יצחק תשובה
צילום: אלבטרוס, בוצ'צ'ו

הממשלה לתשובה: הסר את הווטו ממאגר תמר בתוך 30 יום

המשנה ליועמ"ש קבע שגם נובל תסיר את זכות הווטו שלה עד לדצמבר 2021, כפי שנקבע במתווה הגז. נובל מכרה אמנם את חלקה כנדרש לתמר פטרוליום, אך זו לא תיחשב למכירה בשל הקשר בין החברות
ארז ליבנה | (10)

משרדו של היועץ המשפטי לממשלה הוציא כרטיס צהוב לחברת דלק קידוחים יהש של יצחק תשובה ולנובל אנרג'י, שמחזיקות במרבית יחידות ההשתפות במאגר תמר. זאת בשל העובדה שהחברות בעצם שולטות במאגר ומונעות תחרות בשוק.

לפי החלטתו של המשנה לענייני משפט וכלכלה, עו"ד מאיר לוין, ליצחק תשובה יש 30 יום להסיר את זכות הווטו שלו מעסקאות עתידיות של המאגר, מתוך מטרה לעודד את התחרות בתחום הגז הטבעי. לנובל יש עד דצמבר 2021. זאת בעקבות המלצות ועדה בין משרדית של משרדי האנרגיה, האוצר, המשפטים ורשות התחרות. 

 

"מנגנון השיווק והמכירה הקיים היום בין שותפות תמר מביא לכך שכל אחת מהשותפות בתמר מחזיקה בזכות וטו, שכן הוא מאפשר לכל שותפה למנוע עסקאות מכירה של גז טבעי או לכפות בהן תנאים", נכתב בהודעה מטעם הוועדה.

 

"בהתאם למתווה הגז שהתקבל באוגוסט 2015 נובל נדרשה לרדת באחזקותיה בתמר ל-25% וזאת עד לא יאוחר מחודש דצמבר 2021. עוד נקבע במתווה הגז, כי החל מהמועד שבו תרד נובל בשיעור אחזקותיה כאמור היא לא תהיה רשאית להחזיק בזכות וטו כלשהי בנוגע למאגר תמר ובכלל זה בכל נושא הקשור למכירת גז מהמאגר", הוסיפו. 

 

חוות הדעת קובעת כי "טרם התקיימו התנאים המחייבים את נובל להסיר את זכות הווטו. נובל אמנם הפחיתה את שיעור אחזקותיה בתמר ל-25%, אך כיוון שמכירת אחזקותיה נעשתה לחברת תמר פטרוליום, שנחשבת גורם קשור, המכירה אינה נחשבת כמכירה, כהגדרתה במתווה הגז. לנובל הוקצה במתווה, כאמור, פרק זמן של עד חודש דצמבר 2021 על מנת לעמוד במתווה הגז ולפיכך היא אינה מצויה, נכון להיום, במצב של הפרת מתווה הגז", כתבו והוסיפו כי לפי חוות הדעת "על נובל לשנות את מנגנון קבלת ההחלטות בתמר כך שעד ליום מכירת הזכויות בתמר לצד שלישי שאינו קשור לדלק או נובל, או עד חודש דצמבר 2021, לפי המוקדם מביניהם".

 

במקביל פנתה היום הממונה על התחרות לדלק והתריעה בפניה כי אף היא מחזיקה בזכות וטו בתמר, שכן על פי המצב הקיים כיום יש באפשרותה למנוע עסקאות למכירת גז בתמר או לכפות בהן תנאים. החזקת זכות וטו זאת עומדת בניגוד להחלטת הממונה על התחרות משנת 2006, אשר העניקה פטור מהסדר כובל לשותפות תמר, אך התנתה את מתן הפטור בתנאי שלפיו לא יוכלו דלק וישראמקו למנוע לבדן קבלת החלטות בתמר. פנייה דומה נעשתה גם לישראמקו.

 

להבדיל מנובל, אשר במסגרת המתווה ניתן לה פרק זמן של עד לחודש דצמבר 2021 להשלים את מכירת אחזקותיה מעבר ל-25% בתמר, שרק אז ייכנס האיסור על החזקה בזכות וטו לתוקף, דלק וישראמקו מחויבות שלא להחזיק בזכות וטו כבר משנת 2006.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

לפיכך, בהתאם למכתביה של הממונה על התחרות, נדרשות דלק וישראמקו להביא בתוך חודש לתיקון מנגנון קבלת ההחלטות בתמר כך שאף אחת מהן לא תוכל למנוע קבלת החלטות בתמר לבדה, ובלבד שבמהלך החודש האמור הן לא תפעלנה לבדן את זכות הווטו שבה הן מחזיקות.

החקירה נפתחה בשל ההתנהלות העסקית של תשובה ונובל

ברקע לדברים, פניית שותפות תמר שאינן מחזיקות גם במאגר לוויתן לממונה על התחרות בטענה שדלק ונובל – המחזיקות גם במאגר לוויתן – עושות שימוש בזכות וטו במסגרת משאים ומתנים לשיווק גז ממאגר תמר על מנת למנוע מתמר לספק גז במחירים שהם מחירים תחרותיים למאגר לוויתן.

 

חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, ומכתבה של הממונה על התחרות הוצאו לאחר עבודה בינמשרדית משותפת של משרד האנרגיה, משרד האוצר, משרד המשפטים ורשות התחרות, אשר עמלו במשותף לגיבושם של המסמכים. במסגרת הליך עבודה זה נשמעו עמדותיהם של שותפי תמר השונים בכתב ובעל פה מספר פעמים.

 

באפריל הודיעו נציגי הממשלה לשותפות בתמר כי בטרם יביעו את חוות דעתם הסופית וישקלו צעדים נוספים, הם מאפשרים לצדדים להגיע להסכמות שייתרו את הצורך של המדינה לנקוט עמדה פורמלית. "עד לרגע זה, הצדדים לא הציגו לגורמי הממשלה מתווה המאיין את ההחזקה בזכות הווטו, ולמשרדים דווח כי המגעים בין השותפות בתמר עלו על שרטון", נכתב.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גיא 21/12/2020 09:44
    הגב לתגובה זו
    להאיץ את המעבר לאנרגיה מתחדשת (חשמל+רוח) ופתרונות אגירת אנרגיה ללילה.
  • 7.
    יצא המרצע מהשק (ל"ת)
    רונן 16/11/2020 16:04
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מושחתים בממשלה מכרו את אוצרות הטבע שלנו לטייקונים (ל"ת)
    בחור ת״א 04/11/2020 01:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    Yl 27/10/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    אן לי ספק ולו הקל ביותר שברון נתנה הוראה ל כל החבורה לזרוק את מכתב בהבקשה, לפי הקרוב.מדוע!!! זו דרכה של שברון בכל העולם דורסת ולא עוצרת ב אדום ,הכסף והחזירות הנהולית ש שברון רגילה לנהל בעולם אגב שטייניץ נעלם ירד למחתרת בבקשה פרסמו את תמונתו העדכני.אולי נצליח לקבל תגובה הולמת,(אחרי שיצא מ נכון אושר לפחדנים)
  • 4.
    חזיר אמרנו ? (ל"ת)
    אני 19/10/2020 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רציו המלכה 06/09/2020 19:30
    הגב לתגובה זו
    או שכסף שנספר לא יוחזר ?
  • ארוין 07/09/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
    מה דלק נדל"ן קשורה לסיפור. תשלים. ושלם על טפשותך על קניית דלק נדל"ן
  • 2.
    Yl 06/09/2020 18:49
    הגב לתגובה זו
    האמת נמאס הערכתי בעבר את סבא תשובה על היוזמה ל פיתוח ענף הגז אבל לאור הנפקות האג"ח החזיריות ללא גיבוי לציבור עדיף ש ימחק מ מפת העסקים
  • 1.
    sam 06/09/2020 18:37
    הגב לתגובה זו
    מה יהיה עם המושחת הזה??? כל הזמן מספק כותרות שליליות
  • ארוין 07/09/2020 12:29
    הגב לתגובה זו
    לא בזכות פקידי האוצר ואפילו לא שטייניץ ומרידור וששינסקי
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.