לארי אליסון: "אורקל לוקחת את האחריות על הלינוקס בעולם"
"אורקל לוקחת את האחריות על הלינוקס בעולם", הכריז לארי אליסון, מייסד ויו"ר אורקל, במליאת הסיום של כנס Oracle Open World. "אנו נכנסים לתחום מערכות ההפעלה הארגוניות בכל הכוח. אורקל תספק לארגוני אנטרפרייז תמיכה עבור כל מערכות הלינוקס שלהם - תמיכה שתהיה זהה לתמיכה אותה הם מקבלים כיום עבור בסיסי הנתונים, התווכה והיישומים".
אורקל תציע את התמיכה הכוללת, בתחילה, ללינוקס של רד-האט. לדברי אליסון, כיום מספקת רד-האט ללקוחותיה תיקון באגים רק עבור הגירסאות האחרונות שלה, דבר המכריח לקוחות לשדרג את גירסאות הלינוקס שלהם כדי ליהנות מהתיקון הנדרש. התוכנית של אורקל, Oracle Unbreakable Linux, מבטיחה לדבריו תיקון באגים לגרסאות ישנות, נוכחיות ועתידיות של לינוקס. "נספק לארגונים גדולים תמיכה ללינוקס, ככל מערכות ההפעלה האחרות", הכריז אליסון.
בהתייחסו למחיר התמיכה, ציין אליסון כי מדובר במאות בודדות של דולרים - פחות מחצי ממחיר התמיכה של רד-האט ללקוחותיה. "המהלך הזה", ציין, "יביא להאצת אימוץ לינוקס בקרב ארגונים גדולים, ואנו עובדים עם שותפינו העסקיים – אינטל, HP, דל ואחרות - על מנת לממש אותו בקרוב ולהביא לכך שלינוקס יהפוך למערכת ההפעלה של המערכות הקריטיות בארגונים".
"ישנם כמה נושאים אשר מונעים התפשטות של לינוקס בארגונים, נושאים הגורמים לכך שלמרות שמדובר במערכת הפעלה טובה, היא חודרת לארגונים באיטיות", אמר בנאומו. אחת הסיבות, לדברי אליסון, היא העדר תמיכה אמיתית בתיקון באגים מצד ספקי לינוקס. סיבה זו, ציין, היא החמורה מכולן, כי לקוחות לא מקבלים תיקון של הבאג על הגרסה עליה הם עובדים, אלא שהתיקון יוצא בגרסה הבאה. "ארגוני אנטרפרייז אינם יכולים לסבול מצב כזה", קבע.
סיבה נוספת, אמר, היא שהתמיכה של ספקיות הלינוקס המובילות היא יקרה, ולעיתים לקוחות אינם יכולים להרשות אותה לעצמם. הסיבה השלישית קשורה לקניין רוחני - כי על גבי הלינוקס מפותחות מערכות שאותן פיתחו חברות ולפעמים, לאחר מכן הן נתבעות על שימוש בהן. מצב זה, ציין, יוצר אי ודאות ואף הוא מאט את השימוש בלינוקס.
"17 מרכזי התמיכה של אורקל ברחבי העולם כוללים 7,000 עובדים ב-27 שפות עבור 145 מדינות וכולם הוכשרו לתת את התמיכה הטובה ביותר לקהילת הלינוקס", ציין אליסון והוסיף כי ההכנות למהלך ארכו שש שנים.
"חזון אורקל למיחשוב מכיל בתוכו מרכיב בסיסי כבר הרבה מאד שנים וזהו המיחשוב השריגי – הגריד", אמר אליסון. "המדובר בארכיטקטורה המחברת בין מחשבים, ומביאה להגברת עוצמת המיחשוב, הפחתת עלויות והגדלת הביצועים".
לדבריו, השימוש במיחשוב שריגי מביא לצמצום דרסטי בעלויות החומרה, מספק עבודת מיחשוב מהירה יותר מאשר המיינפריים, ומספק אפשרות להגדלת הקיבולות והביצועים בלא שנדרש לתכנן מראש, כמו במיינפריים. כך, ציין, מתקבלת אמינות רבה יותר. "אנו עובדים על גריד כבר הרבה מאד שנים", אמר אליסון, וסקר בפני המשתתפים את ההיסטוריה של החברה. "ב-1998 החלטנו להתמקד במיחשוב גריד על שרתי PC, והיינו צריכים לבחור במערכת הפעלה – לינוקס או של איזו חברה מסיאטל. בחרנו כמובן בלינוקס, כי הקוד הפתוח אפשר לנו להכניס רכיבים שאפשרו את היכולת לעשות גריד. לינוקס התבררה כצפוי, כבחירה טובה".
אליסון סיים את דבריו, בהדגישו כי חשוב לשמור על אחידות השוק, ועל כן תסנכרן אורקל את התמיכה עם הגרסאות העתידיות של לינוקס: "כל שנוסיף לגרסאות אלו, הוא תיקון באגים שיפורסמו ויופצו לשאר הקהילה באופן במיידי וללא תמורה".
סמוטריץ ממשלהמס המטרו יוצא לדרך - בעלי נכסים שקרובים לרכבת יממנו חלק ממנה
צעד נוסף בדרך להקמת פרויקט המטרו בגוש דן, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על התקנות המסדירות את אופן הגבייה של "מס השבחת המטרו". מס שיוטל על בעלי מקרקעין בתחומים שהוגדרו בתמ"א 70, אשר צפויים ליהנות מההשבחה בערך הנכסים שלהם בעקבות מיזם הרכבת התחתית. הכנסות המס מיועדות למימון בניית הרכבת התחתית והתשתיות מסביב.
בהתאם לחוק המטרו, בעל קרקעות ונכסים בתחומים אלו יידרשו לשלם את המס כתנאי למימוש זכויות עתידיות, בין אם מדובר בקבלת היתר בנייה, שינוי ברישום בטאבו או כל פעולה אחרת שמחייבת אישור תכנוני. גובה המס נקבע בהתאם לשומת ההשבחה שמבצעת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, והוא מחויב בהעברה לקופת המדינה. בעצם המס הזה נועל במקום את מצב הנכסים והקרקעות של התושבים. עכשיו כל אחד יחשוב פעמיים לפני שהוא ימכור או יבנה כי לעלויות הבסיסיות של בניה ואישורים יצטרפו גם מיסים כבדים לקופת המדינה.
הרכבת התחתית אמורה לשנות מן היסוד את מפת התחבורה בישראל, להפוך את גוש דן לנגיש יותר ולחבר בין ערים ושכונות בקצב שלא הכרנו. אבל לצד ההבטחה הגדולה הזו, יש גם מחיר יומיומי כבד שמוטל על התושבים. אלפי אנשים מוצאים את עצמם חיים בתוך אתר בנייה מתמשך: חפירות מתחת לבתים, מדרכות חסומות, פקקי ענק ורעש בלתי פוסק של מכונות קידוח. עבור רבים זו כבר שגרה מתישה שנמשכת שנים, ולפני כולם עוד לפחות חמש שנות עבודות נוספות. כעת, כשהמדינה מוסיפה גם תו מחיר בדמות מס ההשבחה, התחושה מתחדדת – אותם אנשים שנאלצים לסבול את החפירות, האבק והעיכובים בחיי היומיום, מתבקשים גם לממן מכיסם את המיזם. השילוב הזה יוצר תחושת כעס ותסכול עמוק בקרב תושבים ובעלי נכסים, שנקלעו בעל כורחם למרכזו של פרויקט לאומי שמהווה עבורם לא רק חזון עתידי אלא גם פגיעה ממשית בהווה.
התקנות החדשות מגדירות כי רשות המסים תהיה הגוף המוסמך לאשר תשלום המס. ללא אישור רשמי מהרשות, בעל הנכס לא יוכל לבצע פעולות מהותיות בנכס, לרבות שינוי בעלות או קבלת היתר. בנוסף, השר חתם על נוסח ההודעה הרשמית שתישלח מטעם הרשויות המקומיות אל בעלי הנכסים החייבים. במסגרת יישום המהלך, רשות המסים צפויה להפעיל מערכת דיגיטלית ייעודית באתר האינטרנט שלה, שתאפשר תשלום ישיר של המס והפקת אישורי תשלום. הודעה רשמית על פתיחת המערכת תפורסם בתקופה הקרובה.
- משרד האוצר החליט שלא לתקצב פיצוי לישראלים שנתקעו בחו"ל במהלך "עם כלביא"
- 23 אלף דירות מוזלות עדיין לא יצאו לדרך - המחלוקת חוזרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבחנו לך את הנכס - אתה חייב לשלם
מס ההשבחה הפך לאחת הסוגיות השנויות במחלוקת סביב פרויקט המטרו. בעלי נכסים באזורים המוגדרים טוענים כי מדובר בנטל כבד שנכפה עליהם, גם אם אינם מתכוונים למכור את הנכס או ליהנות ישירות מההשבחה. לטענתם, המס פוגע בעיקר באוכלוסיות ותיקות שגרות שנים בסמוך לתוואי המיועד, ושאין להן את היכולת הכלכלית לשלם את החיוב הגבוה.
תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.
