אולמרט ופרץ מביעים צער על התקרית בעזה
הרג הפלשתינים בהפצצת צה"ל בבית חנון עמד היום במרכז התייעצות ביטחונית שקיימו ראש הממשלה, אהוד אולמרט ושר הביטחון, עמיר פרץ, למרות שהיא נועדה בכלל לעסוק בגזרת לבנון. אולמרט ופרץ הביעו צער על התוצאות הטראגיות ברצועה והציעו לרשות להעביר סיוע הומניטארי ולסייע במתן טיפול רפואי לפצועים.
שר הביטחון עדכן את ראש הממשלה על הנחייתו לפתוח בחקירה דחופה של האירוע ולהפסיק מיידית את הירי הארטילרי לעבר הרצועה, עד להשלמת הבדיקות של הרקע והשיקולים שהובילו לתוצאות הקשות. אולמרט ופרץ הציעו לרשות הפלשתינית כי ישראל תעברי סיוע הומניטארי דחוף ותסייע בהענקת טיפול לפצועים.
בעקבות האירוע הקשה הזדרזו בהנהגה הפלשתינית לגנות את הרג האזרחים, ויו"ר הרשות אבו-מאזן אמר כי מדובר ב"טבח נורא". הממשלה הפלשתינית התכנסה לישיבת חירום והכריזה על בית-חנון כעל אזור מוכה אסון.
ראש הממשלה הפלשתיני הנייה אמר לרשת "אל-ג'זירה" כי "האסטרטגיה הישראלית, שליברמן בתוכה הוא האחראי לעניינים האסטרטגיים, היא טבח ורצח של ילדים בבתיהם. הם רוצים להכניע את העם הפלשתיני כדי שיוותר על זכויותיו, על עקרונותיו ועל זכותו להתנגדות".
הנייה הדגיש בנוסף כי "העם הפלשתיני לא ייכנע מול מכונת המלחמה הישראלית ולא יוותר על זכותו להגן על עצמו מפני הכיבוש". הוא הבטיח כי "המערכה אמנם קשה, אך הרוצחים ילכו לאבדון".
הארגונים החמושים ברשות הבטיחו "תגובה כואבת" על ה"טבח", ואף חזרה לפיגועי ההתאבדות בשטח ישראל. בחמאס וגדודי בחללי אל-אקצה קראו גם לפגוע במטרות אמריקניות וישראליות ברחבי העולם. פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי, מיהרו להודיע על שיגור רקטות לעבר ישראל בתגובה על "הטבח בבית-חנון".
הפלוגות הבטיחו בנוסף "נקמה בעומק מדינת הכיבוש", והדגישו כי פיגוע ההתאבדות שביצעה המחבלת מירפת מסעוד בבית-חנון שלשום, היא פיגוע הנקמה הראשון במסגרת ה"נקמה על הכיבוש". הזרוע הצבאית של הג'יהאד הדגישה את דבקותה ב"דם ובמות הקדושים".
הבוקר דיווחו מקורות רפואיים ברצועת עזה על 19 אזרחים פלשתינים, שנהרגו בבית-חנון, ככל הנראה מפגזי אריטלריה של צה"ל שנורו לעברם, ועל יותר מ-35 שנפצעו. על-פי דיווחי הפלשתינים, מתוך 19 ההרוגים בבית חנון, 13 הם בני משפחה אחת.
גורמי צבא בפיקוד דרום מסרו כי הבוקר נורתה אש מסוללות תותחים של צה"ל לעבר שטחי שיגור קסאם בצפון רצועת עזה, ונבדקת האפשרות כי אחד הפגזים סטה מנתיבו ופגע באזרחים בלתי מעורבים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
