אלקטרה נדל"ן רכשה 42% נוספים מנכס בקנדה ב-65 מ' ש'

אלקטרה נדלן הגדילה את חלקה בנכסים מ-49% ל-91%. הבניינים מניבים דמי שכירות שנתיים של כ-12.2 מיליון שקל נטו, המייצגים תשואה גבוהה של כ-8%
אסף מליחי |

חברת אלקטרה נדלן, בניהולו של שלמה שרף, חתמה על עיסקה להגדלת חלקה בשני בנייני משרדים בעיר טורונטו שבקנדה. אלקטרה נדל"ן, המחזיקה כיום ב-49% ממניות החברה, שהינה בעלת שני הבניינים, מגדילה את חלקה בחברה ל-91%.

תמורת 42% הנוספים בחברה תשלם אלקטרה נדל"ן כ-65 מיליון שקל (כ-17.1 מיליון דולר קנדי). העיסקה משקפת לשני הבניינים שווי של כ-152 מיליון שקל (כ-40 מיליון דולר קנדי), לעומת שווי של כ-132 מיליון שקל לפיו רכשה אלקטרה נדל"ן את אחזקותיה הראשונות בבניינים, ביוני 2004.

שני הבניינים, הממוקמים במרכז טורונטו, משתרעים על שטח של כ-21,850 מ"ר, והם מניבים דמי שכירות של כ-12.2 מיליון שקל נטו (כ-3.2 מיליון דולר קנדי). דמי שכירות אלה משקפים תשואה גבוהה של כ-8% על ההשקעה בנכסים. שיעור התפוסה בנכס עומד על כ-99%. ההשקעה בנכסים ממומנת כיום בהלוואה, המסתיימת בשנת 2009.

שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "העסקה הנוכחית ממחישה את השבחת השקעתנו המקורית בנכס, שבוצעה בשנת 2004, ובמקביל איפשרה לנו לנצל הזדמנות להגדיל את חלקנו בנכסים המניבים תשואה גבוהה של כ-8%".

במקביל להשקעה בקנדה, הרחיבה אלקטרה נדל"ן בחודש שעבר את השקעותיה בארה"ב ובגרמניה. החברה רכשה יחד עם שותפים בניין משרדים בעיר שיקגו שבארה"ב תמורת כ-412 מיליון שקל (כ-94.2 מיליון דולר), כאשר חלקה של אלקטרה נדל"ן בעיסקה עמד על כ-47%. בנוסף, רכשה החברה בספטמבר גם את הבעלות המלאה על קמפוס משרדי לוסנט בנירנברג שבגרמניה תמורת כ-541 מיליון שקל.

מתחילת הרבעון השלישי של 2006 ביצעה אלקטרה נדל"ן מספר רכישות משמעותיות בהיקף עסקאות כ-1.6 מיליארד שקל.

אלקטרה נדל"ן, בניהולו של שלמה שרף, מחזיקה ברחבי העולם בכ-75 נכסים, מתוכם 61 נכסים מניבים, בשטח כולל של למעלה מ-750,000 מ"ר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: