מה יקרה לאינפלציה ולריבית בישראל ובמה זה תלוי?
המלחמה הכניסה את החזאים לבלבול בשני נושאים. לכולם ברור שהתוצר עומד לרדת, כולם מבינים שרמת החיים עומדת לרדת, שהוצאות הממשלה הולכות לגדול בצורה משמעותית, ושהגירעון הולך לעלות. אבל שתי השאלות הגדולות הן מה יקרה לאינפלציה, ומה יקרה לריבית.
הסיבה שהתשובות לשאלות הללו פחות ברורה נובעת מכך שבמקרה של התוצר, רמת החיים והוצאות הממשלה, יש רק כוח אחד שפועל עליהם. כאשר יותר מ- 300 אלף איש מגויסים למילואים, אזורים נמצאים תחת מתקפת טילים שמשבשת את שגרת החיים, ובתי הספר לא חזרו לשגרה מלאה, ברור שכושר הייצור של המשק נפגע ולכן התוצר ורמת החיים ירדו. ברור גם שהממשלה תצטרך להגדיל הוצאות כדי לממן את הצבא, וכדי לשלם לאנשים ולעסקים שנפגעו מהמלחמה.
אבל האינפלציה תלויה בשני כוחות: היצע, וביקוש. בצד ההיצע, יש פגיעה בגלל המלחמה. זה קורה בגלל שחלק מהייבוא לארץ נפגע, בגלל שהדולר מתחזק, בגלל שהייצור בארץ נפגע, וגם בגלל קמפיינים נגד ייבוא מחו"ל ובעד הגנה על היצרנים המקומיים. מהצד השני, פחות ברור מה המלחמה עשתה לביקוש. בשלב הראשון, הייתה עלייה בביקוש, בעיקר למוצרים שנתפסו הכרחיים כמו מזון, מים, וחטיפים לילדים. אבל ככל שהמלחמה ממשיכה ואנשים מבינים שההכנסות שלהם נפגעות, גם הביקוש יורד.
מה יקרה לאינפלציה תלוי בשילוב של שני הכוחות האלו. לפחות בשלב הראשון, נראה שהעלייה בביקוש תשפיע באופן חזק יותר. כך שהאינפלציה של חודש אוקטובר תהיה כנראה גבוהה יחסית. מה שעוד ידחוף את האינפלציה של אוקטובר כלפי מעלה זאת עובדה טכנית. יש מוצרים רבים שהביקוש להם ירד באופן משמעותי בשל המלחמה. בין היתר, זה כולל שירותי בידור, תרבות, ספורט, טיסות לחו"ל וכדומה. המחיר של השירותים הללו היה אמור לרדת בגלל הירידה בביקוש. אבל מכיוון שהשירותים הללו אינם זמינים בשל המצב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תיאלץ לזקוף את המחירים שלהם, מה שאומר שההשפעה שלהם על המדד הקרוב תהיה אפס. זה ישאיר יותר מקום להשפעה של סעיפים שההשפעה שלהם צפויה להיות חיובית.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ככל שיעבור זמן, ההשפעה של הירידה בהכנסות תהפוך להיות יותר משמעותית, ואז המחירים אמורים להתחיל לרדת. אבל זה תלוי בשלושה דברים: אחד, במה יקרה לשער הדולר, השני, עד כמה הייבוא יגדל, והשלישי, עד כמה הממשלה תתערב כדי לפצות משקי בית על הפגיעה בהכנסות. שלושת הדברים הללו תלויים אחד בשני: ככל שהממשלה תתערב פחות, שער הדולר יעלה פחות. כלומר, ככל שהממשלה תתערב פחות, המחירים יוכלו לרדת ביותר. אם הממשלה תתערב, ייתכן בהחלט שהמחירים אפילו ימשיכו לעלות.
למעשה, מבחינת האינפלציה, הסיכון הגדול הוא שאחרי המלחמה הממשלה תרגיש שהיא בעמדת חולשה ותנסה לרצות את הציבור באמצעות הזרמה של כספים. אם זה יקרה, הגירעון של הממשלה יגדל, והתוצאה תהיה עלייה באינפלציה. למעשה, זה בדיוק מה שקרה אחרי מלחמת יום הכיפורים: ממשלה חלשה שהוציאה כסף בלי הגבלה, והובילה את האינפלציה לרמות שיא. אז אם הממשלה רוצה להימנע מלהחמיר את המשבר, כדאי שהיא תוציא כסף בחסכנות, גם אם יהיו לזה מחירים פוליטיים.
לגבי הריבית, יש מי שחושבים שקשה לחזות מה שיקרה לריבית בגלל שמה שיקרה לריבית הוא לכאורה תמונת מראה של מה שיקרה לאינפלציה. לפי הגישה הזאת, לבנק ישראל יש שתי מטרות עיקריות. ראשית, הוא צריך לשמור על יציבות מחירים. שנית, הוא צריך לתמוך בתעסוקה. כרגע, החשש שלו הוא מאינפלציה, ולכן הוא חייב להחזיק את הריבית גבוהה יחסית. אם הוא יראה שהאינפלציה נשארת תחת שליטה, הוא יוכל לפנות לטיפול בתעסוקה, ואז הריבית כנראה תרד.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
אבל אני לא חושב שזה יקרה. כרגע הריבית בארה"ב גבוהה יחסית, ולא נראה שהיא עומדת לרדת הרבה בזמן הקרוב. כל עוד הריבית בארה"ב לא יורדת, לבנק ישראל יהיה קשה מאוד להוריד את הריבית פה, גם אם האינפלציה תישאר תחת שליטה. כי ברגע שהריבית בארץ תרד בזמן שבארה"ב היא נשארת ללא שינוי, זה יאותת לשווקים שבנק ישראל חושב שישראל זה מקום בטוח יותר מאשר ארה"ב. במצב הנוכחי זה לא נשמע סביר, ולכן זה יוביל להתחזקות של הדולר מול השקל, ואז האינפלציה תעלה.
כדי למנוע תרחיש כזה, בנק ישראל יהיה חייב להשאיר את הריבית סביב הריבית של ארה"ב, גם בתרחיש הטוב ביותר שבו האינפלציה נשארת תחת שליטה, והגרעון הממשלתי גדל רק בגלל הוצאות נחוצות. בתרחיש הפחות טוב, הממשלה תנסה לרצות את הציבור על ידי הזרמה של כסף, ולבנק ישראל לא תישאר ברירה אלא להעלות את הריבית. אז בזמן שמה יקרה לאינפלציה זאת שאלה שהתשובה לה תלויה במידה רבה בממשלה, מה יקרה לריבית יותר קל לחיזוי: במקרה הטוב היא תרד מעט, ובמקרה הרע, תעלה די הרבה.
ד"ר אביחי שניר
- 8.דווס 12/11/2023 01:35הגב לתגובה זוהמשק בתפוקה מלאה יש היצע, חנויות ריקות הראל ויזל מוציא לחלת אין ביקוש האינפלציה תרד. ובמיוחד אם יפלו עוד יזמי נדלן.
- 7.יונתן 12/11/2023 00:36הגב לתגובה זוכל עוד מחירי הדירות לא ירדו הריבית לא תרד, הנגיד מחכה לעוד נפילות של יזמים בשוק הנדלן ואולי אז הוא יוריד. עם כל הכבוד המפעלים עובדים בתפוקה מלאה כך שאין סיבה לחוסר בהיצע ועוד לא שמעתי על מישהו שיעדיף שמפו פינוק ולא פנטן
- 6.מאמר מעניין 10/11/2023 11:56הגב לתגובה זושוב הבעיה זו הממשלה , הרכב ממשלתי מסיק מנופח וקיצוני. כולנו נשלם את המחיר נסיים בחיבוק לחיילי צהל הגיבורים אוהבים אתכם
- מוניקה 10/11/2023 17:06הגב לתגובה זוגמר את הסוס. משדר את הכישלון וההשפלה שעברנו
- 5.צודק 09/11/2023 09:19הגב לתגובה זוזה עוד דרך למסות את הציבור היצרני. לשחוק את חסכונותיו... לחרדים אין חסכונות. שמדינת ת"א תשלם הכל. הלוגיקה של הימין מלא על מלא ברורה. דמם אדום משלנו, גם כלכליתץ
- 4.ילדי ישראל 08/11/2023 08:58הגב לתגובה זומוקדם לבצע ניתוח כלכלי . כשמדפיסים כסף ומשביתים עבודה יש אינפלציה . תיירות , הסעדה , תרבות . מושבת .משלומי מילואים , וכו .
- 3.חיים 08/11/2023 05:35הגב לתגובה זוכן זה היה אחרי מלחמת יום כיפור ואחרי שבגין המציל הלאומי שלט בישראל הביא את כלכלת ישראל אל עברי פי פחת בערך כמו ש השלטון הנוכחי היא תצליח בראשון החמאס. לא מאמין שתפרסמו את תגובתי אבל אם כן אני במקומכם הייתי רץ וקונה נכסים ולוקח משכנתאות בריבית קבועה כי בפעם שעברה כשעשיתי את זה התשלום החודשי של הקרן והריבית היה פחות מחצי מנה פלאפל והבנק התחנן שנמחק את ההלוואה. בהצלחה
- חן 11/11/2023 12:31הגב לתגובה זוהאינפלציה החלה בראשית שנות השבעים והתגברה לאחר יום הכיפורים בשל הגדלת ההוצאות הבטחוניות.
- 2.לם 07/11/2023 15:25הגב לתגובה זואי אפשר להבין דבריוגם אני יכול
- 1.צריך להביא עובדים מאירן (ל"ת)בבר שבעים שנה בבורסה 07/11/2023 13:05הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
