הראל אגוד ואנליסט נקנסו על הפרות הוראות חוק השקעות

שלושת הגופים נקנסו בסכום של 580 אלף שקל. הראל קרנות נאמנות נקנסה על הפרות בקרן "הראל אירופה", נאמן הקרן, חברת הנאמנות של בנק אגוד נקנסה אף היא
דרור איטח |

רשות ניירות ערך הטילה השבוע קנסות על שלוש חברות ניהול קרנות נאמנות, שני נאמנים לקרנות ובנק אחד בסך מצטבר של 580 אלף שקל. כל הגופים נקנסו בשל הפרות של הוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות.

חברת הראל קרנות נאמנות נקנסה לאחר שבקרן הראל אירופה, אותה היא מנהלת, הוחזקו במשך קרוב לחצי שנה נכסים שהריבית עליהם משולמת לפי שער היורו או שהסכום האינפלציוני בהם מחושב לפי שער היורו בשיעור של כ – 40% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. בכך חרגו השקעות הקרן בחסר ממדיניות ההשקעות של הקרן, לפיה לפחות 90% מהשקעות הקרן יהיו בנכסים כאמור.

בנסיבות העניין, לחריגה ממדיניות ההשקעות יש השלכות משמעותיות מאוד גם על מיסוי רווח הון מפדיון היחידות. הקרן היא קרן להשקעות חוץ, אשר בהתאם לתקנות מס הכנסה, הרווח האינפלציוני בעת פדיון יחידות יחושב לפי השינוי בשער המטבע העיקרי (במקרה זה יורו) במקום לפי השינוי במדד. לפי התקנות המעמד של קרן להשקעות חוץ מותנה בהחזקה של לפחות 90% בנכסים הנמצאים בחשיפה למטבע העיקרי (נכסים הנסחרים במטבע או הצמודים למטבע או מזומנים באותו מטבע). חריגה של 10 ימים משיעור ההחזקה הנדרש בנכסים אלה, מביאה לכך שהקרן מאבדת את מעמדה כקרן להשקעות חוץ, באופן רטרואקטיבי. משמעות הדבר היא כי מי שפדה את יחידות הקרן לאחר שאיבדה את מעמדה, רווח ההון שנצבר לו מיום רכישת היחידות ועד יום הפדיון, ימוסה לפי השינוי במדד ולא לפי השינוי בשער המטבע העיקרי, לגבי כל תקופת ההחזקה.

חברת הנאמנות של בנק אגוד, שהייתה הנאמן של קרן הראל אירופה, נקנסה אף היא, משום שלא איתרה את ההפרה במשך חודשים ארוכים. הרשות סברה כי הנאמן לא הפעיל בקרות נאותות בעבודת הפיקוח שלו על מנהל הקרן ולכן לא התגלתה ההפרה תוך פרק זמן סביר. הנאמן נקנס ב-154,800 שקל – אותו סכום בו נקנס גם מנהל הקרן, שהוא גם הסכום המירבי הקבוע בתקנות.

כמו כן, נקנסה חברת ניהול הקרנות אנליסט ב-77,400 שקל. ההפרה התבטאה בכך שמודעת פרסומת שהתפרסמה מטעם אנליסט ואושרה על ידי הנאמן ארנסט אנד יאנג פורסמה בניגוד להוראות מאחר וכללה נתונים על תשואות של קרנות שבניהולה שלא בהתאם לתקנות . הנאמן, ארנסט אנד יאנג, נקנס אף הוא באותו סכום.

חברת אגוד קרנות נאמנות נקנסה גם היא ב-77,400 שקל, בשל חריגה בפעילות באופציות בקרן "חיסונים פיננסיים אג"ח". מנהל הקרן יצר אופציות ומכר בחסר ניירות ערך בקרן, באופן ששווי הבטוחות הנדרשות בשל פעולות אלה הגיע עד לכ-24% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. בכך הפרה החברה את התקנות הקובעות כי שווי הבטוחות הנדרשות בגין פעילות כאמור, בקרן שאינה קרן אופציות, לא יעלה על עשרים אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

בנק דיסקונט נקנס אף הוא. הבנק הפר את התקנות כאשר במהלך חודש פברואר שלח לבעלי היחידות בקרן "אילנות שקלים אסטרטגיות" (כיום "אילנות ביוטכנולוגיה") הודעה בדבר שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן. בהודעה זו לא ציין הבנק כי יש בשינוי כדי להשפיע באופן מהותי על תנודתיות מחירי היחידות והפדיון בקרן, ובאיזה כיוון, כנדרש על פי התקנות.

הסכומים שיעבירו הגופים הנקנסים יועברו לאוצר המדינה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.