בגדי ג'יפ צ'רוקי החדשים וידאו

הדור החדש של רכב הפנאי הבינוני של ג'יפ יגיע לפה בשנה הבאה עם עיצוב חרטום מעט משונה ושלל שיפורים
עמרי ספיר |

ג'יפ צ'רוקי

למעלה מחודש עבר מאז שהבטנו לראשונה בדור החדש של ג'יפ צ'רוקי (ליברטי לשעבר), שמוצג בימים אלה בתערוכת ניו יורק. אז הבנו שייתכן וייקח לנו קצת זמן לעכל את המראה המשונה שלו, וכעת נדמה שהזמן לא ממש פותר זאת. צבירי הפנסים הקדמיים והגריל ממשיכים להיראות כמו אלמנטים שיהיה קשה להתרגל אליהם. מצד שני, גם עיצובים מוזרים יכולים להצליח בזכות השוני. בינתיים, עד שהצ'רוקי יגיע גם אלינו – אי שם ב-2014 – נעיף מבט לנתונים הטכניים.
 
 
 
 
הדור החדש של הצ'רוקי נראה שונה לחלוטין אבל ממשיך לדבוק בעקרונות דומים. זאת אומרת יכולת שטח יוצאת דופן. כחלק ממאמצי ההתייעלות והחיסכון בעלויות, הצ'רוקי מתבסס על פלטפורמה מאורכת של אלפא רומיאו ג'ולייטה – זו המשרתת בין היתר את דודג' דארט. אבל אל תטעו, בשונה מהג'ולייטה וכדי להקשיח את הצ'יף בשטח, הצ'רוקי מציע מרכב אחוד.
בסיס הגלגלים שלו הוא 270 ס"מ – כמעט זהה לזה של הדור היוצא. אבל כאן בערך מסתיים לו הדימיון. האורך הכולל מקבל תוספת של 13 ס"מ ל-462.5 סך הכל. הרוחב עומד על 186 ס"מ (190 לגרסת ההנעה הכפולה הקבועה – תוספת של 2-4 ס"מ בהתאמה) ואילו הגובה – 168-172 ס"מ בהתאם לגרסה – מהווה ירידה. מרווח הגחון עומד על 22 ס"מ במינימום – כ-3 ס"מ יותר מאשר בדור היוצא.

ג'יפ שמה דגש רב על יכולות השטח של רכב הפנאי הבינוני שלה ומציע אותו אמנם גם בגרסת הנעה קדמית, אך גם עם הנעה כפולה לא קבועה והנעה כפולה קבועה. מתחת למכסה המנוע שוכן מנוע 4 צילינדרים בנפח 2.4 ליטר שמספק 184 כ"ס ומבטיח שיפור של 45% בצריכת הדלק ביחס לדור היוצא. לצידו יוצע מנוע V6 בנפח 3.2 ליטר עם 271 כ"ס ו-32.2 קג"מ ב-4,400 סל"ד. כל הגרסאות ישודכו לתיבת 9 הילוכים שהוצגה לפני כשנתיים.
 
 

תחום נוסף שג'יפ שמה עליו דגש הוא הבטיחות. מדובר בנקודת תורפה כואבת בכמה דגמים של החברה שפוגעת במוניטין שלה. זאת למרות שהליברטי (הדור היוצא של הצ'רוקי, כאמור) זכה ב-4 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק האחרונים שעבר, אי-שם ב-2009. היצרנית מציינת שישנם למעלה מ-70 מאפייני בטיחות ברכב החדש, כשבין היתר היא מציינת 10 כריות אוויר בכל הגרסאות, מערכת להתראה בעת סטייה מנתיב, מערכת אלקטרונית למניעת התהפכות, מערכת להתראה מפני עצמים בנקודות עיוורות ועוד. ויש גם בקרת שיוט אקטיבית – לראשונה בדגמי ג'יפ.

תא הנוסעים של הדור החדש מהווה שיפור משמעותי ביחס לקודמו. שפע הקווים הריבועיים פינו את מקומם לעיצוב נאה ומודרני עם קווים עגלגלים – גם אם אינו פורץ דרך. הוא מציע שילוב חומרים שונים רכים למגע ואבזור רב. בולטים לטובה – מסך מגע בגודל 8.4 אינץ' למערכת המולטימדיה ואפשרות למסך נוסף בלוח המחוונים שיאפשר תצוגה מתחלפת. בקיצור, יכול להיות שמי שינהג בצ'רוקי החדש ממש לא יצטרך לדאוג איך הוא נראה במראות האחוריות של הנהגים האחרים על הכביש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".