כוחות צה"ל הרגו שמונה מחבלים ברצועה

כוחות גדולים של צה"ל שנכנסו במהלך הלילה לעיירה בית חנון כדי לפעול נגד משגרי הקסאמים ניהלו קרבות קשים עם חמושים פלשתינים והרגו 8 מהם. הפלשתינים: ישנם עשרות פצועים
מעריב NRG |

כוח משימתי באוגדת עזה נכנס הלילה לעיירה בית חנון, המזוהה כמוקד מרכזי לשיגור קסאמים לעבר ישראל. הכוח הורכב מחיילי גבעתי, גולני, הנדסה ושריון, שנעו בחיפוי מלא של חיל האוויר. לדברי גורמי ביטחון, הכניסה לאיזור בוצעה כיוון שמרבית שיגורי רקטות הקסאם יוצאות מעיירה זו.

עם כניסת הכוחות לשטח, תוך קיטוע העיירה, נפתחה אש מסיבית לעבר הכוחות, שלוותה בירי טילים נגד טנקים, הפעלת מטענים לעבר הכח ואש מנשק קל. במהלך הפעילות נפתחה אש לעבר כוח מיחידת עוקץ, יחידת כלבני העילית של צה"ל, שהיו עסוקים בסריקת מבנים ואזורי חקלאות, מחשש שבמקום ישנם מחבלים. במקביל, כוחות צה"ל שפעלו מהאוויר ומהיבשה פגעו ב-15 מחבלים, 7 מהם הינם מחבלי חמאס וג'יהאד איסלמי. גורמי צבא בפיקוד דרום הדגישו הבוקר כי הפעילות תימשך "באופן שבו צה"ל ימצא לנכון".

הפלשתינים דיווחו כי חילופי האש החלו לאחר שכוחות גדולים של צה"ל, המונים כ-40 רכבים משוריינים ודחפורים, נכנסו לשטח צפון הרצועה במהלך הלילה. עדי ראייה סיפרו כי אמבולנסים שהוזעקו לאזור לא הצליחו לפנות את הפצועים, בשל חילופי האש במקום.

במקביל, ביקר הבוקר שר הביטחון, עמיר פרץ, באוגדת עזה וקיבל סקירה על הפעילות, אותה אישר לפני ימים אחדים. צה"ל הציע פעילות הרבה יותר נרחבת ברצועת עזה, כדי

לפגוע באופן קשה יותר בארגוני הטרור, תוך הפעלת לחץ על חוטפי גלעד שליט, אך ראש הממשלה ושר הביטחון לא אישרו זאת.

לפני כשבועיים נודע כי פיקוד הדרום גיבש המלצה חדשה, לפיה על צה"ל להיערך למבצע נרחב "שכמותו לא נראה כבר זמן רב ברצועה". ההנחיה, שהתקבלה מהדרג המדיני, הורתה "להיערך למבצע רחב היקף כדי לבלום את התגברות הטרור מצד הארגונים הפלשתינים ובראשם חמאס".

קצין בכיר בצה"ל אמר ל-nrg מעריב כי "עד עכשיו היו רק דיבורים באוויר על מבצע משמעותי, אבל לאחרונה זה עבר לתוכניות של בניין הכוח". לדברי הקצין הבכיר, כעת עמלים בצה"ל על השלמת התוכניות.

הקצין אמר עוד כי "על פי ההערכה, ברגע שהגיבוי המלא למבצע יתקבל, נראה את הטנקים חונים על הגדר ברצועת עזה מוכנים לכניסה, למרות הדיבורים על טילי נ"ט מתקדמים. צה"ל הוכיח כי בלחימה נכונה הוא יודע לעשות העבודה טוב". לדבריו, "ההצהרות האחרונות של הדרג המדיני נועדו להכשיר את הקרקע למבצע הגדול".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.