מספר המשרות הפנויות עלה אך עדיין נמוך ב-30% מלפני הקורונה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, מפרסמת את דוח היצע וביקוש בשוק העבודה נכון לרבעון הרביעי של 2020, ונכון לשנת 2020 כולה. על פי הדוח, מספר המשרות הפנויות עלה ברבעון הרביעי של שנת 2020 ל-66 אלף משרות (לעומת 59.8 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020). יצוין כי ברבעונים הראשון והשני 2020 נרשמה ירידה חדה של יותר מ-50% במספר המשרות הפנויות בעקבות נגיף הקורונה והמשבר בשוק העבודה כתוצאה מכך, כאשר לפני הקורונה נרשמו כ-100 אלף משרות. ברבעון השלישי של 2020 התהפכה המגמה וחלה עלייה במספר המשרות הפנויות. ברבעון הרביעי במרבית הסקטורים נמשכת עלייה במספר המשרות הפנויות וירידה ביחס בין היצע לביקוש לעומת הרבעון הקודם.
בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות ירד ל-61.8 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 99.3 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.1 (לעומת 3.5 בשנה הקודמת). היחס בין ההיצע לביקוש בקרב משלחי יד ידועים עלה ל-5.1 (לעומת 2.9 בשנה הקודמת).
מנהלים
מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ברבעון הרביעי עלה ל-1.5 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 1.3 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-8.5, לעומת 7.0 ברבעון הקודם. הביקוש הגדול ביותר בתוך מנהלים היה למנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח והיווה כ-59% מהביקוש למנהלים. מתוכם הביקוש העיקרי היה למנהלי מכירות, שיווק ופיתוח.
בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים ירד ל-1.4 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 2.0 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019). היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.9 (לעומת 4.5 בשנה הקודמת).
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקדמאים
ברבעון הרביעי מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה ל-18.0 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 14.6 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-4.7, לעומת 5.7 ברבעון הקודם. בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב בעלי משלח יד אקדמי ירד ל- 15.1 אלף משרות בממוצע לחודש (לעומת 20.1 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019). היחס בין היצע לביקוש עלה -5.1 לעומת 3.9 בשנה הקודמת).
הביקוש הגדול ביותר בקרב בעלי משלח יד אקדמי היה לבעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT), והיווה כ- 52% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. מתוך בעלי משלח יד בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) עיקר הביקוש היה למפתחי תכנה.
פקידים כלליים ועובדי משרד
ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד עלה ל- 5.1 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 4.1 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-6.6, לעומת 7.2 ברבעון הקודם.
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד ירד ל-4.2 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 6.3 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-6.8, לעומת 4.2 בשנה הקודמת.
עובדי מכירות ושירותים
ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מכירות ושירותים ירד ל- 13.7 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 15.0 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש עלה ל-6.3, לעומת 5.9 ברבעון הקודם.
בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדי מכירות ושירותים ירד ל-15.6 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 30.2 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-5.0, לעומת 2.3 בשנה הקודמת.
עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים
ברבעון הרביעי 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים עלה ל-15.2 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 11.7 אלף משרות פנויות ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ירד ל-3.5, לעומת 4.2 ברבעון הקודם.
בשנת 2020 מספר המשרות הפנויות בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים ירד ל-13.0 אלף משרות בממוצע לחודש, לעומת 20 אלף משרות בממוצע לחודש בשנת 2019. היחס בין היצע לביקוש עלה ל-3.4, לעומת 1.9 בשנה הקודמת.
היחס בין היצע לביקוש
היחס בין היצע לביקוש ברבעון הרביעי של 2020 ירד ל-6.4, לעומת 7.1 ברבעון השלישי 2020. היחס בין ההיצע לביקוש ברבעון הרביעי של 2020 בקרב משלחי יד ידועים ירד ל-5.3, לעומת 5.8 ברבעון השלישי 2020. יצוין, כי בקרב מחפשי עבודה (היצע עבודה) ישנם כ-18% שמשלח היד שהם מחפשים לעבוד בו אינו ידוע.
מדד אמון הצרכנים במחצית השנייה של מרץ 2021
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
