עוד חזית למאבק בעמלות הבנקים: בכנסת מקדמים חוק
האם אנו בפתחו של עידן חדש ובקרוב יחול שיפור במעמדו של הצרכן הישראלי? נראה שבכנסת הרימו אתמול את הכפפה. זאת, לאחר שוועדת הכלכלה בכנסת אישרה את הצעת החוק אשר מטרתו, מניעת ריכוזיות ותיאום עמלות או במילים פשוטות יותר לספק "שיניים" למחוקק.
הצעת החוק, שכבר עברה את שלב הקריאה הראשונה נועדה לטפל ב"קבוצות ריכוז", כלומר בגופים פיננסים גדולים המשפיעים על המחירים. אחד המקרים הקלאסיים שהצעת החוק אמורה למנוע הינו מצב בו אחד הבנקים הגדולים קובע תעריפים חדשים לעמלות ובעקבותיו מיישרים קו הבנקים האחרים.
לצד הבנקים, מיועד החוק לטפל גם בקבוצות ריכוז נוספות כמו חברות הסלולר, הגז ועוד. לכאורה על פי החוק חל איסור על קיום קרטל, אך לא ניתן למנוע תיאום מחירים. כך למשל קרה במחירי הגז לאחר שמשרד האנרגיה הסיר את הפיקוח. תגובה דומה צפויה גם מכיוונן של חברות הסלולר בעקבות כוונת שר התקשורת לבטל את גביית זמן האוויר עבור השימוש במענה הקולי.
מה אומרים בבנקים?
נראה שבבנקים עדיין לא גיבשו חזית נגדית מה שלא מפריע להם להמשיך ולהעלות את העמלות, כאשר היום מיישר קו בנק הפועלים עם לאומי ודיסקונט ומודיע על עדכון מספר עמלות בשבועות הקרובים. מהבנק נמסר, כי "מדובר בעמלות שלא עודכנו בשנים האחרונות". מדוברות איגוד הבנקים נמסר, כי הם עדיין לומדים את הצעת החוק וכי עדיין לא גובשה עמדה.
במקביל להתנהלות בכנסת, בארגון "אמון הציבור" לא מתמהמהים והודיעו כבר אתמול על מאבק ציבורי לצמצום עמלות הבנקים. הארגון קורא לצרכנים להצטרף למאבק, כדי שניתן יהיה לגבש מאסה של צרכנים שבמשותף ובסיוע הגורמים המקצועיים בארגון, יפנו למערכת הבנקאית להקטנת עלויות.
נזכיר, כי באפריל 2005 התגבשה עסקה משולשת בוועדת הכלכלה של הכנסת בין הבנקים, בנק ישראל והממונה, לפיה ינהיגו הבנקים שני סלי עמלות, במטרה להקטין את העלויות של השכבות החלשות בפעילות הבנקאית בכ-120 שקל בשנה.
ההחלטה בוועדה הייתה, שיונהגו שני סלי עמלות - האחד בעלות של עשרה שקלים עד עשר פעולות בחודש, והשני מ-11 פעולות ויותר, בעלות של 18 שקלים. תמורת הסכמת הבנקים להקלת העמלות על מי שפעיל פחות בחשבון, הסכימו דרור שטרום, הממונה על ההגבלים דאז ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), להפסיק את ההליכים לחקיקה, שתאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים לבחון את התנהגות הבנקים בנושאי העמלות והריבית למשקי הבית, במה שמוגדר כ"קבוצת ריכוז".
לבסוף, הוחלט, כי עמלת השורה ודמי הניהול יבוטלו, הלקוחות ישלמו עמלת מינימום של 10 שקלים עבור סל פעולות מינימלי בתוספת תשלום על כל פעולה נוספת. לחילופין, יוכלו לבחור בסל מורחב בעלות של 18 שקלים.
בנוסף, נזכיר - כי הוחלט לצורך הגברת התחרות והקלת המעבר מבנק לבנק, על הוזלה משמעותית של עמלות העברת החשבון לבנק אחר. סוכם, כי הבנקים לא יגבו מהלקוחות המבקשים לסגור את חשבונם ולהעביר את פעילותם לבנק אחר יותר מ-40 שקל.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
