנית הממשלתית מחיר למשתכן וכ-35 אחוז במסגרת השוק החופשי, בתמורה כוללת של כ-15 מיליון שקל והוצאות פיתוח של כ-222 מיליון שקל. נתוני המרכז מראים כי במגרש מספר 311 בו יש זכויות להקמת 111 יח"ד זכתה החברה כאשר המחיר הקרקע ליחידה עמד בממוצע על כ- 16 שקל בלבד.

לדברי נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם, "הזכייה במכרזים הנוספים מהווה בשורה עבור החברה ותאפשר לנו להמשיך באסטרטגיית הצמיחה אותה אנו מובילים. החברה סיכמה את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של השנה עם תנופת פעילות משמעותית הכולל מכירת למעלה מ-1000 דירות מתחילת השנה, הכנסות הקבוצה טיפסו בכ-56% לכ-1.07 מיליארד שקל והרווח הנקי לבעלי המניות גדל בכ-17% לכ-72 מיליון שקל באותה תקופה. אנו מאמינים באוד בענף הנדל"ן למגורים וממשיכים להוביל בכל הכח להעצמת המלאי של החברה".

"עמרם אברהם" היא מהמובילות מבין חברות הבנייה בבורסה עם שווי של כ-3 מיליארד שקל חייבת את ההצלחה שלה למשה כחלון, שר האוצר שיזם את מחיר למשתכן. מחברה קבלנית קטנה, היא הפכה תוך מספר שנים לחברה גדולה בזכות פרויקטים רבים במחיר למשתכן. פרויקטים שלכאורה הרווחיות בהן שולית יחסית - אבל עמרם הצליחה לעשות רווחיות של הייטק. כשפותחים את הדוחות הכספיים שלה רואים רווחיות גולמית של 45% ו-50% בפרויקטים של מחיר למשתכן. איך זה ייתכן?

נחזור לבסיס. מחיר למשתכן היא תוכנית שבה המדינה נותנת קרקעות במחיר מאוד מסובסד לקבלנים שמוכרים את הדירות לזכאי מחיר למשתכן לפי מחיר ידוע מראש. ההסתערות של הזכאים היתה ברורה כי מדובר בדירות בהנחה של 25% ומעלה והדוחות של עמרם חושפים שבמקרים לא מעטים זה גם היה בהנחה של 50% על מחיר השוק האמיתי. הביקושים העצומים ייתרו את הצורך של החברות האלו במערך של שיווק ומכירות. זה חיסכון גדול של הוצאות תפעול גדולות ובהינתן החיסכון הזה, בשוק חופשי היה צפוי שהחברות יגשו למכרזים ויסתפקו בשיעורי רווחיות נמוכים.

וזה מה שקרה, אבל בהדרגה, החלו החברות להיות גרידיות. יד נעלמה העלתה את התמחור על הקרקעות, הוסיפה חלק משמעותי בפרויקטים שהוא מכירה בשוק החופשי וגרמה לחברות קטנות ובינוניות להתנפח למאות מיליונים ואפילו מיליארדים. חברות הבנייה בבורסה היו עד לפני 7-8 שנים בעיקר חברות משפחתיות עם שווי של עשרות אולי מאות בודדות של מיליוני שקלים, כעת יש מעל תריסר חברות ששוות מעל 1 מיליארד שקל. דמרי שווה מעל 8 מיליארד ואחריה שורה ארוכה של חברות בשווים של מיליארדים.