נדל"ן נדלן דיור דירות בניין, בנייה
צילום: דוד פרימן

מנכ"ל מידרוג: "עד שהריבית לא תעלה מחירי הדירות לא ירדו"

פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל: "רק במידה וכמות הדירות הנבנות יגיע לכ-80 אלף בשנה ניתן יהיה לראות ירידה מתמשכת במחירי הדיור".
נועם בראל | (14)
נושאים בכתבה מחירי הדירות

מחירי הדירות מסרבים לרדת למרות הירידה במכירות של הקבלנים. ובינתיים, שר האוצר משה כחלון מנסה בכל הכוח להאיץ את תוכנית מחיר למשתכן, ואכן - חלק מאוד גדול של הרוכשים הפוטנציאלים, מתמודד על רכישת דירה בפרויקט מחיר למשתכן ו"יוצא" למעשה מהחיפושים אחרי דירה. כך מקטין כחלון את הביקוש לדירות, השאלה אם זה אמיתי. בכנס של חברת מידרוג, טענו המומחים כי לא זו הדרך. מחירי הדירות יירדו רק אם הריבית תעלה, ורק אם יבנו בהיקף גדול במיוחד.   

 

ערן היימר, מנכ"ל מידרוג: "הריבית הנמוכה ממשיכה לייצר אינפלציה במחירי הנכסים, המניות, האג"ח ובעיקר במחירי הנדל"ן בארץ ובעולם. מאמצי הממשלה עדיין לא שברו את שיווי המשקל של השוק ואינם באים לידי ביטוי במספרים, עד שהריבית לא תעלה במקרה הטוב המחירים לא ירדו. בנוסף, שוק האג"ח לא מתמחר כיום סיכוי לשינוי במגמת מחירי הנדל"ן או שינוי לרעה בנתוני המאקרו כלכלה והגירעון הממשלתי הנמוך מוסיף שמן למדורה ודוחף את המרווחים והתשואות כלפי מטה".

 

פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה וראש מכון אהרן למדיניות כלכלית, הציג מחקר של המכון, אותו ערך בשיתוף עם תמיר קוגוט.  על פי המחקר מגמת מחירי הדיור הריאליים בישראל גבוהה משמעותית ממדינות ה- OECD, כאשר עליית מחירי הדיור מגדילה את אי השוויון בחברה ופוגעת בפיתוח האורבני של המשק. בניגוד לטענות דומות שנשמעות מפי בעלי אינטרס, המחקר מראה כי העלייה במחירי הדיור אינה נובעת בעיקר מגובה הריבית ולא מתשומות הבניה אלא נובעת במיוחד מהיקפי הצע נמוכים יחסית לביקוש לדיור בישראל. בישראל יש פחות דירה פר משקי בית -  דבר המעלה את מחירי הדירות. רק במידה וכמות הדירות הנבנו יגיע לכ 80000 בשנה ניתן יהיה לראות ירידה מתמשכת במחירי הדיור הראלים.

 

כמו כן, אקשטיין הסביר שהמחקר שערך במסגרת מכון אהרן הראה כי הממשלה אינה מטפלת כראוי במחסור בדירות שהוא הגורם המרכזי למשבר הדיור. לפי פרופ' אקשטיין, למרות שמשבר הדיור נובע מבעיות בהיצע, רוב פעולות הממשלה דווקא מתמקדות בהיבט של הביקוש. על מנת לטפל בהיצע המדינה חייבת להסתכל על מלאי הקרקע הזמינה לדיור ובמיוחד במרכז הארץ. וכן שגם דירה להשכרה היא מענה לביקוש ולא רק דירה למכירה.

 

לפיכך, פעולות הממשלה לפגיעה במשקעים לא רק שלא יטפלו בבעיות החמורות של שוק הדיור והנדל"ן, אלא אף יגרמו לנזק רב יותר ולהחרפת המשבר. לסיכום, הציג פרופ' אקשטיין דרכים שיסייעו בפתרון משבר בדיור, בדמות רפורמות להגדלת מלאי הקרקעות הזמינות לדיור. בין הרפורמות אותן מנה אקשטיין היו: רפורמה בתכנון רפורמה במנהל מקרקעי, רפורמה במימון הרשויות המקומיות, רפורמה בהתחדשות עירונית, רפורמה בתיעוש הבנייה ורפורמה באורבניזציה של המגזר הערבי.

 

עוד המסגרת פורום שוק החוב, רן גולדשטיין, ראש תחום הנדל"ן במידרוג נתן הרצאה בנושא: "שוק הדיור בישראל: האם התרופה מתאימה למחלה?" ואמר, "מחיר למשתכן מייצר היצע אולם ספק אם המדינה תצליח לשמר לאורך זמן את הלחץ על הגדלת ההיקף ההיצע באופן יציב לאורך שנים. בנוסף, צריך להיות תמהיל הכולל גם מחיר למשתכן וגם את דירות הנמכרות לפי מחיר השוק חופשי, על מנת שהיזמים יגבירו את קצב התחלות הבניה". עוד הוסיף גולדשטיין, כי השינוי ברגולציה משפיע על ציבור הצרכנים שבעצם, לא מתייאשים ונרשמים להגרלות של מחיר למשתכן ובכך זונחים את הפרויקטים החדשים, מה שגורם להאטה בדירות החדשות ולירידה של כ- 20% בקצב מכירת הדירות. חשוב לציין כי, בתחילת הדרך, היזמים התנגדו לפרויקט של מחיר למשתכן, וכיום יותר ויותר יזמים משתתפים בפרויקטים, הסיבות המרכזיות הינן: חוסר ברירה, כי אלו המכרזים, כמעט היחידים, שמוצעים על ידי המדינה לשיווק קרקעות, הסיבה השניה, הינה עליית מחירי הקרקעות הפרטיות כתוצאה שכל השיווק הינו במכרזי "מחיר למשתכן" והשלישית, שינוי תמהיל במכרזים שמאפשר חלק מהדירות, לפעמים עד 50%, להימכר בשוק החופשי ובכך יש להגדיל את רווחיות הישימים מפרויקטים אלו ולעשות אותם כלכליים יותר, וכן בשל האטה במכירות כך שמחיר למשתכן, שבו המכירות וודאיות ומראש ללא צורך בשיווק, מהווה אלטרנטיבה טובה", כך גם יישום IFRS 15 מאפשר הכרה בהכנסה עוד טרם נמסרה הדירה, כך שהחברות יכולות להציג רווחים בדוחותיהם, יחסית בתחילת הפרויקטים.

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    דירה = קורת גג 01/12/2019 05:00
    הגב לתגובה זו
    דירה = קורת גג
  • 10.
    בתום ההפוגה יחזרו העליות. (ל"ת)
    משקיע מקצועי 26/11/2017 09:30
    הגב לתגובה זו
  • אז אני מקווה שאתה מנצל את ההפוגה להמשך השקעה ? (ל"ת)
    א 27/11/2017 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מי יעלה ריבית?אלו שמחזיקים בכמה וכמה דירות? (ל"ת)
    א.מ 24/11/2017 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אדם 23/11/2017 17:58
    הגב לתגובה זו
    יש כ50,000 דירות שהקבלנים לא מצליחים למכור (המספר המדוייק הוא חסוי (מעניין למה?) עלות המשכנתא מעל 4% ואילו התשואה באזור המרכז כ2.5% כלומר עלות המימון גבוהה מהתשואה... מחירות חברת הנדל"ן נחתכו בכ50% , השוק מת! המלאי עולה האשראי דופק ריח של התרסקות באוויר פיגורי משכנתא- משום הנתון לא מפורסם (מעניין למה?) המסקנות של הפרופסור לא תואמות את העובדות!
  • א.מ 24/11/2017 09:41
    הגב לתגובה זו
    שעדיין לא נמכרו.אל תבלבל את המוח אינטרסנט .
  • 7.
    כלכלן 22/11/2017 10:47
    הגב לתגובה זו
    כל אלו שלקחו משכנתא לפני שלוש עד שנתיים, בהם היה שיא ברכישות של דירות, לקחו משכנתאות בריבית הכי גבוהה מזה המון שנים. גם כיום הריבית למשכנתאות היא גבוהה מאוד, ארהב העלתה ריבית בריטניה גם תכף יגע לכאן והאסון יהיה גדול!
  • 6.
    עשיתם אתר חדש ולא סידרתם את התגובות שיעלו מייד (ל"ת)
    תעשו כמו בגלובס 21/11/2017 23:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    תכננו לקנות דירה... 21/11/2017 23:43
    הגב לתגובה זו
    אנשים רצים להירשם להגרלות עם 60 אלף שקל הון עצמי.. יש מלא זוגות צעירים שלא היו בשוק הרוכשים לפני ההגרלות..
  • מי אדוני?קבלן?קבלנון?כלבלב של קבלן? (ל"ת)
    איציק 24/11/2017 09:42
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איתן בום-באסט 21/11/2017 15:52
    הגב לתגובה זו
    הסברים של ילד בכיתה ה'. אתה לא בכיוון פרופסור. אינך מבין איך משק כמערכת מורכבת עובד. חשיבה לינארית רחוקה מלתאר את המצב כאן.
  • 3.
    שמואל הנביא 21/11/2017 15:19
    הגב לתגובה זו
    מלכודת דוב...
  • 2.
    שישקו 20/11/2017 23:58
    הגב לתגובה זו
    בביום שהריבית תגיע ל4% פתאום יהיו מספיק דירות
  • 1.
    ' 20/11/2017 14:40
    הגב לתגובה זו
    קורסים מחודש לחודש , על מה אתה מדבר תגיד לי ?
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 2.38%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.