איך משה לארי מרוויח מיליון שקל יותר משאר מנכ"לי הבנקים?

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות מרוויח 4.4 מיליון שקל, כ-900 אלף מעבר למגבלת ה-3.5 מיליון בתקרת השכר שהגבילו חברי הכנסת. איך זה יכול להיות? מזרחי הוא כנראה היחיד מבין הבנקים שמשתמש בסעיף השני בחוק... אבל זה גם אומר שעלות השכר של העובד הזוטר ביותר בבנק היא 10.7 אלף שקל בחודש - גם ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם היום (אבל תקף כבר מהדוחות של 2022) מסביר חלק מהסיפור
נתנאל אריאל | (8)

מנכ"ל בנק הוא אדם מכובד, הוא אחראי על הכספים של אזרחי ישראל ומגיע לו להשתכר שכר נאה. אתם גם רוצים שאת החברות הגדולות ביותר בישראל ינהלו המנהלים המוכשרים ביותר. נכון שבנק זה עסק די פשוט בסופו של דבר (שומרים על הכסף של הציבור, נותנים ריבית נמוכה לציבור ומשתמשים בכסף כדי לקחת ריבית גבוהה יותר לאנשים שצריכים הלוואה) אבל האחריות על כתפי מנהלי הבנקים גדולה ולכן גם ראוי שיקבלו שכר גבוה.

אבל חברי הכנסת של עמישראל החליטו שזה לא יפה שהשכר של מנהלי הבנקים יהיה גבוה מאוד ביחס לשאר הציבור והם הגבילו אותו - בחוק. למה? כובע. זה חוק פופוליסטי שבגללו נוצרה מציאות עקומה - מנהלי חברות קטנות מרוויחים פי 3 ממנהלי הבנקים. עקום אבל זה מה שעשו חברי הכנסת (הנה עוד כמה דוגמאות לחשיבה עקומה של חברי כנסת בהקשרים כלכליים). והנה דוגמה לחברת חיתום (לרוב הציבור אין מושג מה זה ולכן זה לא מעניין את חברי הכנסת) שהמנהלים שלה מרוויחים גם הם הרבה יותר מאשר מנהלי הבנקים.

בכל מקרה, חברי הכנסת הגבילו את השכר ל-2.5 מיליון שקל (נכון להיום ההגבלה האפקטיבית היא כ-3.5 מיליון שקל, עלות מעביד אחרי הפרשות ועליית מדד המחירים לצרכן), או פי 35 מהשכר של העובד הכי זוטר. 

אבל בעוד כל מנכ"לי הבנקים האחרים מצייתים להנחייה על המגבלה של 3.5 מיליון שקל ומקבלים בפועל תגמול שנתי (שכר) של 3.4-3.6 מיליון שקל התגמול השנתי של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, מגיע ל-4.4 מיליון שקל. כך, התגמול השנתי שלו עמד בשנת 2022 על 4.35 מיליון שקל ובשנת 2021 הוא עמד על 4.05 מיליון שקל. 

השכר של משה לארי, מנכ

השכר של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, מקור: דוחות הבנק

שאר המנכ"לים? בשנת 2022 התגמול של דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, עמד על 3.3 מיליון שקל, כמעט זהה לשנת 2021. התגמול של המתחרה חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי עמד בשנת 2022 על 3.54 מיליון שקל, ובשנה שלפניה על 3.3 מיליון שקל. השכר של מנכ"ל בנק דיסקונט אורי לוין עמד בשנה שעברה על 3.5 מיליון שקל, דומה לשכר שלו שנה קודם לכן. לוין אגב, הבין מצוין את הרמז של חברי הכנסת ועוזב את בנק דיסקונט ועובר להיות מנכ"ל חברת הנדל"ן תדהר, שצפויה להיכנס בהמשך לבורסה - אבל בכל מקרה: השכר שם לא מוגבל לשכר הבכירים וצפוי להיות גבוה משמעותית.

משה לארי, מנכ

קיראו עוד ב"שוק ההון"

משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, צילום: אבשלום ששוני

ההסבר הוא שבנק מזרחי טפחות משתמש בסעיף השני בחוק - הסעיף שאומר שעלות השכר של מנכ"ל הבנק תהיה לא יותר מאשר פי 35 מעלות השכר של העובד הזוטר בחברה. האם זה מה שקורה במזרחי? בבנק חוזרים ואומרים שבהחלט כן. רק שהמשמעות היא שהעובדים הזוטרים בתחילת הדרך בבנק, למשל: עובדי ניקיון, טלר בבנק ועוד, מקבלים לכל הפחות 10.7 אלף שקל בחודש (עלות מעביד), כלומר שכר של 7.5 עד 8 אלף שקל בחודש. האם זה הגיוני? בבנק מסבירים שלא מדובר רק בשכר הרגיל של עובד הבנק אלא זה כולל גם את כל ההפרשות - דמי הבראה למשל.

אגב, מעניין לציין שבנק מזרחי טפחות הוציא היום הודעה חגיגית על העלאת שכר לכל עובדי הבנק ב-1,000 שקלים במסגרת הסכם קיבוצי חדש וכן בהעלאת שכר של 3% בשנים 2023 ו-2024 ועוד 2% בשנים 2025-2026 וכי העובדים יזכו בתוספת "ייחודית" של 200 שקל ו"התאמות שכר מסוימות. וגם - יינתן מענק חתימה של שתי משכורות נוספות לכל העובדים שהתחילו לעבוד בבנק עד סוף שנת 2021 ואפילו עובדים חדשים לגמרי שהצטרפו במהלך השנה האחרונה ייהנו פעם אחת משכר נוסף (שכר י"ג).

אבל המעניין הוא שבמזרחי טפחות מספרים שההשפעות של ההסכם הזה כבר כלולים בדוחות של 2022 - ולכן גם איפשרו לשכר של משה לארי המנכ"ל לקפוץ בעוד מאות אלפי שקלים כבר בשנה שעברה: "יצוין, כי הדוחות הכספיים לשנת 2022 ולרבעון הראשון של 2023 כוללים, בהתאמה, את ההשפעה המצטברת של ההסכם עד למועדים אלה. להערכת הבנק, להסכם לא צפויה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים לשנת 2023 ואף לא בשנים שלאחריה" - על התוצאות של בנק מזרחי אולי לא, אבל על השכר של לארי מתברר שכן.

וכאן נשאלת השאלה - בהינתן שאין הבדל מהותי בין הבנקים מבחינת רמות השכר של העובדים בתחילת הדרך, וכולם מרוויחים דומה, אז מדוע בעצם שאר הבנקים לא נוקטים גם הם בשיטה דומה לדרך של משה לארי, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, לנצח את המגבלה (המטופשת כאמור) של חברי הכנסת?

הנה השכר של שאר מנהלי הבנקים:

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי:

השכר של חנן פרידמן, מנכ

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים:

השכר של דב קוטלר, מנכ

אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט:

השכר של אורי לוין, מנכ

ועוד בקשר להסכם השכר - במזרחי טפחות מציינים שהוצאות השכר בבנק צפויות לגדול בעקבות ההסכם ב-85 מיליון שקל בשנת 2023 וב-45-30 מיליון שקלים נוספים, בכל אחת מהשנים 2026-2024. בבנק מציינים כי בתמורה להסכם השכר החדש יהיה בבנק "שקט תעשייתי מוחלט עד סוף 2026", כלומר ללא שביתות וסכסוכים בבנק במשך שלוש וחצי השנים הקרובות, הגדלת מספר העובדים שמועסקים בחוזים אישיים (כלומר - יותר גמישות ניהולית ואפשרות לתגמל טוב יותר עובדים טובים, לעומת עובדים חלשים) וכן ניוד עובדים ופיטורים של עד 70 עובדים בעקבות "חוסר התאמה" לבנק וכן - מעבר של מטה הבנק ללוד (במקום מגדל משה אביב ברמת גן כיום).

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ישראל ישראלי 27/06/2023 13:50
    הגב לתגובה זו
    החוק הי צריך לכלל את כל החברות הציבוריות ולא רק את הבנקים, יתכן ויש עודמקום לשפרו , כי אז בטח היינו במקום טוב יותר בתחום יוקר המחייה.
  • 7.
    ישראל ישראלי 27/06/2023 13:11
    הגב לתגובה זו
    כי יש להגביל את שכר הבחירים בכל החברות הציבוריות ולא רק בבנקים. זה אחד הגורמים ליוקר המחיה
  • 6.
    אפרים 27/06/2023 08:10
    הגב לתגובה זו
    בלי שום תמורה ופיצוי. איך הועד לא עמד על עבודה היברידית. עם קצת עיצומים ושביתות העובדים יכולו להגיע להסכם טוב יותר .
  • 5.
    מוחמד 27/06/2023 08:08
    הגב לתגובה זו
    על בנק ישראל לבדוק שאכן השכר לא עולה על פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בארגון. נראה לא סביר שיש פער כזה בין הבנקים
  • 4.
    חיים 26/06/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    רואים בנו פרה חולבת. על זה הציבור היה צריך להפגין עוד לפני 10 שנים במקום על גביע קוטג' המסכן. הציבור פשוט נרדם! לא פעם הזכרתי כאן המרוח הפיננסי בין הרבית הדביטורית לקרדיטורית. לא קבלתי אפילו תגובה אחת למרות שכתבתי פעמים רבות. רק על גביע קוטג' הוא שם את כל האנרגיה שלו. !
  • 3.
    משה 26/06/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
    מה עם הבונוסים שמנכלי ומנהלי הבנקים מקבלים ובונוסים לעובדים. הכל על חשבון האזרח הקטן שמקבל שקלים בודדים על פקדונות וריבית אפסית על יתרות עוש. בושה שככה מתנהלים גם בבנק ישראל שאמורה להשגיח על הבנקים.
  • 2.
    בנק לאומי לא הגון כלפי הלקוחות. איך לא עלו עלהם עד היום (ל"ת)
    מוני 26/06/2023 18:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנחנו מעבירים כסף לבנק הבנק לוקח ולווה בריבית; ) (ל"ת)
    ראובן 26/06/2023 18:23
    הגב לתגובה זו
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.93%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

עודד טהורי
צילום: אפשרת קופר
ראיון

ג'ין טכנולוגיות: "זה ה'מאני-טיים' של ה-AI" - הנפקה בנאסד"ק? "על השולחן"

אחרי ההסכם עם חברת החשמל ב-2.3 מיליון שקל, מנכ"ל ג'ין טכנולוגיות עודד טהורי מדבר על צבר ההזמנות שהכפיל את עצמו, המגעים עם משרדי ממשלה נוספים, הפיילוט עם קבוצת אדאני בהודו והאפשרות להנפקה מעבר לים, האם יצטרכו לגייס הון בשביל הצמיחה? "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה - זה מספיק לנו לפחות לשנתיים"

מנדי הניג |

ג'ין טכנולוגיות (Jeen.ai), חברת הבינה המלאכותית שהוקמה מתוך חטיבת הדאטה של וואן טכנולוגיות והונפקה בבורסה במאי האחרון, מדווחת הבוקר על עסקה משמעותית עם חברת החשמל. במסגרת ההסכם, ג'ין תספק לחברת החשמל פתרונות AI בהיקף של כ-2.3 מיליון שקל לתקופה של שנתיים, עם אופציה להארכה בשנתיים נוספות. 

על פניו, הסכום לא גדול במיוחד - כ-1.1 מיליון שקל לשנה אבל העובדה שמדובר בחברת החשמל, אחד הגופים הציבוריים המרכזיים במשק, זה מה שנותן לעסקה משמעות הרבה יותר גדולה. מעבר להכנסות הישירות, ההתקשרות יכולה להיות  שער לכניסה לעוד ארגונים ממשלתיים ולתקציבים נרחבים בהרבה בהמשך.

 בשיחה עם מנכ"ל החברה, עודד טהורי, ניסינו להבין איך העסקה משתלבת באסטרטגיה של ג'ין טכנולוגיות 10.69%   הצעירה, הזכרנו לו את החזון שנתן לנו בתחילת הדרך כשאמר - "החזון שלנו הוא להיות חברה גלובלית גדולה ומשמעותית ב-GenAI" וניסנו להבין מה המצב של צבר ההזמנות, והאם יש לחברה מספיק משאבים להמשך הצמיחה - "יש לנו 40 מיליון שקל בקופה וזה יספיק לנו לפחות לשנתיים", הוא מרגיע. לגבי ההסכם החדש מוסיף טהורי: "אמנם זה POC, אבל התקציב יכול להיות ממומש גם בתוך שנה, כך שיש פוטנציאל להרחבה". לצד הפעילות מול חברת החשמל, לג'ין כבר יש דריסת רגל אצל לקוחות אסטרטגיים כמו מכבי שירותי בריאות והתעשייה האווירית, אבל העיניים מסתכלות גם החוצה - לשווקים הבינלאומיים, שם התחילה החברה פיילוט וחתמה בתחילת השנה על הסכם הפצה עם קבוצת אדאני ההודית, והפוטנציאל, לדבריו, גדול מאוד.

היום אתם מדווחים על חוזה עם חברת החשמל, מבחינת ההיקף זה נראה חוזה לא מאוד גדול שנתיים, 2.3 מיליון שקל יש כאן בסיס יותר רחב מזה?

"נכון, מדובר בשלב א' של ההתקשרות. זו התחלת הדרך ולא סוף התהליך. זה שלב ראשון בהטמעת המערכת, לא פריסה מלאה לכלל החברה. המשמעות היא שההיקף יכול לגדול מאוד בהמשך".

אז בעצם מה זה כולל? זה סוג של POC או כבר הטמעה מלאה?