משרד האנרגיה מקדם הקמת כבל תת ימי בין קפריסין לישראל
משרד האנרגיה, הודיע כי החל בחודשים האחרונים בבחינה של קידום תכנון והקמה של כבל חשמל תת ימי, בין קפריסין לישראל. הכבל צפוי לצאת מישראל אל עבר קופנוי שבקפריסין, ומשם לכרתים ולחצי האי היווני, ובכך להתחבר אל רשת החשמל האירופאית.
על פי הודעת המשרד, בחודשים האחרונים הוא פועל ברמה המדינית לבחינת שיתופי הפעולה עם קפריסין, יוון והאיחוד האירופאי, ובמקביל עורך בחינה של הפרויקט ומשמעויותיו על המשק הישראלי.
הפרויקט, מתוכנן בקיבולת של 1000 מגה ואט, עם אופציה עתידית להגדלה ל-2000 מגה ואט, ומקודם ע"י יוון וקפריסין. לפרויקט 3 מקטעים: ישראל-קפריסין, קפריסין-כרתים, כרתים-אטיקה. שלושת המקטעים, הוכרו עלי ידי האיחוד האירופאי כ-PCI - Projects of common interests. מימון הפרויקט על ידי האיחוד והמדינות השותפות, יקבע בהמשך בהתאם להסכמים שיחתמו בין הצדדים.
- 7.משקיף צפוני 20/10/2020 16:20הגב לתגובה זובהסכם מתווה הגז הוא התפאר שמחירי החשמל לצרכנים יוזלו ומחירי תשומות הייצור ירדו דבר שיביא להוזלות לצרכנים. האם ראיתם משהו מזה? עכשיו הוא מתחיל עם סיפורים חדשים של הכבל התת ימי. כנראה למד משהו מאדונו אלוף השקרים
- 6.טייס טוסטוס 18/09/2020 02:26הגב לתגובה זובשטח הרבה לא קורה.
- 5.דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)דירה=קורת גג 18/09/2020 01:23הגב לתגובה זו
- 4.אליהו 08/09/2020 13:41הגב לתגובה זוכמות החשמל יורדת בדרך בגלל המרחק (בפשטות), הרבה יותר הגיוני לייצר פה. או בעיזה עולם עתידי שאנחנו מייצרים את כל האנרגיה בדרך מתחדשת זולה ואז לייצא לחו"ל...
- זה כבל HVDC בעל אחוזי הפסד מזעריים (ל"ת)טייס טוסטוס 18/09/2020 02:25הגב לתגובה זו
- 3.יעקב 07/09/2020 17:59הגב לתגובה זורק עלות תחזוקה של כבל כזה תעלה על הרווח הצפוי מהכבל
- 2.ערן 07/09/2020 17:18הגב לתגובה זומתעסק בחרא. מדינה של שמש לא מנצלת כלום בגרמניה מדינה אפרורית יש אנשים ישרים שמנהלים את המדיניות ואחוז השימוש באנרגיה סולארית היא פי עשרות מישראל המושחתת
- שמוליק 07/09/2020 19:50הגב לתגובה זואז למה הם צריכים עוד צינור גז מרוסיה עם כל כך טוב שם עם מתחדש? אולי כל המתחדש שם כי אין להם מקורות אנרגיה? זה מאין ברירה?
- 1.שמוליק 07/09/2020 12:39הגב לתגובה זואיך זה כלכלי לבנות צינור גז יקר לאירופה, לייצא להם גז, וגם לבנות קבל יקר כדי לקנות חשמל בחזרה שהם ייצרו מהגז שלנו. חוץ מזה בקפריסין אין מקורות יצור חשמל - אם כבר אז לייצר להם חשמל ולא הפוך. קפריסין מייצרת חמשל מנפט מיובא. הפעולות של שטייניץ בזמן האחרון הפסיקו להיות הגיוניות, כל ההתעסקות עם אנרגיות שמש.
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
