ישראל כץ
צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת

האוצר הכריז על הגברת התחרות בשוק האשראי. יש בעיה אחת - הבחירות

משרד האוצר הודיע כי ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה שני חוקים שקידם שר האוצר נוגע לפתיחת התחרות בתחום האשראי הצרכני והאשראי לעסקים קטנים וקידום הפינטק. אלא שבגלל הבחירות לא ברור שההחלטה תקודם
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה בנקים שוק ההון

לכאורה, בהנהלות ובדירקטוריונים של הבנקים בישראל לא מרוצים הערב, זאת לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום שני חוקים שקידם שר האוצר ישראל כ"ץ, בנוגע לפתיחת התחרות בשוק האשראי שנכון להיום מרוכז אצל הבנקים, בנוסף לחוק לקידום סקטור הפינטק. באוצר אומרים שקידום חקיקת הפינטק, שאותו מכנים חוק הסנד-בוקס, מלשון ארגז חול, יאפשר גמישות רגולטורית ויאזן את מגרש המשחקים.

 

"שוק האשראי למשקי בית והעסקים הקטנים ובינוניים בישראל הוא שוק ריכוזי ביותר שנשלט כמעט במלואו על ידי הבנקים", נכתב בהודעת האוצר. "אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שמקורות המימון של הבנקים כיום זולים יותר ממקורות המימון של נותני אשראי חוץ-בנקאי".

 

לפי ההודעה, התיקון יאפשר לנותני האשראי לגוון ולהרחיב את מקורות המימון לצורך מתן אשראי ובכך הוא עשוי להוזיל את עלויות המימון ולאפשר לגופים אלו להתחרות במערכת הבנקאית.

כותרת יפה - אך בגלל הבחירות זה לא יקרה בפועל

נשמע יפה מאוד, אלא שבהודעת האוצר 'שכחו' שמדינת ישראל נכנסה למערכת בחירות רביעית בתוך כשנתיים, והמשמעות בפועל היא שסביר להניח שהחקיקה לא תושלם לפני הבחירות. לאחר מכן הכנסת הבאה תצטרך להתחיל את תהליך החקיקה מחדש, וזאת בהנחה שגם שר האוצר הבא ירצה לקדם שוב את הנושא. בקיצור - מדובר בכותרת יפה אך תוצאות לא צפויות להיות בקרוב בשטח.

ובחזרה להודעת האוצר

בכל מקרה, על פי טיוטת החוק, תאפשר לנותני אשראי חוץ-בנקאי גדולים שעומדים בתנאים, להגדיל את תקרת גיוס החוב באמצעות תעודות ההתחייבות מ-5 מיליארד שקל ל-15 מיליארד שקל ולגייס חוב גם באמצעות ניירות ערך מסחריים במגבלות הקבועות בחוק.

 

"כך, יתאפשר לנותני האשראי להגדיל משמעותית את מקורות המימון הזולים יותר ולהפחית את התלות במערכת הבנקאית", כך נכתב. "בנוסף, יוסרו מגבלות שונות לעניין גיוס תעודות התחייבות מכלל נותני האשראי החוץ-בנקאי. מגבלות אלו הגבילו את מרחב ההתנהלות העסקית של נותני האשראי החוץ-בנקאי ולמעשה מנעו מחלקם לגייס חוב באמצעות תעודות התחייבות".

 

ההצעה השנייה שעברה היום היא הצעת החוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל ("חוק הסנדבוקס"), שלפי האוצר תסייע לחברות הפינטק לפעול בישראל ולהוביל לשיפור הרגולציה הפיננסית בישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

"הצעת החוק נועדה לאפשר הקמה של תכנית ייחודית – מגרש משחקים רגולטורי ("Regulatory Sandbox"), ותהווה צעד משמעותי להגברת התחרות וקידום הטכנולוגיה בשירותים הפיננסים בישראל", כתבו.

 

התכנית המוצעת מבוססת על מסקנות צוות בין משרדי שרוכז על ידי משרד המשפטים ומשרד האוצר וכלל נציגים מרשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המיסים.

 

"התכנית מקימה סביבת ניסוי חדשנית בישראל בשיתוף פעולה של כלל הרגולטורים הפיננסים בישראל כדי לתמוך בפעילותם של גופים פיננסים טכנולוגיים מתקדמים (פינטקים) בישראל", נכתב.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עמך 11/01/2021 01:05
    הגב לתגובה זו
    רק את החוסכים שודדים.0.1% כאשר הבנקים והפרוקסי גוזרים 5-10%. זו לא גזרת שמים אלה שוד לאור יום. מענין, למה יש עדין אנשים שמתעקשים לחיות על האמצעים שלהם.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).