הבורסה: UBS שיגר אופטימיות לת"א; לאומי זינקה ב-4%
הבורסה של ת"א חתמה את יום המסחר בעליות שערים. המסחר התנהל לאורך כל אורכו בטריטוריה החיובית, כאשר המדדים המרכזיים המשיכו להתחזק גם לקראת הסיום למרות פתיחה שלילית בבורסות וול סטריט.
מדד הבנקים היה היום הסקטור הבולט בעליה של 3.2% לנוכח עידכון חיובי מכיוונם של כלכלני בנק ההשקעות UBS על מצב המשק הישראלי בכלל ועל מנית הפועלים בפרט. העדכון מצטרף להמלצה החיובית של מריל לינץ' מאתמול, ומנגד, להורדת ההמלצה לבנק הפועלים מדויטשה בנק ומ-HSBC. נזכיר, כי המגמה החיובית נתמכה גם על ידי ההחלטה מאתמול להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית.
בסקירה של UBS, סיכמו הכלכלנים כי ממכלול נתוני הכלכלה הישראלית פרמיית הסיכון של ישראל לא השתנתה ואין סיבה ממשית להעלותה.
בבנק, ציינו שהלחימה בלבנון החזירה לשוק את הדיון בנושא פרמיית הסיכון של ישראל, אך בפועל לא חלו תמורות משמעותיות בפרטמטרים הכלכליים העיקריים, שכן השקל פתח את הלחימה ברמה של 4.44 שקלים וסיים אותה ברמה של 4.4 שקלים והריבית בישראל אמנם עלתה ל-5.5% במהלך הלחימה, אך עקב שיקולים כלכליים טהורים.
בנוסף, העניקו ב-UBS המלצה למניית הפועלים עם מחיר יעד של 27.5 שקל למניה - מחיר הגבוה ב-45% ממחירה בשוק הבוקר. זאת בניגוד לבתי ההשקעות דויטשה בנק ו-HSBC שהורידו את מחיר היעד לחברה.
עוד ממולצות הינן אלביט מערכות וכימיקלים לישראל ( כיל ) שנסחרות לטענת כלכלני הבנק במחירים הקרובים לשיא, וקבוצת דלק ( דלק קבוצה ) הנסחרת על רקע התפתחויות בזירה העסקית. כל המניות 4 הנמצאות ברשימת ה"קנייה" של ב-UBS, כיכבו היום בעליות שערים תוך שהן מרכזות מחזורי מסחר ערים.
נזכיר, כי לאחר תום המסחר אתמול פירסם בנק ישראל את גובה הריבית לחודש ספטמבר והותירה ללא שינוי על רמה של 5.5%. מהבנק נמסר כי הותרת הריבית ללא שינוי היא כחלק מהמדיניות לשמור על יציבות המחירים, בהתאם ליעד האינפלציה של 1% עד 3% לשנה.
במסחר במט"ח היום התחזק השקל אל מול העיקריים, הדולר שעבר אתמול את רמת ה-4.4 שקל נתקל ברמת התנגדות סביב ה-4.405 שקל ושערו היציג נקבע על 4.394 שקל. האירו השיל 0.08% ושערו היציג נקבע על 5.6319 שקל. הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של כ-0.20% ונסחר סביב רמות של 1.2806 לדולר.
מדד ת"א 25 עלה ב-1.02% לרמת 804.97 הנקודות, מדד ת"א 100 הוסיף 0.71% לרמת 818.3 הנקודות, ומדד הטכנולוגיה - תל טק 15 התחזק 0.70% לרמת 346.25 הנקודות. מחזור המסחר הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל.
מניות במרכז
מניות ענקית הגנריקה הישראלית, חברת טבע, חתמה בירידה של 1.36%. ברקע הודיעה טבע, כי הגיעה להסדר עם החברה הפרטית Purdue Pharma שיסיים את תביעתה של האחרונה על תקפות הפטנט של תרופת ה-OxyContin להקלת כאבים כלליים לפרק זמן ארוך. במסגרת ההסכם טבע תחדול משיווק התרופה ו-Purdue Pharma תסיר את תביעותיה מטבע, כולל תביעות בגין נזקים שנגרמו לחברה עקב שיווק הגירסה הגנרית של טבע עוד בחודש דצמבר 2005.
חברת דלק אנרגיה שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה הודיעה היום, כי היא מנהלת מגעים לרכישת פי גלילות. כיום מחזיקה דלק ב-21% ממניות החברה כשפז וסונול משלימות את ה-50% הנותרים והחצי השני נמצא בשליטת המדינה. במידה ותרכוש החברה את חלקיהם של פז וסונול תהיה דלק בעלת השליטה לצד המדינה. השווי המוערך של פי גלילות לצורך הרכישה מוערך בסכום של 150-200 מיליון דולר.
בנוסף, קבוצת דלק (דלק קבוצה ) שצפויה לפרסם מחר את דוחותיה לרבעון השני 2006 זכתה היום להמלצה חמה מצד בית ההשקעות באי.בי.אי. האנליסט יובל זעירא מציין את השיפור הדרמטי שהשיגה הקבוצה במהלך הרבעון, ומותיר את המלצתו למניה על "קניה", ואת מחיר היעד על 820 שקל למניה, גבוה ב-11% ממחיר השוק.
הפסדיו של איש העסקים אליעזר פישמן ממשיכים לתת את אותותיהם על החברות שבבעלותו. חברת אליאנס יצרנית הצמיגים הבינלאומית, מדווחת הבוקר על הפסד נקי של 12.3 מליון דולר במחצית הראשונה של שנת 2006, לעומת רווח נקי של 13.8 מליון דולר במחצית המקבילה אשתקד. סיבת ההפסד נובעת בעיקר מהפסד של כ-9.4 מליון דולר מפעילות מטבעית בלירה הטורקית אשר פישמן - בעל המניות העיקרי התחייב לשפות בגינו את החברה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")