נפט
צילום: iStock

הנפט משלים ירידה של 17% ב-3 שבועות

מוקדם יותר החודש זינק מחיר הנפט ברקע לאירועים בעיראק והמתיחות בין ארה"ב לאיראן, אך מאז הוא יורד בעקביות. מחיר הסחורה שובר כעת רמה טכנית קריטית
עמית נעם טל | (7)

לא רגוע בשוק הסחורות: מחיר הנפט מאבד כעת 2.6% ומשלים 4 ימי ירידות רצופים. מחיר הסחורה עומד כעת על 54 דולר לחבית, מחיר הנמוך ב-17% ממחיר השיא שקבעה הסחורה מוקדם יותר החודש, זמן קצר לאחר הדיווח על תקיפת מתקנים של ארה"ב בעיראק ע"י כוחות איראנים.

נראה כי 3 גורמים אחראים למהלך החד בימים האחרונים. הגורם הראשון הוא המתיחות הגיאופוליטית שירדה בחדות מאז תחילת החודש, כאשר הממשל האמריקני והממשל האיראני הצליחו להוריד את גובה הלהבות במהירות יחסית לאחר החיסול של קאסם סולימאני. 

הגורם השני הוא החשש מהאטה כלכלית ומהירידה בביקושים לסוחרים. מאז תחילת החודש התרחשו מספר אירועים משמעותיים בהקשר זה. האירוע הראשון הוא הורדת תחזית הצמיחה לשנה הקרובה מצד קרן המטבע העולמית. האירוע השני הוא התארכות הקרקוע של מטוסי ה-737 מקס של בואינג. אירוע זה צפוי להוריד עוד כ-0.5% מהצמיחה בכלכלה האמריקנית בשנה הקרובה (לכתבה המלאה). האירוע האחרון הוא החששות מנגיף הקורונה, שפוגע כעת משמעותית בחברות התעופה (צרכניות גדולות של הסחורה). 

הגורם השלישי וכנראה המשמעותי ביותר הוא החלטת הריבית בשבוע הבא של הפד' והחשש שהפד' "יפסיק את החגיגה" של החודשים האחרונים. נציין כי הנפט ביצע בשנים האחרונות מספר תנודות כאלו, כאשר כולן היו קשורות לירידה בכמות הכסף כתוצאה מצעדי הפד' (על הלחץ שמפעיל כעת הממשל על הפד'). 

בתוך כך, הנפט שובר בימים האחרונים נק' טכנית קריטית. ממוצע נע 200 בגרף השבועי שימש כנק' תמיכה של הסחורה בשנה האחרונה, וכעת מחיר הסחורה יורד מתחת לרמה זו. 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 10/02/2020 19:03
    הגב לתגובה זו
    לפי כתבים קפריסאים תגלית נפט באתר שמשון
  • 5.
    עומר 10/02/2020 09:17
    הגב לתגובה זו
    הכסף המערבי תידלק את הטרור הערבי שממומן מההכנסות מהנפט. ביום שבו הנםט יירד למחיר הנמוך מעלות ההפקה , הערבים יחזרו להתעסק בהישרדות שלהם במקום לצאת למלחמות "ג'יהאד" מטופשות. אולי שהערבים יביאו את "מוחמד" ע"י אהבה ואחווה ???... יביא רווחה קודם כל למוסלמים המיוסרים ע"י עצמם
  • 4.
    מצער אותי לראות את הכלכלה האיראנית מתרסקת. (ל"ת)
    איצקוביץ' ממרצ 29/01/2020 10:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה זה חשוב הציבור לא נהנה מזה בשלטון ביביהו (ל"ת)
    שועלי 26/01/2020 12:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קש 25/01/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
    הירידה במחיר הנפט תהיה תלולה וכואבת על מנת להאט את האינפלציה עד לבחירות בארה"ב ואז השם ירחם השערים של המדדים המובילים בעולם 5-6 חודשים .
  • 1.
    דורי 24/01/2020 20:03
    הגב לתגובה זו
    כרגע הורגשה רעידת אדמה בפ"ת
  • לדורי 26/01/2020 11:49
    הגב לתגובה זו
    מקשקש גם אם הייתה רעידת אדמה. בתור תושב העיר הנמצא כאן כרגע לא הורגש כלום והכל יהיה בסדר בע"ה..
דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.


"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".