ת"א סגרה בעליות: אפריקה זינקה 9.1% ואילו קבוצת דלק צנחה 8.2%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב סגרו את יום המסחר בעליות שערים וקטעו בכך יומיים של ירידות. ברקע לאווירה החיובית, המשקיעים שואבים כח מהודעת המיליארדר וורן באפט, כי ישקיע בגולדמן זאקס שלפני זמן קצר ציין בראיון לCNBC כי "
בתוך כך, מחר פוקעות האופציות על מדד המעו"ף, עובדה שעלולה להשפיע על המסחר. ברקע לתנודתיות בשווקים, שוחחנו על הפקיעה הקרובה עם אסף חסון, מנהל אקסלנס נשואה אופציות.
בנאומו אתמול אמר ברננקי כי הכלכלה עלולה להיכנס למיתון חמור, במידה ולא תבוצע התוכנית בהקדם האפשרי. במטרה להמריץ המחוקקים לאישור התוכנית הדגיש כי חוסר מעשה יוביל לקשיים במתן אשראי לעסקים וללקוחות פרטיים.
במדדים המובילים: מדד המעו"ף עלה ב-0.36%. ת"א 75 הוסיף 0.76%. מדד הנדל"ן 15 עלה 4.74%. מדד הבנקים עלה 0.4%, לאחר שרשם מוקדם יותר עליה של כ-4%.
מניות במרכז
מניית כיל סגרה יום תנודתי בעליות שערים. מניות הסקטור רשמו אמש עליות שערים בניו-יורק אך כיל בכל זאת פתחה בעליות שערים. בהמשך עברה כיל לירידות אך בסופו של יום סגרה בעליות.
מניות טבע נסחרו ברקע להודעת החברה, כי
חברת מבני תעשיה, הודיעה אמש, כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית לרכישה עצמית של כל סדרות האג"ח של החברה למעט אג"ח ד', על ידי חברה בת בבעלות מלאה, בהיקף כספי של עד 100 מיליון שקלים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
