Mio P350
מבחינה חיצונית, ההבדל היחיד בין ה-P350 לבין אחיו הגדול יותר, ה-Mio P550, הוא הצבע שבחרה Mio-Tech עבור הפאנל הראשי של המכשירים: אפור מתכתי של ה-P350 מול שחור עמוק של ה-P550. מעבר לכך הכל זהה לחלוטין - טוב כמעט זהה לחלוטין: בצד השמאלי התחתון של ה-P350 אפשר להבחין במקלט האינפרה-אדום, אצל אחיו הגדול לא.
למעשה, הצד השמאלי והצד התחתון של מחשב כף היד הזה הם המקומות היחידים בהם ניתן לראות משהו חיצוני. החלק העליון של המחשב מוקדש למקלט ה-GPS הפנימי, והצד הימני למדבקת נתונים. בצד השמאלי תמצאו את חריץ ה-SD ויציאת האוזניות, ולמטה תמצאו כפתור כיבוי/הדלקה פיזי מוחלט של המכשיר (מעבר לכפתור ההפעלה הקדמי), כמו גם את נקודת האתחול ומחבר מיני-USB שמשמש לטעינה או לחיבור למחשב לפי הצורך. למעשה, גם בעת החיבור למחשב מתבצעת טעינה, אבל בקצב איטי יותר.
בלבו של ה-P350 פועם מעבד סמסונג במהירות 400 מה"ץ, ובמבחני ה-SPB Benchmark שערכנו, השיג ה-P350 ידו 385 נקודות, בסך הכל 15 נקודות מתחת ל-P550. לא נורא בכלל. הבעיה היא שהמחשב הזה מציע כתקשורת חיצונית אפשרות אחת בלבד: מקלט האינפרא-אדום. לא רק שה-P350 אינו מציע תקשורת אלחוטית, הוא אפילו ערום ממקלט/משדר בלוטות'. זה אומר שהקהל הפוטנציאלי לרכישת מחשב הכף-יד הזה, למרות מחירו האטרקטיבי יחסית, מצטמצם לאלו שרוצים PDA + GPS בלבד, ואין להם עניין בהורדת דואר וכדומה. מסיבה זו תוכנות רבות מאוד שקשורות למערכת ההפעלה פשוט מיותרות, למשל יישום הדואר, שלא נדבר על דפדפן האינטרנט.
זו גם השורה התחתונה של המחשב הזה: הביצועים בהחלט סבירים, תג המחיר סביר עוד יותר, אבל בעולם בו מחשב כף-יד יכול לשמש כמחשב לכל דבר בעת שנמצאים מחוץ למשרד, יכולת GPS לא תספיק לרוב האנשים. אנחנו חושבים שהפער בינו לבין אחיו הטוב יותר מצדיק את ההשקעה.
ציון תכונות 6
ציון ביצועים 8
ציון תמורה 8
ציון סופי 7
מחיר 1,900 ש"ח
ספק רונלייט
מידות 115X72X18 מ"מ
משקל 170 גרם
מעבד Samsung S3C2440 במהירות 400 מה"ץ
מערכת הפעלה Windows Mobile 5
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
