"הגירעון התקציבי קפץ מ-1% בשנה ל-4% וצפוי לעלות ל-7% והמלחמה צפויה לעלות 250 מיליארד שקל, כש-150 מיליארד מתוכם הם הוצאות ביטחון", כך מעריך היום ראש אגף מאקרו כלכלה בבנק ישראל, ד"ר אייל ארגוב.

מנהל אגף מאקרו כלכלה ומדיניות בבנק ישראל ד"ר איל ארגוב אמר את הדברים במסגרת כנס "המכון למדיניות כלכלית" של המכללה האקדמית גליל מערבי. לדבריו, "לאחר ירידה ניכרת בפעילות במשק ברבעון האחרון של 2023, שכללה פגיעה בצריכה הפרטית, בהשקעות, ובשוק העבודה בגין היעדרות ממושכת וגיוס מילואים נרחב, בחודשים מרץ-אפריל של השנה אנחנו כבו רואים התאוששות משמעותית במישורים אלה. עם זה, הדגיש ארגוב כי "ישנם 'כיסים' שבהם הכלכלה טרם השתקמה, ובראשם ענף הבניה. הקיפאון בענף הביא לעליית מחירים, כשהתחליף שהממשלה ניסתה לקדם באמצעות הבאת עובדים זרים לא הוכיח את עצמו בשל הבירוקרטיה המתמשכת שכרוכה במהלך ונוכח החשש להגיע לישראל בזמן מלחמה. בתקופת האינתיפאדה השנייה התהליך לקח כשנה וכעת זה צפוי לקחת זמן רב יותר". 

בהתייחס לסוגיית הגירעון ציין ארגוב: "הגירעון התקציבי קפץ מ-1% בשנה ל-4% וצפוי לעלות ל-7% והמלחמה צפויה לעלות 250 מיליארד שקל, כש-150 מיליארד מתוכם הם הוצאות ביטחון. הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שצפויה לקום תהיה חייבת לכלול גם דמויות מהשדה האזרחי, משום שמה שקורה בתוך הצבא משפיע באופן דרמטי על הצרכים האזרחיים, כמו גיוסי מילואים, דחיית שירות, היקף התעשיות הביטחוניות ועוד, ומוכרחים לעשות את האיזון הזה".

גיל כהן, מנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר הדגיש כי "בניגוד לתחזית השלילית שחברות דירוג האשראי נתנו לישראל במהלך המלחמה, המדינה מצליחה לשמור על יציבות בזכות היקף הגיוסים, ניהול החוב ודיאלוג שוטף עם חברות הדירוג למעקב אחר משתנים אלה. ערב המלחמה מדינת ישראל הגיעה עם יחס חוב-תוצר של 60%, מהנמוכים במערב, שאפשר לממשלה גמישות פיסקאלית רבה, ועודף בתקציב המדינה לאחר שנים של גירעון. מתחילת המלחמה גייסנו יותר מ-200 מיליארד שקל על מנת לוודא שלממשלה יהיה מספיק כסף לתמרן בתקופה הזו".

• היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
• ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7