שנה לאחר ביקור אולמרט - יצא ישי להודו
לשכת המסחר והתעשייה ממשיכה להדק קשרים עם הודו. כשנה לאחר ביקורו של אהוד אולמרט, אז שר המסחר והתעשייה, ייצא בתחילת דצמבר השר אלי ישי לפגישות הכרות ועבודה עם חברת TCS ההודית מקבוצת TATA. השר ישי יפגוש את ההנהלה הבכירה של קונצרן TATA ושל חברת TCS בראשות מייסד TCS ראמאדוראי. TCS פועלת בישראל מזה כשנה.
מלשכת השר נמסר לאנשי TATA, כי מדובר בביקור רשמי שמטרתו ליצור יחסי הבנה טובים יותר בין ישראל והודו ואף לשפר את תחום הסחר בין שתי החברות. עוד נמסר, כי השר ישי מבקש להבין כיצד חברות הודיות יכולות לגדול ולהרחיב את פעילותן בישראל. השר ישי יגיע להודו בראשות משלחת גדולה שתבחן אפשרויות להשקעה של חברות ישראליות בהודו.
קונצרן TATA נחשב לאחד הגופים הגדולים והמובילים בעולם ובאסיה בפרט. הקונצרן כולל 93 חברות בת בתחומים שונים החל במלונאות, תעופה, רכב, פלדה, תה, פרמצבטיקה,כימיקלים וכו'. מחזור המכירות של TATA למעלה מ-18 מיליארד דולר, המהווים כ-3% מהתל"ג ההודי. חברת TCS, זרוע השירותים והטכנולוגיה שלTATA היא החברה הבת השלישית בגודלה בקבוצה, עם מחזור מכירות של קרוב ל-4 מיליארד דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
