14 התרעות ממוקדות לפיגועים
ארגוני הטרור איימו לנקום את מותם של 19 אזרחים פלשתינים אתמול בבית-חנון, ובישראל עומדת מערכת הביטחון על הרגליים. הבוקר התקבלו בשירות הביטחון הכללי 14 התרעות ממוקדות על כוונת מחבלים לבצע פיגועים בעורף ישראל. עם זאת, לא מדובר בעלייה דרמטית בכמות ההתרעות הממוקדות לפיגועים, שכן לפני יומיים נרשמו 13 התרעות ממוקדות.
מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב משה קראדי, הורה אתמול למשטרה, בעקבות התקרית בעזה, להעלות את הכוננות לרמה מבצעית ג', הרמה הגבוהה ביותר.
ההבטחה: נקמה
ארגוני הטרור זועמים על התקרית בבית-חנון שהביאה למותם של 19 פלשתינים. החמאס קרא לבצע פיגועים בישראל ובחו''ל. אבו-מאזן: בית-חנון היא אזור אסון.
במקביל להעלאת הכוננות, הנחה המפכ"ל את יחידות המשטרה, מג"ב, ואגף התנועה להגדיל את פעילות הביטחון השוטף בכניסות ובמרכזי הערים, בריכוזי קהל ובתחנות ההסעה. הכוחות יתגברו גם היום את אזור קו התפר תוך הנחת מחסומים גלויים וסמויים, ביצוע סיורים והבלטת הנוכחות של שוטרים במקומות שונים ברחבי הארץ.
הבוקר התקיימה הערכת מצב בנוכחות המפכ"ל, בה דווח על 83 התרעות לפיגועים הנמצאות בידי כוחות הביטחון, הכוללות בתוכן את 14 ההתרעות הממוקדות. במשטרה שוקלים לדחות למועד אחר את מצעד הגאווה, שצפוי להיערך ביום שישי, על רקע המצב הביטחוני.
קריאה לחידוש פיגועי ההתאבדות
אתמול מיהרו להבטיח פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, "נקמה בעומק מדינת הכיבוש" בנוסף לירי רקטות קסאם לעבר ישראל. הם הדגישו את דבקותה ב"דם ובמות הקדושים".
גם בחמאס נשמעו קריאות לשוב לפיגועי ההתאבדות. ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, אמר במסיבת עיתונאים בדמשק כי מי שאחראיות ל"טבח" בבית-חנון הן ישראל וארה"ב. "התותחים של אולמרט, פרץ, חלוץ וליברמן הרגו את תושבי בית חנון", אמר. "התגובה של ההתנגדות תהיה בפעולות ולא בדיבורים".
אחד ממנהיגי החמאס, נזאר ריאן, קרא לחדש את פיגועי ההתאבדות בערים הישראליות, כולל חיפה ותל-אביב. הזרוע הצבאית של הארגון קראה גם למוסלמים לתקוף מטרות אמריקניות ברחבי העולם.
דובר גדודי חללי אל-אקצה, "אבו-קוסאי", קרא לפלגים הפלשתינים להגביר את פיגועי ההתאבדות בלב "מדינת הכיבוש" וקרא לכל העמים במדינות הערביות והאיסלאמיות לצאת ל"תהלוכות זעם", ולשרוף ולהרוס את השגרירויות והקונסוליות הישראליות. בנוסף, הוא קרא לגרש את ה"כובשים" מארצות אלה, ולפגוע בכל האינטרסים הישראליים ב"מולדת הערבית".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
