התאוששות בת"א - הבורסה חוזרת להיסחר בירוק בפתיחה

הבורסה מקבלת חיזוק חיובי מעליות השערים שרשמו המדדים המובילים בוול סטריט בסוף השבוע. גם סימנים של אופטימיות ביחס למצבו הבריאותי של ראש הממשלה משפיעים על המגמה החיובית עם פתיחת המסחר
ענת שגב |

מתחדשות עליות השערים בבורסה התל אביבית. נראה כי המשקיעים שוב מוכיחים כי כוחות השוק הם אלו המשפיעים. המסחר נפתח הבוקר בעזרת רוח גבית מבורסות וול סטריט שחתמו בעליות שערים נאות ופערי ארביטראז' חיוביים במניות הדואליות של המעו"ף.

לאחר שלושה ימים של חרדה על רקע מצבו של רה"מ, ניתן סימן ראשון של אופטימיות כאשר מנכ"ל הדסה הודיע אתמול על שיפור קל במצבו של של שרון. אך בשלב זה הוחלט כי שרה"מ ישאר בהרדמה.

מדד ת"א 25 פתח את יום המסחר בעליה של-1.55% ל-828.72 נקודות, מדד ת"א 100 עולה ב-1.77% ל-837.36 נקודות, מדד התל טק מוסיף 2.06% ל-423.64 נקודות. מדד הבנקים עולה ב-2.44% ל-1289.67 נקודות.

מניות טאואר פתחו בעליה של 3%. הבוקר דווח ב"מעריב" כי החברה מקבוצת האחים עופר, צפויה לקבל מענק נוסף של 370 מיליון שקל מהמדינה. מדובר בשליש האחרון של המענק שאושר לטאואר במגדל העמק בסוף שנת 2000, בסך של 240 מיליון דולר. ממרכז ההשקעות בתמ"ת נמסר כי יש נטייה לאשר את המענק משום שאין טעם לגרום לסגירת מפעל שבו המדינה כבר השקיעה 160 מיליון דולר. נזכיר כי לפני מספר ימים דיווחה טאואר כי הכנסותיה ברבעון הרביעי של 2005 צפויות להסתכם בכ-31 מיליון דולר.

מניות דסק"ש עולות ב-2.06%. היום דיווחה החברה כי חילקה דיבידנד בסך של 1.7 מיליארד שקל. חברת דיסקונט השקעות, המחזיקה ב-94.5% מחברת סלקום, והחברות הבנות האחרות המחזיקות בסלקום, קיבלו ביחד 1.521 מיליארד שקל כדיבידנד, לאחר ניכוי מס במקור. עקב חלוקת הדיבידנד חיסלה החברה חוב של 330 מיליון דולר מתוך הלוואה של 650 מיליון דולר שנטלה על מנת לרכוש את השליטה בסלקום.

גם מניות הבנקים רושמות עליות נאות. מניות פועלים עולות ב-2.1%, מניות דיסקונט עולות ב-2.21%, מניות לאומי עולות ב-2.7%. הבוקר דווח מעריב, כי בעקבות הסערה ואי הוודאות בשוקי ההון והכספים, גובר החשש מצד הבנקים כי רוכשי הקרנות יבטלו את העיסקה. לטענת העיתון, הפדיונות מהקרנות וירידות השערים בבורסה מפחיתים את כדאיות הרכישה ולכן הגופים הרוכשים עשויים לנצל את העובדה שטרם נחתמו הסכמי ההפצה ולסגת מהעיסקאות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.