רווח נקי של 3.4 מיליון ש' לבנק עצמאות ברבעון

דיווח כי ברבעון הראשון בשנת 2005 חל גידול בהיקף הפרעונות המוקדמים של הבנק בשיעור של 72.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. ההפרשה לחומ"ס צנחה ב-40%
שי פאוזנר |

סדרת פרסמומי דוחות הבנקים הקטנים נמשכת. היום זהו בק עצמאות - המדווח על רווח נקי של 3.4 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 לעומת 2.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 37.3%. הנהלת הבנק העוסק בעיקר במתן משכנתאות מקבוצת הבנק הבינלאומי הסבירה, כי הגידול ברווח הנקי הושפע בעיקר מגידול ברווח מפעולות מימון, מקיטון בהפרשה לחובות מסופקים ומקיטון בהוצאות תפעוליות ואחרות.

התשואה נטו על ההון, בחישוב על בסיס שנתי, הינה 7.0%, לעומת 5.5% בתקופה המקבילה אשתקד, ו-8% בשנת 2004 כולה.

הבנק, נזכיר פועל באמצעות שבעה סניפים וייחודו של הבנק הינו בשירות הניתן על ידי יועצי המשכנתאות הפועלים על פי אישור מיוחד של בנק ישראל. בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 העמיד הבנק, אשראי לציבור בסכום כולל של 148.1 מיליון שקל לעומת 100.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ- 47.5%. האשראי החופשי הכלול בסכום זה הסתכם ב- 128.8 מיליון שקל לעומת 72.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 78.6%. סך כל האשראי המוכוון שהעמיד הבנק הסתכם ב- 19.3 מיליון שקל לעומת 28.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 31.8%.

ברבעון הראשון בשנת 2005 חל גידול בהיקף הפרעונות המוקדמים של הבנק בשיעור של 72.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד והם הסתכמו בסך של 86.8 מיליון שקל, הגידול בביצועי משכנתאות ובהיקף הפרעונות המוקדמים כולל מיחזור משכנתאות כפועל יוצא מירידת שיעורי הריבית על המשכנתאות. תופעת המיחזור גברה ברבעון הראשון של שנת 2005 לנוכח ביטול מס בולים המקטין את עלויות המעבר.

הרווח מפעולות רגילות לפני מסים הסתכם בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 ב-6.6 מיליון שקל לעומת 4.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 37.4%.

התשואה ברוטו על ההון היתה, על בסיס שנתי, 13.8% לעומת 10.7% בתקופה המקבילה אשתקד ו-13.9% בשנת 2004 כולה. הרווח הנקי למניה בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 היה 25.81 שקל לעומת 18.80 שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם ב-7.4 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 לעומת 6.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 10.9%. הגידול ברווח מפעילות מימון נבע בעיקר מהעלייה בתיק האשראי במגזר הצמוד למטבע החוץ והמגזר השקלי הבלתי צמוד וכן מעמלות מסילוק מוקדם של הלוואות.

ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה במיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 לעומת 1.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 40.6%. שיעור ההפרשה לחובות מסופקים ביחס ליתרת האשראי לציבור שבאחריות הבנק הינו, בחישוב שנתי, 0.18% בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 לעומת 0.31% בתקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב- 5.9 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 לעומת 6.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 3.1%.

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ב- 5.7 מיליון שקל בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 לעומת 6.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 9.4%.

המאזן של הבנק ביום 31 במרס 2005 הסתכם ב-2.193.6 מיליארד שקל, לעומת 2.103 מיליארד ב-31 במרס 2004 ולעומת 2.178 מיליארד בסוף 2004, גידול של 4.3% ו-0.7% בהתאמה. האשראי לציבור הסתכם ב-31 במרס 2005 ב-2.185 מיליארד שקל לעומת 2.092 מיליארד שקל ב-31 במרס 2004, גידול של 4.4%.

פקדונות הציבור הסתכמו בסוף הרבעון ב-230.5 מיליון שקל לעומת 275 מיליון קיטון של 16.2% שנבע מפרעונות שוטפים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.