פורד, ניסאן ודיימלר יפתחו ביחד תאי דלק

שלוש היצרניות הגדולות ישתפו פעולה בדרך ליצירת מערכת הנעה חשמלית שמבוססת על תא דלק. תוצאות כבר ב-2017
עמרי ספיר |

שלוש יצרניות רכב גדולות – פורד, דיימלר (מרצדס) ורנו-ניסאן (בעיקר ניסאן) – הכריזו השבוע על חתימת הסכם שיתוף פעולה נרחב בו כל חברה תשקיע סכום זהה בפרויקט לפיתוח מערכת הנעה חשמלית שתתבסס על תאי דלק. המטרה: להוזיל את עלויות הפיתוח, שכן לכל אחת מהחברות ניסיון עשיר למדי בתחום ועדיף שיחקרו ויפתחו מוצרים יחדיו ולא במקביל. לפי הפרסום של החברות, יש להן ביחד כ-60 שנות ניסיון בפיתוח טכנולוגיית תאי דלק, הכוללות למעלה מ-10 מיליון קילומטרים של נסועה. לוח הזמנים של היצרניות יומרני למדי: ייצור סדרתי של כלי רכב מבוססי תא דלק כבר בשנת 2017. הלו"ז הצפוף גם נועד לאותת ליזמים, לתעשיות הרלוונטיות ולממשלות שהגיע הזמן לקחת את הטכנולוגיה ברצינות, לחוקק חוקים ולהקים תשתיות מתאימות.
.
 
הטכנולוגיה קיימת ונמצאת בייצור, אך אינה יעילה כלכלית

טכנולוגיית תאי הדלק נועדה למעשה לשמש את המכוניות החשמליות המוכרות לנו כיום, כשהתאים מחליפים את תאי סוללות הליתיום-יון בהן נעשה שימוש בכלים החשמליים כעת. הרעיון העמוד מאחורי הטכנולוגיה פשוט: עירוב חמצן עם מימן על-מנת לייצר חשמל, כשתוצר הלוואי הנפלט מהמכונית הוא מים בלבד. עד כה, על אף שנים רבות של פיתוח (מכוניות עם תאי דלק התגלגלו על כבישי העולם כבר בשנות ה-60'), אף חברה לא הצליחה להוזיל את עלויות הטכנולוגיה לרמה שתהה מסחרית. יש לכך סיבות רבות – עלויות אחסון ושינוע גבוהות של מימן (דליק מאוד), הצורך בשימוש במתכות יקרות בסוללות ועוד.

להזכירכם, ממש לפני מספר חודשים זכינו לנהוג על יונדאי ix35 שעושה שימוש בתאי דלק. כבר אז הודיעה יונדאי שהיא דואגת לגרסת ייצור כשלהערכתה הדור השני שיוצג ב-2015 יעלה כ-50,000 דולר – יותר מכפול ממחיר גרסת הבנזין הרגילה. אז הם גם צפו שמחיר גרסאות תאי דלק לא ישתווה לגרסאות מנועי הבעירה הפנימית לפני 2020.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.