עוד חזית למאבק בעמלות הבנקים: בכנסת מקדמים חוק
האם אנו בפתחו של עידן חדש ובקרוב יחול שיפור במעמדו של הצרכן הישראלי? נראה שבכנסת הרימו אתמול את הכפפה. זאת, לאחר שוועדת הכלכלה בכנסת אישרה את הצעת החוק אשר מטרתו, מניעת ריכוזיות ותיאום עמלות או במילים פשוטות יותר לספק "שיניים" למחוקק.
הצעת החוק, שכבר עברה את שלב הקריאה הראשונה נועדה לטפל ב"קבוצות ריכוז", כלומר בגופים פיננסים גדולים המשפיעים על המחירים. אחד המקרים הקלאסיים שהצעת החוק אמורה למנוע הינו מצב בו אחד הבנקים הגדולים קובע תעריפים חדשים לעמלות ובעקבותיו מיישרים קו הבנקים האחרים.
לצד הבנקים, מיועד החוק לטפל גם בקבוצות ריכוז נוספות כמו חברות הסלולר, הגז ועוד. לכאורה על פי החוק חל איסור על קיום קרטל, אך לא ניתן למנוע תיאום מחירים. כך למשל קרה במחירי הגז לאחר שמשרד האנרגיה הסיר את הפיקוח. תגובה דומה צפויה גם מכיוונן של חברות הסלולר בעקבות כוונת שר התקשורת לבטל את גביית זמן האוויר עבור השימוש במענה הקולי.
מה אומרים בבנקים?
נראה שבבנקים עדיין לא גיבשו חזית נגדית מה שלא מפריע להם להמשיך ולהעלות את העמלות, כאשר היום מיישר קו בנק הפועלים עם לאומי ודיסקונט ומודיע על עדכון מספר עמלות בשבועות הקרובים. מהבנק נמסר, כי "מדובר בעמלות שלא עודכנו בשנים האחרונות". מדוברות איגוד הבנקים נמסר, כי הם עדיין לומדים את הצעת החוק וכי עדיין לא גובשה עמדה.
במקביל להתנהלות בכנסת, בארגון "אמון הציבור" לא מתמהמהים והודיעו כבר אתמול על מאבק ציבורי לצמצום עמלות הבנקים. הארגון קורא לצרכנים להצטרף למאבק, כדי שניתן יהיה לגבש מאסה של צרכנים שבמשותף ובסיוע הגורמים המקצועיים בארגון, יפנו למערכת הבנקאית להקטנת עלויות.
נזכיר, כי באפריל 2005 התגבשה עסקה משולשת בוועדת הכלכלה של הכנסת בין הבנקים, בנק ישראל והממונה, לפיה ינהיגו הבנקים שני סלי עמלות, במטרה להקטין את העלויות של השכבות החלשות בפעילות הבנקאית בכ-120 שקל בשנה.
ההחלטה בוועדה הייתה, שיונהגו שני סלי עמלות - האחד בעלות של עשרה שקלים עד עשר פעולות בחודש, והשני מ-11 פעולות ויותר, בעלות של 18 שקלים. תמורת הסכמת הבנקים להקלת העמלות על מי שפעיל פחות בחשבון, הסכימו דרור שטרום, הממונה על ההגבלים דאז ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), להפסיק את ההליכים לחקיקה, שתאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים לבחון את התנהגות הבנקים בנושאי העמלות והריבית למשקי הבית, במה שמוגדר כ"קבוצת ריכוז".
לבסוף, הוחלט, כי עמלת השורה ודמי הניהול יבוטלו, הלקוחות ישלמו עמלת מינימום של 10 שקלים עבור סל פעולות מינימלי בתוספת תשלום על כל פעולה נוספת. לחילופין, יוכלו לבחור בסל מורחב בעלות של 18 שקלים.
בנוסף, נזכיר - כי הוחלט לצורך הגברת התחרות והקלת המעבר מבנק לבנק, על הוזלה משמעותית של עמלות העברת החשבון לבנק אחר. סוכם, כי הבנקים לא יגבו מהלקוחות המבקשים לסגור את חשבונם ולהעביר את פעילותם לבנק אחר יותר מ-40 שקל.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.19% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
