וול סטריט: החוזים מעורבים אך אופטימים
החוזים העתידיים על בורסות וול סטריט מאותתים בשעה זו על מגמה מעורבת עם נטיה לעליות בפתיחת המסחר. אתמול חתמו המדדים המובילים בוול סטריט בעליות שערים, כאשר מדד הנאסד"ק חתם בשיא של 4 שנים. היום לא צפויים להתפרסם נתוני מאקרו. מדד הנאסד"ק יחל להיסחר בשער של 2,220 נקודות. מדד הדאו ג'ונס יפתח בשער של 10,720 נקודות.
אמש צנחו מחירי הנפט ב-2.5% לרמה של 56.3 דולר לחבית - שפל של חמישה חודשים. החוזים העתידיים בבורסות הסחורות של ניו יורק על חבית נפט למסירה בחודש דצמבר ממשיכים לרדת בשעה זו ב-0.16% לרמה של 56.25 דולר לחבית.
במרכז
מניות HP, ו-WALT DISNEY ימשיכו לרכז עניין רב גם. הראשונה, שחתמה אמש בעליה של 2.4% לרמה של 28.8 דולר, ממשיכה לזנק היום בפרנקפורט ב-7%, זאת לאחר שדיווחה אמש על תוצאות טובות ברבעון החולף, שהיכו את תחזיות האנליסטים.
מנגד, חדשות פחות טובות הגיעו אמש מ-DISNEY, אשר דיווחה על ירידה חדה ברווחיה הרבעוניים שיוחסו להפסדיה מחטיבת אולפני הסרטים וזאת למרות תוצאות חזקות בחטיבת רשתות הטלוויזיה, בשורה התחתונה רשמה החברה ירידה של 27% ברווחי הרבעון הרביעי הפיסקאלי.
ג'נרל אלקטריק הודיעה היום כי תמכור מרבית מחטיבת פתרונות הביטוח שלה לחברת ביטוחי החיים האמריקנית, סוויס רה, תמורת 8.5 מיליארד דולר. מניות החברה מטפסות במסחר המוקדם ב-3%.
ה"ניו-יורק טיימס" מדדוח לנו היום, כי סיסקו סיסטמס (CSCO), יצרנית ציוד התקשורת ומערכות המידע, צפויה לדווח על רכישתה של סיינטיפיק-אטלנטה, יצרנית הממירים לטלוויזיה בכבלים, המובילה בארה"ב תמורת 7 מיליארד דולר.
בישראליות
מניות תרו (TARO), ימשיכו גם היום לרכז עניין רב. ברקע, אמש צנחו מניות החברה בשיעור של 34.25% לרמה של 14.4 דולר. החברה פרסמה אתמול את תוצאותיה לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה. מכירות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-72.5 מיליון דולר, לעומת 73.3 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2004 ירידה של 1%.
בשורה התחתונה, רשמה החברה רווח נקי שהסתכם ב-2.1 מיליון או 7 סנט למניה מדוללת לעומת רווח נקי של 4 מיליון דולר או 14 סנט למניה מדוללת, ברבעון המקביל, אשתקד - ירידה של 47.5%.
ענקית הפרמצבטיקה הישראלית טבע (TEVA), אמש עלו מניות החברה ב-4.1% לרמה של 41.66 דולר וכהרגלה בתקופה האחרונה, יצרה בכך שיא חדש של כל הזמנים. על רקע העלאת המלצה מבית ההשקעות ליהמן בראדרס, אשר העלו את המלצתם למניות החברה ל"תשואת יתר" ונקבו במחיר יעד של 48 דולר.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
