שרת הכלכלה מאשרת להרחיב את הרפורמה ביבוא

בנוסף אישרה לצאת לשימוע להכנסת מוצרים נוספים למסלול הבינלאומי; ברשימת התקנים ניתן למצוא טמפונים, נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי כלים וקונדומים; כן החליטה השרה על פתיחה בהליך לביטול התקן הרשמי על ילקוטים

דור עצמון | (3)

שרת הכלכלה אורנה ברביאי אישרה בהמשך לרפורמת היבוא, המאפשרת יבוא מוצרים בהתאם לעמידתם בתקן ישראלי או בינלאומי, לאמץ תקנים בינלאומיים, על בסיסם ניתן יהיה לייבא עוד מגוון מוצרים שעד כה ניתן היה לייבאם רק בהתאם לתקן הישראלי המקורי.

התקנים שנבחנו, עד כה, נוגעים למוצרי טמפונים, נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי כלים, ילקוטים וקונדומים. במקביל נעשית עבודת מטה מהירה להכניס גם את הטיטולים המיובאים לתכולת הרפורמה. מדובר במוצרים המשתייכים לשווקים ריכוזיים, בהם ישנו מספר יבואנים מצומצם השולט בשוק. כך לדוגמא, בשוק הטמפונים קיימים שלושה ספקים המהווים יותר מ-90% מהשוק.

גורמי המקצוע במשרד הכלכלה בחנו רגולציות במדינות מפותחות בעלות שווקים משמעותיים. בחינה זו כללה בדיקה מקיפה כי מדובר בשינויים שימשיכו לשמור על בריאות ובטיחות הציבור ועל איכות הסביבה, וכן על יכולותו של הממונה על התקינה לבדוק את עמידת המוצר בדרישות אלו.

בסיום הבדיקה, אישרה שרת הכלכלה והתעשייה לפרסם לשימוע ציבורי את האפשרות לייבא את המוצרים הבאים על פי תקינה בינלאומית בהתאם לתנאים המפורטים:

טמפונים – התאמה לתקן אוסטרלי, אשר אומץ גם באירופה ובארה"ב;

נוזל כלים, אבקות כביסה ואבקות למדיחי הכלים – התאמה לרגולציה האירופית, תוך הטלת חובה להתאים את המוצרים לשינויים לאומיים הכרחיים כדי לשמור על מקורות המים ומניעת זיהום קרקעות ובהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה, רשות המים  ומשרד הבריאות.

קונדומים – השרה חתמה על עדכון התקן הישראלי באופן שמאמץ את התקן הבינלאומי ללא שינויים לאומיים באופן שיקל מאוד על היבוא של מוצרים אלו.

ילקוטים - הוחלט כי יש מקום להסיר את רשמיות התקן. כחלק מכך פורסמה הכוונה להסיר את הילקוטים מפיקוח ונשלחה בקשת היוועצות עם שרת החינוך ושר הבריאות.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "כחלק מהמאבק ביוקר המחייה ונוכח הריכוזיות הגבוהה בשווקים, הרחבת רפורמת היבוא היא צעד משמעותי להגברת התחרות. אישור יבוא של מוצרי צריכה בסיסיים לפי תקן בינלאומי במקום תקן ישראלי ייחודי, יסיר חסמי יבוא ויאפשר הגדלת המגוון והורדת המחיר".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יש לנו שרת כלכלה מצויינת. (ל"ת)
    ישראל 25/07/2022 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טוב שנזכרה! יאללה תתחילי לעבוד (ל"ת)
    מאוכזבת 25/07/2022 13:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרחית 25/07/2022 12:44
    הגב לתגובה זו
    בתפילה ותקווה שאזרחי המדינה יפנימו זאת.
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.