תרצה גרנות: סוכנויות הפרסום הפכו לסוכנויות נסיעות
לפני 20 שנה, כשלמילה קופירייטר לא היתה בעברית שום היתה משמעות מעבר ל"צעיר המחבר סיסמאות קליטות", החליטה תרצה גרנות, אז מנהלת קריאטיב במשרד פרסום לפעול - לאחר שגילתה שגרפיקאים קיבלו שכר עבור עבודתם, ואילו עבודת הקופיירטר לא זכתה לתמורה כספית מצד משרדי הפרסום.
גרנות חברה לאסטרטג מוטי מורל ויחד פתחו את ACC, בית הספר לקופירייטנג ולמקצועות הקריאטיב. בראיון ל-Bizportal מדברת גרנות על החשיבות במקצוע הקופירייטר בענף הפרסום. "מדובר במקצוע אחראי ביותר אשר צריכה לרעוד לו היד כשהוא כותב משהו". באותה הזדמנות מודה גרנות למורל, אשר פרש מאוחר יותר מהשותפות, על התמיכה בה ואומרת, כי היא "חייבת את העסק הזה לו".
לצד השבחים, יש לגרנות מה להגיד על הפרסומאים אשר לא אהבו את הרעיון של בית ספר לקופירייטינג. "אני הייתי הראשונה לקדם את המקצוע הזה ואת הכתיבה, למרות שרמי יהושע חשב שהשתגעתי. בעבר לא חשבו שיש מה ללמד ב"קופי", ונראה שזה תחום שנלמד מאליו ומהניסיון", אומרת גרנות ומוסיפה: "אבל איך אפשר לצבור ניסיון אם המשרדים הגדולים והבינוניים מעדיפים להעסיק רק אנשים "משופשפים" בתחום? מדובר בתסמונת העקרב שעוקץ את עצמו".
בהיבט הזה, מברכת גרנות את משרד הפרסום זרמון-גולדמן, המתמיד לעבוד איתה ולהעסיק בוגרים של בית הספר שלה. "החוכמה היא לקחת תלמידים נקיים ולא להכניס אותם למשבצת של MInd Block". בכל מחזור של ACC מסיימים כ-47 תלמידים את לימודי הקויפירייטינג אצל גרנות. "מתוכם", אומרת גרנות, "30 תלמידים רוצים להיות קופירייטרים ואחרים כבר עובדים בתחום ולומדים לצורך העשרה ולמטרות עסקים. אני קוראת לזה מסאז' למוח".
עבודי - קופי לייט; לא רק ה'סטלה' מייצרת רעיונות
במתחרים של גרנות ניתן למצוא את בית הספר למקצועות הפרסום של חברת השילוט - "עבודי". גרנות אינה מתרגשת מהתחרות ומכנה את מסלול הקופירייטינג של עבודי - "קופי לייט". "זה בית ספר נחמד, אני מכירה 2 אנשי מקצוע שיצאו משם ועובדים בתחום. עבודי קיים הרבה שנים ומנסה לשנות ולשרוד".
גם על העדפת הצעירים בפרסום יש לגרנות מה לומר: "העולם המקצועי היה נראה יותר טוב, אם היו משתלבים כמה אנשים בוגרים בגילם אשר עברו חוויה אחת או שתיים בחיים. לא רק ה'סאטלה' של הודו מייצרת רעיונות".
'הבצפר' - לא מקצוענים
עד לפני כשנה וחצי חברה גרנות לשותפות של 4 שנים עם 'הבצפר' של איגוד חברות הפרסום, בראשו עומד יגאל בר-און. אולם, משהשותפות לא צלחה וגרנות הרגישה שמנסים להשתלט לה על העסק, היא בחרה להיפרד ומסרבת להוסיף בנושא מלבד האמירה: "'הבצפר' - לא מקצוענים. אם אתה מורה אתה חייב לאהוב את זה. האמהיות שלי היא לראות את התלמידים שלי עובדים במשרדי הפרסום, למרות שאני גם חראית, לדברי התלמידים שלי, אבל זה הכוח שלי. בבצפר מסתכלים על כל תלמיד כשטר כסף מהלך".
האם את מקבלת לקורס כל מי שמעוניין בכך?
"בפירוש לא. כל מי שמעוניין ללמוד בבית הספר שלי צריך לעבור מבחן קריאטיבי בכתב (קופיטסט - א"א) וכן ראיון אישי איתי. קופי זה יצירתיות, חדשנות והתבוננות. יכולת מהירה של למידת טכנולוגיות ומגמות ולא לכל אחד יש את הכשרון לזה".
מדברים הרבה על התנאים הקשים בענף. כמה משתכר קופירייטר מתחיל?
"שכר של קופירייטר בשנה הראשונה נע בין 4,000 ל-4,500 שקל נטו. במידה והא עובד שנה רצוף במשרד סביר, הוא יכול להשתכר בשנה השנייה כ-6,500 שקל נטו. עדיף לעבוד במשרדים בינוניים, בהם נתקלים באתגרים ובמשימות מורכבות וניתן ללמוד שם הרבה ואף לצמוח".
סוכנויות הפרסום הן סוכנויות נסיעות
הפרסומות בענף מתאפיינות בהפקות נוצצות, יקרות ובעיקר המצולמות באתרים נחשקים בחו"ל. תופעה זו מכעיסה את גרנות ולדעתה יעדי הצילום לפרסומות נבחרים על ידי אנשי הקריאטיב לפי היעד בו ברצונם לבקר. "סוכנויות הפרסום הפכו לסוכנויות נסיעות. אם ענף הפרסום היה מכבד את עצמו והיה חושב שבארץ טוב יותר מבחו"ל, אפשר היה להחליט על קשירת אמנה וקביעת מחירים לימי הפקה בשיתוף עם איגוד התסריטאים, הבמאים והמפיקים ואז כולם היו מרוויחים מכך".
"איך אתה יכול לקדם קניית מוצר כחול-לבן אם אתה לא מאמין בהפקה כחול-לבן. לעומת זאת, העידן הישן של הפרסום נותן צ'אנס לפרסומאים ולבמאים חדשים".
האם זה נכון להשתמש במוטיב הסקס בפרסום?
"החלום של הצופה הוא לא בהכרח החלום של מנהל הקריאטיב. אני לא משתמשת הרבה בסקס בפרסום, מכיוון שלדעתי נכון יותר לראות על המסך התאהבות, לרמוז ולהתקרב פנימה". גרנות מאשימה את המפרסמים בשימוש המוגזם בסקס בפרסומות ואומרת: "אני מפסידה במלחמה הזאת, בגלל הלקוחות שהם מנכ"לים של מותג חזק ומבוסס שכל רצונם הוא לעבור על בוקים של דוגמניות - זה פתטי".
כדוגמא לפרסומת נכונה המרמזת על סקס בוחרת גרנות את הפרסומת של קסטרו עם יעל אבקסיס במעיל גשם וליאור מילר. "בפרסומת הזאת אף אחד לא ראה את יעל אבקסיס ערומה ובכל זאת כולם רצו להפשיט אותה".
גרנות מצביעה על הבעיה של ענף הפרסום כיום אשר מגלגל הרבה כסף ונהיה עשיר ולכן אינו יכול להרגיש כמו האדם הקטן. "איך הפרסומאי העשיר יכול להעביר מסר למישהו הנוהג בסובארו, אם הוא עצמו נוהג בוולבו?", אומרת גרנות.
כבר השפריצו על המסך והפשיטו רקדניות
לאחרונה, החליטה גרנות להוסיף למסלול הלימודים גם קורס לקופירייטינג לאינטרנט. "באינטרנט", אומרת גרנות, "יש לכל אחד אישיות שנייה שאנו משרטטים אותה בעצמנו". מבין הבוגרים מאתרת גרנות בין 7 ל-10 תלמידים בעלי אוריינטציה לאינטרנט והם נכנסים לפרוייקט חונכות עם מנ"כלים של חברות אינטראקטיב מובילות, כגון: אידיאולוג'יק, גריי אינטראקטיב, BBDO INTERACTIVE, יורו4D ועוד.
בקורס האחרון, שהסתיים לפני חודשיים, כבר עובדים 17 בוגרים בתחום. לדברי גרנות, "שניים מהמרצים חטפו 2 בוגרים שלי בזמן ההרצאה".
האם קופי לטלוויזיה ולעיתונות זהה לקופי לאינטרנט?
"הקופי באינטרנט אינו שונה ממדיה אחרת. הכל תלוי בטכניקת ההעברה של הדברים. גם בטלוויזיה וגם באינטרנט צריך לדבר אחד על אחד. העתיד באינטרנט הוא במדיה משוחחת. לדעתי, יירגעו כל הגגים של שיווק ויראלי ולסרטונים יש עוד שנה וחצי לשרוד. כבר השפריצו על המסך והפשיטו רקדניות בנגינה - אין יותר מה לחדש".
היתרון הברור שמצביעה עליו גרנות בבחינת האינטרנט כמדיום פרסומי ושיווקי, שהינו בר מדידה. אפשר לצאת עם מסר, לבדוק אם הוא עובד ולהחליף אותו ברגע. "היום, אתרים נכתבים על-ידי קופירייטרים, כי חברות הבינו את כוחה של המילה בהעברת המסר".
את ההתכתבות באמצעות דואר אלקטרוני משווה גרנות לתקופה בה התכתבנו עם "חברים לעט" באמצעות הדואר. "היופי באינטרנט הוא שאנשים חזרו לכתוב ולקרוא באמצעות מיילים. אמנם בפסקאות קצרות, אך עדיין ההתכתבות חזרה".
עוד צופה גרנות, כי בעתיד המכשירים הסלולריים ייסגרו ויגבר השימוש בתוכנות משוכללות לסינון ודחיית שיחות. בנוסף, האינפורמציה בדור השלישי ובטלוויזיה תהיה ממויינת.
כמו כן, הפרסומות יהיו ארוכות יותר ותלויות מוצר ופחות ממותגות, כי הצרכן נהיה חכם יותר. "צריך לדבר על המוצר באווירת המותג מאחר ובאינטרנט השכל משתתף יותר בבחירה במוצר. תצוגה יפה של העטיפה אינה מספיקה עוד". גם חווית הקולנוע תגדל, "על אף שאפשר לצפות בסרטים בסלולרי ובאינטרנט, נרצה לצאת מהמסדרונות הבודדים והאגואיסטים האלה ולצפות בגדול. גם ה-CD וגם הפלזמה לא יחליפו את תפקידו האסתטי במילה של קופירייטר".

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.