הנאסד"ק נלחם בעוז חתם כמעט לל"ש: טאואר צנחה ב-5.8%
כשהוא נלחם נגד רמת תמיכה חזקה בגובה 2,000 נקודות - רמה פסיכולוגית עבור המשקיעים בוול סטריט, חתם היום מדד מניות הטכנולוגיה את יום המסחר הראשון בשבוע כמעט ללא שינוי. מדד התעשיות המסורתיות חתם בירידות שערים, לא משוכנע מהתמיכה ומוטרד יותר מהודעת הפד מחר על שיעור הריבית בכלכלה החזקה בעולם, כשיש בשווקים המצפים להעלאה אגרסיבית יותר מאשר צופה הקונצנזוס (0.25%).
מדד הנאסד"ק חתם, כאמור, בירידה מזערית בת 0.01% לרמה של 2,007.51 נקודות. הדאו ג'ונס החליק ב-0.6% לרמה של 10,565.39 נקודות.
במרכז
מניות אפל (AAPL) חתמו בתוספת של 1.72%. אנליסט ממורגן סטנלי העלה את המלצתו למניות ל"תשואת יתר" מ"משקל נייטרלי". הוא מאמין כי החברה תוכל למנף את מוצרי ה-iPod שלה לרווחיות משופרת.
מניות סיטיגרופ (C), קבוצת הבנקאות הגדולה בעולם, נפלו בכ-2% ביום ו' והמשיכו להדרים גם היום ובשיעור של 2.33%. זאת, לאחר שהפדראל ריזרב מנע מהחברה לבצע מיזוגים עקב עניינים רגולטוריים.
ענקית כלי הרכב, ג'נרל מוטורס (GM) זינקה בסיום ב-3.77%, על אף שפתחה באדום. זאת, לאחר שדיווחה על תכנית לקיצוץ בכח האדם המנהלי ביחידתה בצפון אמריקה. הדיווח מגיע שבוע לאחר שג'נרל מוטורס פרסמה אזהרת רווח עבור השנה הקרובה - 2005.
עוד עמדו במרכז - מניות חברת AIG. בשבוע שעבר צללה המניה ב-7.5%, על רקע ההודעה, כי בכוונתה להחליף את המנכ"ל וכי לא תפרסם את הדיווח השנתי במועד, בשל בעיות חשבונאיות. המניה המשיכה להדרים גם בפתח השבוע וב-3.15%.
מניות האינטרנט ריכזו היום את תשומת לב המשקיעים בוול סטריט. ברקע לכך, הודיעה חברת IAC (אינטר אקטיב קורפ, שסימולה: IACI), כי תרכוש את מפעילת מנוע החיפוש אסק ג'יבס (ASKJ) בעסקת מניות שהיקפה מגיע לכ-1.9 מיליארד דולר. מניות IAC צנחו בתגובה ב-3.1% ומניות אסק ג'יבס המריאו ב-18.19%.
ובישראליות
לקראת סיום המסחר ביום ו' דיווחה הענקית הגנרית - טבע, כי הקופקסון היא התרופה היחידה למלחמה בטרשת הנפוצה, שלא נושאת אזהרה מפגיעהת כבד או מצורך בבדיקות. ההודעה באה לאחר ההורדה המפתיעה מהמדפים של התרופה המתחרה - הטייסברי, של ביוג'ן איידק ואלאן לפני מספר שבועות. אך, כאמור, המידע החדש לא סייע לה לעבור לעליה ביום ו', אלא אולי רק מיתן במעט את הירידה. טבע השילה היום 0.17%.
טאואר סמיקונדקטור צנחה ב-5.8%. זאת, למרות שדיווחה כי קיבלה ציון לשבח מ-ON סמיקונדקטורס על התמיכה שהיא מעניקה ללקוחות. החברה דיווחה כי 1,100 כלים יצאו מה-FAB1 ב-12 החודשים האחרונים.
מניות אלדין המריאו ב-4.93%. החברה הודיעה היום, כי קבוצת הכדורסל, הבוסטון סלטיקס בחרה בפתרון ה-eSafe של החברה להגנה על מערך המחשוב שלה מפני דואר זבל. בשוק מעריכים את היקף העסקה במאות אלפי דולרים.
מניות הרמוניק ירדו ב-0.91%, למרות הודעתה, כי תאפשר לגואנג-ז'י כייבל הסינית להרחיב את שירותיה באמצעות המוצרים שהיא מייצרת. בעזרת שדרוג רשת ה-SDH של החברה עם מוצרי הרמוניק אמורים הסינים לשגר טלוייזיה דיגיטלית בכבלים מנקודות מרכזיות בסין.
קצת דיווחים. אורכית הוסיפה 3.99%. החברה דיווחה, כי ההפסד ירד ב-7% ל-20.1 מיליון דולר ב-2004
מול הפסד של 21.6 מיליון דולר ב-2003 ובנוסף, כי הזניקה את ההכנסות ל-11.2 מיליון דולר בשנה שחלפה מול הכנסות של 1.6 מיליון דולר בתקופה שקדמה לה ב-2003.
עוד בדיווחים. מת"ב קפצה ב-1.03%. החברה דיווחה היום על צתצום ההפסד הרבעוני אך על התרחבות בהפסד השנתי, כשהיא מסבירה זאת בתחרות הגוברת בשוק התקשורת הישראלי. ההפסד הרבעוני של מת"ב הסתכם ב-1.5 מיליון דולר או 5 סנט למניה, אל מול הפסד של 14.2 מיליון דולר או 50 סנט למניה ברבעון הרביעי של 2003 אך ההפסד השנתי שלה התרחב לאין שיעור והסתכם ב-19.3 מיליון דולר לעומת 1.3 מיליון דולר בלבד שהפסידה ב-2003.
סאיטקס דיווחה היום על מו"מ ראשוני למכירת האחזקות בסאיטקס ויז'ן והמניה הגיבה בזינוק של 7.88%. מדובר ב- 75.5% מהון המניות המונפק של סאיטקס ויז'ן (69.5% בדילול מלא), לפי שווי של כ-230-250 מיליון דולר. מדובר גם באחזקות הישירות של דסק"ש בסאיטקס ויז'ן (כ-7% מהון המניות).
כשבוע לאחר פרסום תוצאותיה הכספיות של אלביט מערכות, מותירים במחלקה האנליטית של בנק אגוד את המלצתם למניית החברה על "תשואת יתר", אך מעלים את מחיר היעד ל-12 החודשים הבאים מרמת 31.5 דולר ל-32 דולר למניה, או 138 שקל. אלביט מערכות נסחרה בעליה של 0.32%, כשהיא נהנית גם מהמלצת "קניה" ויעד של 27.8 דולר מפועלים סהר. בבית ההשקעות סבורים, כי אלביט מערכות עדיין נסחרת בדיסקאונט, למרות העליות ממנה היא נהנית בחצי השנה האחרונה.
האנליסטית יסכה ארז מכלל פיננסים בטוחה העניקה המלצת "תשואת שוק" למניית פריגו, עם מחיר יעד של 20 דולר. ארז סבורה, כי עדיין טמון סיכון במיזוג וכי יתרונותיו מגולמים זה מכבר במחיר המניה. פריגו נסחרה בוול סטריט בעליה של 0.41%.
עוד המלצה, מאוסקר גרוס לאמ-סיסטמס. בית ההשקעות העלה עבור אמ-סיסטמס את את מחיר היעד ל-28 דולר וחזר על המלצת "קנייה". אמ-סיסטמס עברה בתגובה להמלצה לקפיצה של 1.67%. זאת ועוד. בית ההשקעות מילר ג'ונסון חתך את המלצתו למאינד לרמת "ניטראלי" מרמת "קניה". בתגובה איבדה המניה 5.24%.
והמלצה אחרונה לפרק זה. בנק ההשקעות, אנטרברג החל לסקר את מנייית סינרון ב"קניה" עם מחיר יעד של 38 דולר. סינרון הגיבה לבשורות הנעימות בזינוק של 5.41%, נהנית גם מהמלצת "קניה" עם יעד של 37 דולר מבנק ההשקעות סמית בארני סיטי גרופ. האנליסטים בבנק ההשקעות העלו עבור החברה גם את תחזית הרווח וההכנסות לשנה הקרובה.
כל זאת, נזכיר, לאחר שבסוף השבוע נהנתה סינרון מזינוק בן למעלה מ-6%, לאחר שהחתמים בהנפקתה מימשו את האופציה שניתנה להם לרכוש מניות בהיקף של למעלה מ-23 מיליון דולר.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
