אסא כשר מתנגד להצעת ח"כ כהן בעניין סיווג פרסומות
הבחירות ליור איגוד המפרסמים חלפו והדיון בהצעת החוק של חה"כ אמנון כהן מש"ס הולך ומתקרב, ומתסיס מאבק חדש מצד איגוד המפרסמים למען הסרת הצעת החוק המחמירה.
במסגרת המאבק פנה האיגוד אל פרופ' אסא כשר העומד בראש הוועדה הציבורית שכתבה את "מדריך האתיקה לפרסומות" בבקשה כי יירתם למאמץ להביר את הצעת החוק.
פרופ' כשר פנה בשם הוועדה במכתב אל שר המשפטים, מאיר שטרית, והביע התנגדות נמרצת להצעת החוק בקריאה מפורשת לוועדת השרים לענייני חקיקה להחליט על התנגדות הממשלה להצעה.
לדבריו, הוועדה הציבורית הוסמכה לבאר ולהבהיר את כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (אתיקה בפרסומות בטלוויזיה) התשנ"ד - 1994, כדי לסייע לקהל הצופים, למפרסמים ולפרסומאים לפרש ולהבין את הכללים הקיימים. "חלק מחברי הוועדה, כדוגמת היו"ר, הם אנשי מקצוע אובייקטיבים, אשר אינם קשורים בכל דרך לעולם הפרסום, וחלק מהחברים הם נציגי המפרסמים, הפרסומאים והרשות השנייה, שהם שלושת הגורמים המרכזיים בענף הפרסומות בטלוויזיה", כותב פרופ' כשר.
"מדריך האתיקה שהוועדה ניסחה התקבל בה פה אחד ואף ללא צורך בפשרות כלשהן. המדריך הוא מסמך מאוזן, מדויק ומפורט, הבהיר את תכליתו של כל כלל, מסביר את הטעם האתי העומד בבסיס הכלל ומפרט את המשמעות המעשית שלו, באופן המדריך את המפרסם והפרסומאי בפעילותם השגרתית. במדריך ניתן למצוא התייחסות מפורשת וברורה אל הכללים שח"כ אמנון כהן מזכיר בהצעתו. בכל הצניעות, אנחנו מציעים לעוסקים בכללי האתיקה בפרסומות ללמוד את הנאמר במדריך המקצועי שהוועדה הכינה."
עוד טוען פרופ' כשר, כי המדריך משמש היום בסיס מוסכם, להלכה ולמעשה, לפעילות ענף הפרסומות בטלוויזיה. ראשית, הצעת הוועדה אומצה על-ידי מועצת הרשות השנייה בתור המדריך המחייב מטעמה. שנית ושלישית, המדריך אומץ מרצון על-ידי איגוד המפרסמים ואיגוד חברות הפרסום.
"אנחנו מציינים בסיפוק שעקב הכנת המדריך האמור ואימוצו מרצון על-ידי כל הגורמים בענף הפרסומות בטלוויזיה, נעלמה התופעה של פניות חוזרות ונשנות לבג"צ כנגד הרשות השנייה, בשל פסילת פרסומת כזו או אחרת. אנחנו מאמינים כי מגמה זו של הסדרה עצמית משביעת רצון תעמיק ותתחזק, לתועלת הכלל", כותב כשר.
על רקע זה, מביע, כאמור, פרופ' כשר בפני ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדות החלטית להצעתו של ח"כ אמנון כהן ומסכם, כי "במקום שבו בירור מקצועי, הבנה והידברות מובילים להסדרה משביעת רצון - אין צורך לכונן אותה בחוק".
בסיכום הדברים, מציע כשר לסייע לשר שטרית בהצגת עמדת הוועדה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
