מיקרוסופט או גוגל: מי בסוף תבלע את יאהו?

האנליסטים ומנהלי ההשקעות בוול סטריט מעריכים היום כי סביר להניח שמיקרוסופט תגדיל את הצעת הרכש ותספח לעצמה את ענקית החיפוש. אולם, בינתיים יאהו עלולה ללטוש עיניים לעבר המתחרה הנצחית
שהם לוי |

למרות שיאהו (YAHOO INC) דחתה באופן פורמלי את הצעתה של מיקרוסופט (MICROSOFT ) – הצעה ללא הזמנה, רבים צופים כי פורטל הווב יפול לבסוף לידי ענקית התוכנה – במחיר יותר גבוה.

כמה מסוגלת מיקרוסופט לשלם – וכמה צריכה להוציא עבור הטרף, בהינתן העובדה כי הצעת הרכש בסך 40 מיליארד הדולרים היא הגבוהה ביותר שהוצעה למיזוג בענף ההייטק. מה גם שביכולתה שלה לייבש את יתרות המזומנים של הרוכשת לחלוטין.

מספר אנליסטים בוול סטריט חוזים כי יאהו לבסוף תהיה חלק ממיקרוסופט – למרות ההתנגדות לדיל עד כה. מספר מחזיקי מניות גדולים ביאהו מחזיקים באותה אמונה. במכתב למשקיעים היום, מנהל קרן נאמנות ידועה, העונה לשם ביל מילר – המחזיקה השנייה בגודלה במניותיה של יאהו אומר היום כי המיזוג הוא סביר, אך יהיה על מיקרוסופט להגדיל את הצעתה על מנת לסגור את העסקה.

אתמול, דחתה יאהו את ההצעה באופן רשמי, כשטענה כי מחיר של 31 דולר למניה הוא נמוך משמעותית מהתמהיל העסקי של החברה. יאהו בוחנת כרגע מספר אופציות נוספות – כולל את ענקית החיפוש גוגל – אולם מציעות נוספות לא הופיעו עד כה. מה גם, שלמעטות יש את האיתנות הפיננסית לעמוד בעסקה בסדר גודל כזה. השאלה הנשאלת במצב זה היא: באיזה מחיר תוכל מיקרוסופט לגייס את תמיכת בעלי המניות של יאהו שיגידו להנהלה הנוכחית ללכת הביתה?

יאהו כבר סימנה כי היא תמצא הצעת רכש יותר מקובלת. מספר עיתונים, כולל הוול סטריט ג'ונרל והניו-יורק טיימס, ציטטו מקורות שלא הזדהו אלה טענו: חבר הדירקטורים של יאהו רואה בעין יפה מחיר של 40 דולר למניה. בתוך כך נזכיר כי המניה לא נסחרה במחיר זה (40 דולר) כבר יותר משנתיים – המחיר בו היתה המניה בינואר 2006.

ההצעה של מיקרוסופט בסך 31 דולר למניה, משקפת פרמיה של 62% מעל למחיר המניה ברגע ההודעה – למרות שיאהו צנחה לשפל של 52 שבועות ברקע לדו"ח חלש. בתחילת אוקטובר, עוד הספיקה המניה לשייט סביב מחיר של 35 דולר, אך החששות מפני מיתון בארה"ב וחולשה בסקטור הטכנולוגיה לחצו על המניה קשות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.