עבודה מהבית
צילום: pixabay

מספר המשרות הפנויות עלה אך עדיין נמוך ב-30% מלפני הקורונה

בעקבות הקורונה נרשמה במחצית הראשונה של 2020 ירידה חדה במספר המשרות הפנויות; ברבעון השלישי התהפכה המגמה וחלה עלייה במספר המשרות הפנויות. עם תום השנה נרשמו 66 אלף משרות פנויות, לעומת כ-100 אלף לפני הקורונה
סתיו קורן |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, מפרסמת את דוח היצע וביקוש בשוק העבודה נכון לרבעון הרביעי של 2020, ונכון לשנת 2020 כולה. על פי הדוח, מספר המשרות הפנויות עלה ברבעון הרביעי של שנת 2020 ל-66 אלף משרות (לעומת 59.8 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020). יצוין כי ברבעונים הראשון והשני 2020 נרשמה ירידה חדה של יותר מ-50% במספר המשרות הפנויות בעקבות נגיף הקורונה והמשבר בשוק העבודה כתוצאה מכך, כאשר לפני הקורונה נרשמו כ-100 אלף משרות. ברבעון השלישי של 2020 התהפכה המגמה וחלה עלייה במספר המשרות הפנויות. ברבעון הרביעי במרבית הסקטורים נמשכת עלייה במספר המשרות הפנויות וירידה ביחס בין היצע לביקוש לעומת הרבעון הקודם.

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות ירד ל-61.8 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 99.3 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.1 (לעומת 3.5 בשנה הקודמת). היחס בין ההיצע לביקוש בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-5.1 (לעומת 2.9 בשנה הקודמת).

מנהלים

מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ברבעון הרביעי עלה ל-1.5 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 1.3 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-8.5, לעומת 7.0 ברבעון הקודם. הביקוש הגדול ביותר בתוך מנהלים היה למנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח והיווה כ-59% מהביקוש למנהלים. מתוכם הביקוש העיקרי היה למנהלי מכירות, שיווק ופיתוח.

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ירד ל-1.4 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 2.0 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019). היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.9 (לעומת 4.5 בשנה הקודמת).

אקדמאים

ברבעון הרביעי מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה ל-18.0 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 14.6 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-4.7, לעומת 5.7 ברבעון הקודם. בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי ירד ל- 15.1 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 20.1 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019). היחס בין היצע לביקוש עלה -5.1 לעומת 3.9 בשנה הקודמת).

הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT), והיווה כ- 52% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. מתוך בעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) עיקר הביקוש היה למפתחי תכנה.

פקידים כלליים ועובדי משרד

ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד עלה ל- 5.1 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 4.1 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-6.6, לעומת 7.2 ברבעון הקודם.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד ירד ל-4.2 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 6.3 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.8, לעומת 4.2 בשנה הקודמת.

עובדי מכירות ושירותים

ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מכירות ושירותים ירד ל- 13.7 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 15.0 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-6.3, לעומת 5.9 ברבעון הקודם.

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מכירות ושירותים ירד ל-15.6 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 30.2 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-5.0, לעומת 2.3 בשנה הקודמת.

עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים

ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים עלה ל-15.2 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 11.7 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.5, לעומת 4.2 ברבעון הקודם.

בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ירד ל-13.0 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 20 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-3.4, לעומת 1.9 בשנה הקודמת.

היחס בין היצע לביקוש

היחס בין היצע לביקוש ברבעון הרביעי של 2020 ירד ל-6.4, לעומת 7.1 ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ברבעון הרביעי של 2020 בקרב משלחי יד ידועים ירד ל-5.3, לעומת 5.8 ברבעון השלישי 2020. יצוין, כי בקרב מחפשי עבודה (היצע עבודה) ישנם כ-18% שמשלח היד שהם מחפשים לעבוד בו אינו ידוע.

מדד אמון הצרכנים במחצית השנייה של מרץ 2021

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.