פורסטר ריסרץ': 32% מהארגונים בארה"ב מתכננים גידול בתקציבי ה-IT
שליש מהארגונים בצפון אמריקה מתכננים גידול בהיקף תקציבי מערכות המידע (IT) לשנת 2007, כך עולה מתוצאות מחקר שפרסמה בימים האחרונים חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ'. המחקר של פורסטר הקיף 700 מנהלים ומקבלי החלטות בתחומי ה-IT בארגונים בצפון אמריקה, והוא מהווה הצצה ראשונה אל תקציבי 2007 המתוכננים, כפי שהם נידונים כיום בחדרי ההנהלה של הארגונים.
המחקר של פורסטר מצא ש-32% מכלל הארגונים מתכננים גידול בהיקף התקציב המוקדש למערכות מידע, בעוד רק 10% מכלל הארגונים מתכננים קיצוץ בתקציב. למרות שהנתון נשמע מבטיח, הרי בפורסטר אומרים שהוא מאכזב מעט, בהשוואה לתכנוני התקציב שהיו בסוף השנה שעברה. בסוף שנת 2005 ציפו 42% מכלל הארגונים בצפון אמריקה שתקציבי ה-IT שלהם יגדלו בשנת 2006, נתון אופטימי בהרבה מזה הקיים כיום.
תוצאות המחקר תואמות לממצאים שהתגלו במחקר אחר שפרסמה פורסטר בשבוע האחרון. מדובר במחקר רבעוני אשר בוחן את הביטחון העצמי של מנהלי מערכות המידע, הן ביחס לתנאים העסקיים העכשוויים בהם הם פועלים, והן ביחס לתנאים העתידיים. בסקר האחרון, אשר בוצע בחודש שעבר והתפרסם לפני מספר ימים, התגלה כי ביטחונם של מנהלי מערכות המידע בארה"ב נמצא ברמה גבוהה ביותר, אולם קיימים הבדלים בין הביטחון העכשווי לבין זה העתידי. בעוד הביטחון העכשווי גדל בקצב מהיר מרבעון לרבעון, הרי ברבעונים האחרונים קיימת ירידה בקצב הגידול בביטחון העתידי של מנהלי מערכות המידע.
בפורסטר מציינים כי קיימת קורלציה בין ממצאי שני המחקרים – קיטון במספר הארגונים הצופה הגדלת תקציבים בשנת 2007, וכן היחלשות בקצב גידול הביטחון העתידי של מנהלי מערכות המידע באשר לתנאים העסקיים בהם הם פועלים. תוצאות שני המחקרים הללו אף עולות בקנה אחד עם התחזית האסטרטגית של פורסטר בכל הקשור להוצאות עתידיות בשוק הטכנולוגיה – פורסטר צופה היחלשות בדרישות השוק ובהיקף ההוצאות, אשר תתחיל לבוא לידי ביטוי במהלך שנת 2007.
במחקר שבחן את היקף התקציב המתוכנן לשנת 2007 נמצא כי ככל שהארגון גדול יותר, כך הוא נוטה להגדיל את התקציב לשנה הבאה. הגידול המשמעותי ביותר המתוכנן נמצא בארגוני ענק – 35% מקרב הארגונים המונים 20 אלף עובדים ומעלה מתכוונים להגדיל את התקציבים בשנה הבאה. בארגונים המעסיקים 5,000 עד 19,999 עובדים נמצאו תוצאות דומות – 33% מתכוונים להגדיל את היקף התקציבים. לעומת זאת, רק 29% מהארגונים הקטנים יותר שנבדקו, אלה המעסיקים 1,000 עד 4,999 עובדים, מתכננים להגדיל את היקף תקציב ה-IT בשנה הבאה.
נתון נוסף העולה מהמחקר הוא שלסוג השליטה וההנהלה שמפעיל הארגון קיימת השפעה על תכנון התקציב. באופן כללי, נמצא שככל שהשליטה בארגון מרכזית יותר, כך הארגון נוטה לצמצם את היקף התקציב המתוכנן לשנת 2007. לעומת זאת, בארגונים מבוזרים נמצא כי אלה נוטים להיות אגרסיביים יותר בכל הקשור לגידול בתקציב המתוכנן. מבחינה מספרית, 36% מקרב הארגונים המבוזרים צופים הגדלת היקף התקציבים שלהם, בהשוואה ל-31% בלבד מקרב הארגונים בעלי השליטה המרכזית. במקביל, רק 4% מהארגונים המבוזרים צופים צמצום היקף התקציבים, בהשוואה ל-10% מהארגונים בעלי השליטה המרכזית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
