אלקטרה נדל"ן רכשה 42% נוספים מנכס בקנדה ב-65 מ' ש'

אלקטרה נדלן הגדילה את חלקה בנכסים מ-49% ל-91%. הבניינים מניבים דמי שכירות שנתיים של כ-12.2 מיליון שקל נטו, המייצגים תשואה גבוהה של כ-8%
אסף מליחי |

חברת אלקטרה נדלן, בניהולו של שלמה שרף, חתמה על עיסקה להגדלת חלקה בשני בנייני משרדים בעיר טורונטו שבקנדה. אלקטרה נדל"ן, המחזיקה כיום ב-49% ממניות החברה, שהינה בעלת שני הבניינים, מגדילה את חלקה בחברה ל-91%.

תמורת 42% הנוספים בחברה תשלם אלקטרה נדל"ן כ-65 מיליון שקל (כ-17.1 מיליון דולר קנדי). העיסקה משקפת לשני הבניינים שווי של כ-152 מיליון שקל (כ-40 מיליון דולר קנדי), לעומת שווי של כ-132 מיליון שקל לפיו רכשה אלקטרה נדל"ן את אחזקותיה הראשונות בבניינים, ביוני 2004.

שני הבניינים, הממוקמים במרכז טורונטו, משתרעים על שטח של כ-21,850 מ"ר, והם מניבים דמי שכירות של כ-12.2 מיליון שקל נטו (כ-3.2 מיליון דולר קנדי). דמי שכירות אלה משקפים תשואה גבוהה של כ-8% על ההשקעה בנכסים. שיעור התפוסה בנכס עומד על כ-99%. ההשקעה בנכסים ממומנת כיום בהלוואה, המסתיימת בשנת 2009.

שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "העסקה הנוכחית ממחישה את השבחת השקעתנו המקורית בנכס, שבוצעה בשנת 2004, ובמקביל איפשרה לנו לנצל הזדמנות להגדיל את חלקנו בנכסים המניבים תשואה גבוהה של כ-8%".

במקביל להשקעה בקנדה, הרחיבה אלקטרה נדל"ן בחודש שעבר את השקעותיה בארה"ב ובגרמניה. החברה רכשה יחד עם שותפים בניין משרדים בעיר שיקגו שבארה"ב תמורת כ-412 מיליון שקל (כ-94.2 מיליון דולר), כאשר חלקה של אלקטרה נדל"ן בעיסקה עמד על כ-47%. בנוסף, רכשה החברה בספטמבר גם את הבעלות המלאה על קמפוס משרדי לוסנט בנירנברג שבגרמניה תמורת כ-541 מיליון שקל.

מתחילת הרבעון השלישי של 2006 ביצעה אלקטרה נדל"ן מספר רכישות משמעותיות בהיקף עסקאות כ-1.6 מיליארד שקל.

אלקטרה נדל"ן, בניהולו של שלמה שרף, מחזיקה ברחבי העולם בכ-75 נכסים, מתוכם 61 נכסים מניבים, בשטח כולל של למעלה מ-750,000 מ"ר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.