בזק: העובדים נעתרו לפניית המנכ"ל - העיצומים נדחו
ארגון עובדי בזק נעתר (לאחר התייעצות עם יו"ר ההסתדרות) לפנייתו של מנכ"ל קבוצת בזק יעקב גלברד והחליט שלא לנקוט בשלב זה בעיצומים בהם התכוון לנקוט במסגרת סכסוך העבודה שהוכרז נגד הרגולטור, כדי לאפשר הדברות משותפת מול משרד התקשורת. דחיית העיצומים - בינתיים לתקופה של 90 יום.
בפרק הזמן הזה, דורשת הנהלת בזק ממשרד התקשורת להיכנס לדיון דחוף בכל הנושאים היוצרים אפלה רגולטורית לבזק.
בזק תומכת בתחרות מלאה ועל אף הבנתה את עמדת העובדים בשל האפליה הרגולטורית בה שרויה בזק, החברה מתנגדת בתוקף לכל פעולה אשר תפגע בלקוחותיה של בזק או בלקוחות של חברות מתחרות.
בשל העובדה שהתחרות בשוק הטלפוניה היא עובדה מוגמרת זה מכבר, דורשת הנהלת בזק ממשרד התקשורת לקיים עימה דיון דחוף בנושא הסרת מגבלות רגולטוריות חמורות המוטלות רק על בזק בתחום הטלפוניה; הסרת המגבלות בנושא פעילות בזק כקבוצת תקשורת – נושא שאין לגביו מגבלות דומות לאף קבוצת תקשורת אחרת בישראל או בעולם; מניעת אפליה כלפי בזק בתחום ה VOB; ובשורה של נושאים נוספים שעל הפרק.
העובדה שמשרד התקשורת מתמהמה בשורת נושאים אלה, שהם קריטיים לבזק כמו גם לעובדיה, יוצרת אי וודאות אצל העובדים וחשש כבד מפני צעדי פיטורים שעלולים להיות אף רחבים מהמצופה. כמי שאחראית לפרנסתם של למעלה מ-8,000 משפחות הנהלת בזק מבינה את החשש של העובדים לאבד את מקום עבודתם ומכבדת את זכותם הבסיסית לשבות.
הנהלת בזק קוראת לשר התקשורת לפתוח במו"מ מואץ להסרת חוסר הוודאות וקביעת המועדים להסרת המגבלות מבזק. המשך התנהלות במצב הקיים עלולה להביא לפיטורי עובדים מבלי לתרום דבר לתחרות.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.