יום של עליות בבורסה בת"א: כיל מזנקת ב-2.6%
יום של עליות שערים עובר על הבורסה שברחוב אחד העם 54. אם כי בשעת המסחר האחרונה החלו המדדים לדשדש ברמה שאליה הם הגיעו, לאחר התחזקות רצופה מאז שעות הפתיחה. הפעילים בשוק בוחנים את הידיעה המעודדת על הפלומבה שנתנה ועדת בך למינוי של פרופ' פישר לנגיד בנק ישראל. נראה כי ההתחממות הבטחונית ברצועת עזה לא מבהילה את המשקיעים במניות הישראליות היום.
מדד ת"א 25 מוסיף 0.72% לקו 624.65 הנקודות. מדד ת"א 100 נסחר בעליה של 0.76% לרמה של 653.31 נקודות, ומדד התל טק 15 עולה ב-1.21% לרמת 450.33 הנקודות. המחזורים ממוצעים ביחס לעונה החולפת ומסתכמים בכ-433 מיליון שקל.
קצת סטטיסטיקה על המסחר: 20 מניות מעו"ף עולות, 5 מניות מעו"ף יורדות. 324 מניות עולות בבורסה, 85 מניות יורדות, ו-405 נותרות ללא שינוי. ובתחום האופציות: המחזור הכללי מסתכם ב-69 מיליון שקל. יחס פוזיציות הרכש (Call) ביחס למכר (Put) ממשיך להשחק ועומד על 1.11 פוזיציות Call פתוחות ביחס לכל פוזיצית Put. חשוב לציין כאן, כי היחס הזה בניכוי הפוזיציות הפתוחות של אופציית הרכש (Call) על השוק C001JAN פסימיות אף יותר ויורדות ליחס של 1.09 לטובת הרכש.
מבחינת המחזורים נסחרות אופציות הרכש ביחס של 1.8 שקל לכל אופציית מכר, מעט אופטימי יותר. כמו כן, נרשמת מגמה של גידול במחזורי האופציות הרחוקות (13 מיליון שקל), כחלק מהתכוננות פעילי הנגזרים לפקיעת אופציות ינואר שתבוא ביום ה' הבא.
הדיל של כיל מעלה את המניה
מניית ענקית הפרמצבטיקה, טבע, נסחרת בעליה של 0.91%, תוך מחזור כ-36 מיליון שקל. אתמול ירדה המנייה בוול סטריט ב-2.38%, אך לשם שינוי היא הדביקה פער ארביטראז' שלילי שפתחה תל אביב, עקב יום החופש של וול סטריט ביום ב' השבוע. ברקע התפרסם מחקר הקושר אתה שימוש בתרופת הדגל של החברה - הקופקסון, עם מחלת הסרטן. אך בתקשורת הובעו ספקות לגבי המובהקות הסטטיסטית שלו וגם מועד החשיפה של המחקר.
חברת אלדין קופצת ב-4.3% במחזור של מיליון שקל. אתמול היא מסרה, כי חברת New Territories מלונג איילנד, תשתמש בטכנולוגיית ה-HASP, להגן על מוצריה.ובעקבות זאת זינקה ב-6.9%.
מניית חברת הטלפוניה הישראלית - בזק ממשיכה לככב גם הבוקר. המניה מטפסת ב-2.5%, תוך מחזור של 34 מיליון שקל. בצהרי היום מתפרסם כי אושרה מתמודדת נוספת על רכישת גרעין השליטה בחברה. קרן פרובידנס מצטרפת להליך הפרטתה של בזק. מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, ירשה לנציגי הקרן להכנס לתוך חדר המידע, לאחר שעמדה בלוחות הזמנים ומועמדותה נבחנה בתוך זמן קצר. גבאי אמר היום כי הצטרפות הקרן מעידה על העניין שמעוררת ההפרטה.
כיל מוסרת כי נחתמו חוזי המשך לאספקת אשלג תוך גידול בכמות ובמחיר. החברה העוסקת בייצור מחצבים וכימיקלים הודיעה כי חתמה על חוזי המשך בהם היא מתחייבת לספק אשלג ללקוחותיה בהודו לתקופה של חצי שנה. המחיר לטון אשלג יהיה גבוה ב-20 דולר לטון. עד מאי 2005 יסתכמו בלמעלה מ-400 אלף טון אשלג. מניות כיל מזנקות ב-2.63% במחזור של 24 מיליון שקל.
בקרב מניות המעו"ף בולטות בעליות: דיסקונט שעולה ב-2.38% במחזור של 13 מיליון שקל (בימים האחרונים היא ספגה ירידות עם התגברות החשש למכירת גרעין השליטה בה במחיר נמוך), בזק שמזנקת ב-2.22% במחזור של 36 מיליון שקל, והחברה לישראל שעולה ב-1.66% במחזור של 4.6 מיליון שקל.
מי בולטות בירידות במדד המעו"ף? אלווריון שנחלשת ב-1.82% בעיקר עקב פערי ארביטראז', אפריקה ישראל שמתממשת ב-1.65%, אסם שיורדת ב-1.21%, ומניות בנק הפועלים שנחלשות ב-0.9% במימוש לאחר מספר ימים של עליות חדות, במחזור של 27 מיליון שקל.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
