מיקרוסופט או גוגל: מי בסוף תבלע את יאהו?
למרות שיאהו (YAHOO INC) דחתה באופן פורמלי את הצעתה של מיקרוסופט (MICROSOFT ) – הצעה ללא הזמנה, רבים צופים כי פורטל הווב יפול לבסוף לידי ענקית התוכנה – במחיר יותר גבוה.
כמה מסוגלת מיקרוסופט לשלם – וכמה צריכה להוציא עבור הטרף, בהינתן העובדה כי הצעת הרכש בסך 40 מיליארד הדולרים היא הגבוהה ביותר שהוצעה למיזוג בענף ההייטק. מה גם שביכולתה שלה לייבש את יתרות המזומנים של הרוכשת לחלוטין.
מספר אנליסטים בוול סטריט חוזים כי יאהו לבסוף תהיה חלק ממיקרוסופט – למרות ההתנגדות לדיל עד כה. מספר מחזיקי מניות גדולים ביאהו מחזיקים באותה אמונה. במכתב למשקיעים היום, מנהל קרן נאמנות ידועה, העונה לשם ביל מילר – המחזיקה השנייה בגודלה במניותיה של יאהו אומר היום כי המיזוג הוא סביר, אך יהיה על מיקרוסופט להגדיל את הצעתה על מנת לסגור את העסקה.
אתמול, דחתה יאהו את ההצעה באופן רשמי, כשטענה כי מחיר של 31 דולר למניה הוא נמוך משמעותית מהתמהיל העסקי של החברה. יאהו בוחנת כרגע מספר אופציות נוספות – כולל את ענקית החיפוש גוגל – אולם מציעות נוספות לא הופיעו עד כה. מה גם, שלמעטות יש את האיתנות הפיננסית לעמוד בעסקה בסדר גודל כזה. השאלה הנשאלת במצב זה היא: באיזה מחיר תוכל מיקרוסופט לגייס את תמיכת בעלי המניות של יאהו שיגידו להנהלה הנוכחית ללכת הביתה?
יאהו כבר סימנה כי היא תמצא הצעת רכש יותר מקובלת. מספר עיתונים, כולל הוול סטריט ג'ונרל והניו-יורק טיימס, ציטטו מקורות שלא הזדהו אלה טענו: חבר הדירקטורים של יאהו רואה בעין יפה מחיר של 40 דולר למניה. בתוך כך נזכיר כי המניה לא נסחרה במחיר זה (40 דולר) כבר יותר משנתיים – המחיר בו היתה המניה בינואר 2006.
ההצעה של מיקרוסופט בסך 31 דולר למניה, משקפת פרמיה של 62% מעל למחיר המניה ברגע ההודעה – למרות שיאהו צנחה לשפל של 52 שבועות ברקע לדו"ח חלש. בתחילת אוקטובר, עוד הספיקה המניה לשייט סביב מחיר של 35 דולר, אך החששות מפני מיתון בארה"ב וחולשה בסקטור הטכנולוגיה לחצו על המניה קשות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
