מט"ח: הדולר מאבד גובה נסחר סביב 4.273 שקל

האירו מתחזק קלות לרמת 5.4508 שקל; החלשותו של הדולר אל מול השקל תואמת את החלשותו של השטר הירוק בעולם, אם זאת, הערכות בשוק הן כי אנו צפויים לתנועות חדות כלפי מעלה בטווח הקרוב
דותן לוי |

השקל נסחר הבוקר במגמה מעורבת כנגד העיקריים. הדןלר מאבד 0.35% ונסחר סביב 4.273 שקל, מנגד, האירו מתחזק 0.15% לרמה של 5.4511 שקל. מחדר העסקאות של פינוטק נמסר, כי אתמול שמר השקל על כוחו אל מול הדולר, זאת על רקע החלשותו של השטר הירוק בעולם, כעת נסחר הזוג ברצועה צרה מאוד אך אנו צפויים לתנועות חדות מאוד בטווח הקרוב, "מכירות של השטר הירוק בקרב משקיעים רבים מביאות לשמירת השקל יציב, אך אנו עתידים לראות את השקל נחלש לרמות של 4.3200 בקרוב",כך מוסר טריידר בכיר מישראל. הדולר ממשיך במסע היחלשותו ואף נסחר אתמול ברמות שפל של החודש האחרון כנגד העיקריים, זאת על רקע פרסום נתונים כלכליים פושרים בארה"ב, אשר מחזקים את הערכות השווקים כי הריבית תשאר ללא שינוי לתקופה מסויימת. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.2765 אל מול האירו, סביב הרמות של 116.95 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9070 אל מול השטרלינג. אתמול פורסמו בארה"ב סקר ביטחון הצרכן וסנטימנט העסקים משיקגו, שני הנתונים הצביעו על האטה כלכלית בארה"ב,כאשר ביטחון הצרכן ירד מרמה צפויה של 108.0 לרמה של 105.4 ואילו סקר שיקגו ירד מרמה צפויה של 58.0 לרמה של 53.5. פרסום נתונים אלה מאותת למשקיעים כי הנגיד האמריקאי לא יעלה ריבית בזמן הקרוב, "פרסום סקר שיקגו גרם לאכזבה גדולה בקרב המשקיעים והביא לפתיחת פוזיציות מכירה של הדולר", כך מוסר בריאן דולן טריידר בכיר מניו-ג'רזי. היום יעקבו המשקיעים מקרוב אחר פרסום סקר ISM מארה"ב כאשר "נתון חלש של סקר ISM יוביל ללחץ של מוכרים על השטר הירוק" ,מוסר טקאשי קידו אנליסט מטבעות בכיר מיפן. הדיעה הרווחת מבין הכלכלנים היא כי צפוי להתפרסם מדד מאכזב וזאת בהמשך לנתונים הכלכליים המאכזבים מאתמול. יש לציין כי היומן הכלכלי מלא בנתונים כלכליים נוספים אשר ימשכו את תשומת הלב ויביאו למסחר תנודתי ומעניין. זהב: המתכת הזהובה התחזקה אתמול על רקע חולשת הדולר,"בעוד מתפרסמים נתונים כלכליים מאכזבים בארה"ב אשר מורידים את הסיכויים להעלאת ריבית בקרוב הופך הזהב להשקעה כדאית", כך מוסר טריידר סחורות בכיר. היום יעקבו המשקיעים אחר פרסום נתונים כלכליים המשפיעים על הדולר וזאת כדי לנסות ולחזות את המשך כיוונו של הזהב. כעת נסחר חוזה עתידי סביב הרמות של 610.00 דולר לאונקייה. נפט: מחירי הנפט סיימו אתמול בעליות מתונות זאת על רקע עליית מחירי הגז אשר נסחר בתנודתיות רבה, היום יעקבו המשקיעים אחר פרסום מלאי הנפט בארה"ב, צרכנית האנרגיה הגדולה בעולם,כאשר הצפייה היא לעלייה של 2.7 מליון חביות, אם הנתון יאכזב נראה בטווח הקצר את המשך עליית המחירים של הזהב השחור. כעת נסחר חוזה עתידי על הנפט סביב הרמות של 58.45 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.