ישראל כץ
צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת

האוצר הכריז על הגברת התחרות בשוק האשראי. יש בעיה אחת - הבחירות

משרד האוצר הודיע כי ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה שני חוקים שקידם שר האוצר נוגע לפתיחת התחרות בתחום האשראי הצרכני והאשראי לעסקים קטנים וקידום הפינטק. אלא שבגלל הבחירות לא ברור שההחלטה תקודם
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה בנקים שוק ההון

לכאורה, בהנהלות ובדירקטוריונים של הבנקים בישראל לא מרוצים הערב, זאת לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום שני חוקים שקידם שר האוצר ישראל כ"ץ, בנוגע לפתיחת התחרות בשוק האשראי שנכון להיום מרוכז אצל הבנקים, בנוסף לחוק לקידום סקטור הפינטק. באוצר אומרים שקידום חקיקת הפינטק, שאותו מכנים חוק הסנד-בוקס, מלשון ארגז חול, יאפשר גמישות רגולטורית ויאזן את מגרש המשחקים.

 

"שוק האשראי למשקי בית והעסקים הקטנים ובינוניים בישראל הוא שוק ריכוזי ביותר שנשלט כמעט במלואו על ידי הבנקים", נכתב בהודעת האוצר. "אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שמקורות המימון של הבנקים כיום זולים יותר ממקורות המימון של נותני אשראי חוץ-בנקאי".

 

לפי ההודעה, התיקון יאפשר לנותני האשראי לגוון ולהרחיב את מקורות המימון לצורך מתן אשראי ובכך הוא עשוי להוזיל את עלויות המימון ולאפשר לגופים אלו להתחרות במערכת הבנקאית.

כותרת יפה - אך בגלל הבחירות זה לא יקרה בפועל

נשמע יפה מאוד, אלא שבהודעת האוצר 'שכחו' שמדינת ישראל נכנסה למערכת בחירות רביעית בתוך כשנתיים, והמשמעות בפועל היא שסביר להניח שהחקיקה לא תושלם לפני הבחירות. לאחר מכן הכנסת הבאה תצטרך להתחיל את תהליך החקיקה מחדש, וזאת בהנחה שגם שר האוצר הבא ירצה לקדם שוב את הנושא. בקיצור - מדובר בכותרת יפה אך תוצאות לא צפויות להיות בקרוב בשטח.

ובחזרה להודעת האוצר

בכל מקרה, על פי טיוטת החוק, תאפשר לנותני אשראי חוץ-בנקאי גדולים שעומדים בתנאים, להגדיל את תקרת גיוס החוב באמצעות תעודות ההתחייבות מ-5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל ולגייס חוב גם באמצעות ניירות ערך מסחריים במגבלות הקבועות בחוק.

 

"כך, יתאפשר לנותני האשראי להגדיל משמעותית את מקורות המימון הזולים יותר ולהפחית את התלות במערכת הבנקאית", כך נכתב. "בנוסף, יוסרו מגבלות שונות לעניין גיוס תעודות התחייבות מכלל נותני האשראי החוץ-בנקאי. מגבלות אלו הגבילו את מרחב ההתנהלות העסקית של נותני האשראי החוץ-בנקאי ולמעשה מנעו מחלקם לגייס חוב באמצעות תעודות התחייבות".

 

ההצעה השנייה שעברה היום היא הצעת החוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל ("חוק הסנדבוקס"), שלפי האוצר תסייע לחברות הפינטק לפעול בישראל ולהוביל לשיפור הרגולציה הפיננסית בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"הצעת החוק נועדה לאפשר הקמה של תכנית ייחודית – מגרש משחקים רגולטורי ("Regulatory Sandbox"), ותהווה צעד משמעותי להגברת התחרות וקידום הטכנולוגיה בשירותים הפיננסים בישראל", כתבו.

 

התכנית המוצעת מבוססת על מסקנות צוות בין משרדי שרוכז על ידי משרד המשפטים ומשרד האוצר וכלל נציגים מרשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המיסים.

 

"התכנית מקימה סביבת ניסוי חדשנית בישראל בשיתוף פעולה של כלל הרגולטורים הפיננסים בישראל כדי לתמוך בפעילותם של גופים פיננסים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) בישראל", נכתב.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמך 11/01/2021 01:05
    הגב לתגובה זו
    רק את החוסכים שודדים.0.1% כאשר הבנקים והפרוקסי גוזרים 5-10%. זו לא גזרת שמים אלה שוד לאור יום. מענין, למה יש עדין אנשים שמתעקשים לחיות על האמצעים שלהם.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.