הנאסד"ק נלחם בעוז חתם כמעט לל"ש: טאואר צנחה ב-5.8%

הנאסד"ק חתם ב-2,007.5. הדאו נסוג ב-0.6% ל-10,565, מוטרד מהודעת הפד מחר על הריבית. בישראליות: סינרון המריאה ב-5.4%, אורכית קפצה ב-4%, מאינד איבדה 5.2%, ריטליקס זינקה ב-4.8%, אלדין טיפסה ב-4.9% וסאיטקס נסקה ב-7.9%
שרון שפורר |

כשהוא נלחם נגד רמת תמיכה חזקה בגובה 2,000 נקודות - רמה פסיכולוגית עבור המשקיעים בוול סטריט, חתם היום מדד מניות הטכנולוגיה את יום המסחר הראשון בשבוע כמעט ללא שינוי. מדד התעשיות המסורתיות חתם בירידות שערים, לא משוכנע מהתמיכה ומוטרד יותר מהודעת הפד מחר על שיעור הריבית בכלכלה החזקה בעולם, כשיש בשווקים המצפים להעלאה אגרסיבית יותר מאשר צופה הקונצנזוס (0.25%).

מדד הנאסד"ק חתם, כאמור, בירידה מזערית בת 0.01% לרמה של 2,007.51 נקודות. הדאו ג'ונס החליק ב-0.6% לרמה של 10,565.39 נקודות.

במרכז

מניות אפל (AAPL) חתמו בתוספת של 1.72%. אנליסט ממורגן סטנלי העלה את המלצתו למניות ל"תשואת יתר" מ"משקל נייטרלי". הוא מאמין כי החברה תוכל למנף את מוצרי ה-iPod שלה לרווחיות משופרת.

מניות סיטיגרופ (C), קבוצת הבנקאות הגדולה בעולם, נפלו בכ-2% ביום ו' והמשיכו להדרים גם היום ובשיעור של 2.33%. זאת, לאחר שהפדראל ריזרב מנע מהחברה לבצע מיזוגים עקב עניינים רגולטוריים.

ענקית כלי הרכב, ג'נרל מוטורס (GM) זינקה בסיום ב-3.77%, על אף שפתחה באדום. זאת, לאחר שדיווחה על תכנית לקיצוץ בכח האדם המנהלי ביחידתה בצפון אמריקה. הדיווח מגיע שבוע לאחר שג'נרל מוטורס פרסמה אזהרת רווח עבור השנה הקרובה - 2005.

עוד עמדו במרכז - מניות חברת AIG. בשבוע שעבר צללה המניה ב-7.5%, על רקע ההודעה, כי בכוונתה להחליף את המנכ"ל וכי לא תפרסם את הדיווח השנתי במועד, בשל בעיות חשבונאיות. המניה המשיכה להדרים גם בפתח השבוע וב-3.15%.

מניות האינטרנט ריכזו היום את תשומת לב המשקיעים בוול סטריט. ברקע לכך, הודיעה חברת IAC (אינטר אקטיב קורפ, שסימולה: IACI), כי תרכוש את מפעילת מנוע החיפוש אסק ג'יבס (ASKJ) בעסקת מניות שהיקפה מגיע לכ-1.9 מיליארד דולר. מניות IAC צנחו בתגובה ב-3.1% ומניות אסק ג'יבס המריאו ב-18.19%.

ובישראליות

לקראת סיום המסחר ביום ו' דיווחה הענקית הגנרית - טבע, כי הקופקסון היא התרופה היחידה למלחמה בטרשת הנפוצה, שלא נושאת אזהרה מפגיעהת כבד או מצורך בבדיקות. ההודעה באה לאחר ההורדה המפתיעה מהמדפים של התרופה המתחרה - הטייסברי, של ביוג'ן איידק ואלאן לפני מספר שבועות. אך, כאמור, המידע החדש לא סייע לה לעבור לעליה ביום ו', אלא אולי רק מיתן במעט את הירידה. טבע השילה היום 0.17%.

טאואר סמיקונדקטור צנחה ב-5.8%. זאת, למרות שדיווחה כי קיבלה ציון לשבח מ-ON סמיקונדקטורס על התמיכה שהיא מעניקה ללקוחות. החברה דיווחה כי 1,100 כלים יצאו מה-FAB1 ב-12 החודשים האחרונים.

מניות אלדין המריאו ב-4.93%. החברה הודיעה היום, כי קבוצת הכדורסל, הבוסטון סלטיקס בחרה בפתרון ה-eSafe של החברה להגנה על מערך המחשוב שלה מפני דואר זבל. בשוק מעריכים את היקף העסקה במאות אלפי דולרים.

מניות הרמוניק ירדו ב-0.91%, למרות הודעתה, כי תאפשר לגואנג-ז'י כייבל הסינית להרחיב את שירותיה באמצעות המוצרים שהיא מייצרת. בעזרת שדרוג רשת ה-SDH של החברה עם מוצרי הרמוניק אמורים הסינים לשגר טלוייזיה דיגיטלית בכבלים מנקודות מרכזיות בסין.

קצת דיווחים. אורכית הוסיפה 3.99%. החברה דיווחה, כי ההפסד ירד ב-7% ל-20.1 מיליון דולר ב-2004

מול הפסד של 21.6 מיליון דולר ב-2003 ובנוסף, כי הזניקה את ההכנסות ל-11.2 מיליון דולר בשנה שחלפה מול הכנסות של 1.6 מיליון דולר בתקופה שקדמה לה ב-2003.

עוד בדיווחים. מת"ב קפצה ב-1.03%. החברה דיווחה היום על צתצום ההפסד הרבעוני אך על התרחבות בהפסד השנתי, כשהיא מסבירה זאת בתחרות הגוברת בשוק התקשורת הישראלי. ההפסד הרבעוני של מת"ב הסתכם ב-1.5 מיליון דולר או 5 סנט למניה, אל מול הפסד של 14.2 מיליון דולר או 50 סנט למניה ברבעון הרביעי של 2003 אך ההפסד השנתי שלה התרחב לאין שיעור והסתכם ב-19.3 מיליון דולר לעומת 1.3 מיליון דולר בלבד שהפסידה ב-2003.

סאיטקס דיווחה היום על מו"מ ראשוני למכירת האחזקות בסאיטקס ויז'ן והמניה הגיבה בזינוק של 7.88%. מדובר ב- 75.5% מהון המניות המונפק של סאיטקס ויז'ן (69.5% בדילול מלא), לפי שווי של כ-230-250 מיליון דולר. מדובר גם באחזקות הישירות של דסק"ש בסאיטקס ויז'ן (כ-7% מהון המניות).

כשבוע לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות של אלביט מערכות, מותירים במחלקה האנליטית של בנק אגוד את המלצתם למניית החברה על "תשואת יתר", אך מעלים את מחיר היעד ל-12 החודשים הבאים מרמת 31.5 דולר ל-32 דולר למניה, או 138 שקל. אלביט מערכות נסחרה בעליה של 0.32%, כשהיא נהנית גם מהמלצת "קניה" ויעד של 27.8 דולר מפועלים סהר. בבית ההשקעות סבורים, כי אלביט מערכות עדיין נסחרת בדיסקאונט, למרות העליות ממנה היא נהנית בחצי השנה האחרונה.

האנליסטית יסכה ארז מכלל פיננסים בטוחה העניקה המלצת "תשואת שוק" למניית פריגו, עם מחיר יעד של 20 דולר. ארז סבורה, כי עדיין טמון סיכון במיזוג וכי יתרונותיו מגולמים זה מכבר במחיר המניה. פריגו נסחרה בוול סטריט בעליה של 0.41%.

עוד המלצה, מאוסקר גרוס לאמ-סיסטמס. בית ההשקעות העלה עבור אמ-סיסטמס את את מחיר היעד ל-28 דולר וחזר על המלצת "קנייה". אמ-סיסטמס עברה בתגובה להמלצה לקפיצה של 1.67%. זאת ועוד. בית ההשקעות מילר ג'ונסון חתך את המלצתו למאינד לרמת "ניטראלי" מרמת "קניה". בתגובה איבדה המניה 5.24%.

והמלצה אחרונה לפרק זה. בנק ההשקעות, אנטרברג החל לסקר את מנייית סינרון ב"קניה" עם מחיר יעד של 38 דולר. סינרון הגיבה לבשורות הנעימות בזינוק של 5.41%, נהנית גם מהמלצת "קניה" עם יעד של 37 דולר מבנק ההשקעות סמית בארני סיטי גרופ. האנליסטים בבנק ההשקעות העלו עבור החברה גם את תחזית הרווח וההכנסות לשנה הקרובה.

כל זאת, נזכיר, לאחר שבסוף השבוע נהנתה סינרון מזינוק בן למעלה מ-6%, לאחר שהחתמים בהנפקתה מימשו את האופציה שניתנה להם לרכוש מניות בהיקף של למעלה מ-23 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.