מגמות עתידיות בתחום הסחר האלקטרוני

בימים אלו, אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה גלובאלית בתפיסת הסחר ברשת האינטרנט; יותר ויותר עסקים הבינו את היתרונות הגלומים בזירות מסחר אלקטרוניות; הכרה והבנה של הטכנולוגיה, הרשת, מקורותיה, תכונותיה וכיווני התפתחותה הכרחיים לניהול מודרני
רון אדלר |

המגמות העתידיות של זירות מסחר אלקטרוני, הן זירות מסחר ייעודיות לקהלים מפולחים שצרכיהם אופיינו בקפידה. זאת, כדי לתת להם כלים ייחודיים, תוך מענה מקסימאלי לצרכיהם, לדוגמא: זירות בתחום הרכב, הרפואה, התעופה ועוד.

המסחר האלקטרוני הוא מסחר המתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים דרך רשת האינטרנט. ניצולן של רשתות ממוחשבות לצרכי פעילות עסקית ומסחרית מתקיים באינטנסיביות מזה למעלה מעשר שנים.

מסחר אלקטרוני (שהוא רק חלק אחד ממגוון פעילויות העסקים האלקטרוניים) תפס בתוך תקופת זמן קצרה מעמד מרכזי בפעילות המסחרית. אין טכנולוגיה או שיטה עסקית בהיסטוריה האנושית שצמחו במהירות כה רבה למעמד כה מרכזי.

בימים אלו, אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה גלובאלית בתפיסת הסחר ברשת האינטרנט. יותר ויותר עסקים הבינו את היתרונות הגלומים בזירות מסחר אלקטרוניות.

כל הסימנים מראים שקצב הצמיחה שהוביל תהליך זה איננו מאט. הכרה והבנה של הטכנולוגיה, הרשת, מקורותיה, תכונותיה וכיווני התפתחותה הכרחיים לניהול מודרני.

B2B – BUSINESS TO BUSINESS

משמעותו מסחר אלקטרוני בין עסק לעסק (קונים וספקים), המתבצע ברשת האינטרנט המשמשת כפלטפורמה וירטואלית לצורך קיומו של המסחר האלקטרוני.

המסחר האלקטרוני מתייחס לסדרת פעולות בתהליך ביצוע העסקה:

* הפצת מכרז או בקשה להצעת מחיר.

* איתור ספקים רלוונטיים.

* משלוח הצעות מחיר.

* בירורים שונים במהלך העסקה.

* סגירת העסקה.

* שיגור הזמנת עבודה.

קיימות שתי זירות מסחר אלקטרוני מסוג B2B:

1. זירה המתמקדת בתחום מוצרים ספציפי.

2. זירה רחבה המטפלת במגוון רחב של מוצרים.

יתרונות זירת המסחר האלקטרונית

יתרונות לקונים:

* ריכוז תהליך הרכש במערכת אחת, תוך חסכון בניירת והוצאות נלוות.

* הקטנת עלות הקנייה מספקים וחסכון בזמן המושקע באיתור ספקים/מוצרים חדשים.

* מערכת אוטומאטית המאפשרת הגדרת מפרט העבודה, פרטי המשלוח והמחיר בצורה מדויקת ושולחת אותה לספק המתאים להגדרות העבודה.

* הזמן שהושקע עד כה באיתור הספק המתאים ומשא ומתן להשגת מחירים טובים יותר - נחסך למחלקות הרכש, מה שמאפשר לחברות להוריד את עלויות הקנייה.

* מאפשר לאיש הרכש לקבל הצעות מחיר מבסיס גדול יותר של ספקים, לעומת מה שיכלו לקבל קודם לכן ולעקוב אחר תהליך הרכש און-ליין משלב הצעת המחיר ועד לאספקת המוצר.

יתרונות לספקים:

* הרחבת שוק הלקוחות, אשר משמעו הגדלת המכירות. עסקים באינטרנט יכולים להגדיל את מס' הלקוחות בעלות מינימאלית, אשר חוסכת בעלויות הפרסום והשיווק הקונבנציונאליים.

* מאפשר לספקים להיחשף ללקוחות באזור גיאוגרפי רחב יותר ולקהלי יעד חדשים וממוקדים, אליו לא יכלו להגיע ביעילות בשיטות המסורתיות.

לסיכום, זירת המסחר האלקטרונית, מאפשרת חשיפה למגוון מחירים רחב מספקים ובכל תורמת לשקיפות השוק. המסחר האלקטרוני הביא לשינוי בתקשורת בין שני הצדדים הן לקונים והן לספקים. מסמכי הנייר וערוצי התקשורת המקובלים כיום (פקס, טלפון, דואר) הוחלפו על-ידי מסמכים אלקטרוניים ותקשורת אלקטרונית מהירה.

אין ספק, כי שימוש במערכות B2B מאפשר לחברות ביצוע סחר גלובאלי בצורה, יעילה, מהירה וזולה, תוך הקטנת עלויות הרכש והשיווק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.