הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
מאור דואק מנכל מניף
צילום: מניף

מאור דואק צוחק על חברי הכנסת: כך מנהלי חברות קטנות מרוויחים פי 3 ממנהלי הבנקים

למנכ"ל החברה יש תגמול של 10 מיליון שקל בשנה, מנהלי הבנקים? 3 מיליון שקל בשל ההגבלה של הכנסת. איך זה יכול להיות?
נתנאל אריאל | (13)
נושאים בכתבה אשראי חוץ בנקאי דוחות כספיים מאור דואק מניף

הדוחות של חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף 0%  שמנוהלת ע"י מאור דואק ונשלטת על ידי מבטח שמיר - סבירים בהחלט, אפילו טובים. איך זה יכול להיות בזמן של אינפלציה שעולה? הסיבה היא שהחברה נותנת מימון ליזמים בענף הנדל"ן, לא לציבור הרחב, כאשר עיקר המימון הינו השלמת הון עצמי שהיזמים צריכים בשביל לקבל מימון בנקאי. אז כל עוד החברות מנסות להמשיך ולבנות (למרות הירידה במכירות) מניף תשלים להם מימון. השאלה כמובן מה יקרה אם חברות הנדל"ן לא יוכלו לקחת הלוואות באותם היקפים כבעבר. 

בכל מקרה, מניף רשמה בשנת 2022 עליה בהכנסות ל-183 מיליון שקל לעומת 120 מיליון שקל בשנת 2021. הרווח הנקי קפץ ל-92.7 מיליון שקל לעומת 55 מיליון בתקופה המקבילה. גם ברבעונים השונים ניתן היה לראות עליה מרבעון לרבעון. נקודה מעניינת נוספת בדוחות היא ההפסד הגדול מפרויקטים וירידת ערך מלאי שהסבו לחברה נזק של 13.5 מיליון שקל (ובכל השנה - רווח של 6.2 מיליון שקל).

נזכיר גם שמניף הגדילה בשנה האחרונה את הרווחים באופן כנראה מלאכותי - למרות עליית הריבית, החברה דווקא הורידה את ההפרשה להפסדי אשראי (חובות מסופקים, שספק אם החברה תצליח לגבות) משיעור של 2.5% על הלוואות לחברות קבלניות לטווח הקצר והארוך לשיעור של 0.4%. ברגע שמעדכנים את שיעור ההפרשה לחובות מסופקים-על הפסדי אשראי למטה, ההוצאות קטנות, הרווח עולה, וזה מה שסידר לחברה רווח חד פעמי של כ-15 מיליון שקל נטו וגם הגדיל לה את הרווחים. הנה תוצאות הרבעונים, אפשר לראות כיצד התוצאות פשוט קפצו - כפי שהערכנו: 

מנכ"ל החברה מאור דואק צוחק על חברי הכנסת - ומקבל תגמול של 10 מיליון שקל

אבל מי האיש שצוחק על כולם? המנכ"ל מאור דואק. מדובר בחברה שמכניסה סכומים קטנים יחסית. 183 מיליון שקל בשנה זה לא הרבה יחסית. זה מהשורה השלישית של החברות בבורסה המקומית. שווי השוק של מניף הוא 533 מיליון שקל, היא החברה מספר 193 מבחינת הגודל שלה בבורסה בת"א, מתוך 544 חברות, כולל שלדים בורסאיים. 

ובכל זאת, השכר של דואק גבוה, אפילו מאוד. הוא מקבל 10 מיליון שקל בשנה ומדובר בפעילות פיננסית. מה בעצם ההבדל בין זה לבין הבנקים (חוץ מזה שהבנקים מנהלים הרבה יותר כסף). האם זה מוצדק שגוף כזה לא יהיה תחת הרגולציה של שכר בכירים בחברות פיננסיות, אחרי הכל מה ההבדל, הוא כמו ראש חטיבה בבנק, ולא מהגדולים שבהם.

למנהלי הבנקים הרבה יותר אחריות, גם כלפי ציבור הלקוחות שלהם וגם כלפי כל המערכת הכלכלית בישראל. לשם השוואה הבנקים הגדולים כמו לאומי ופועלים מנהלים כל אחד נכסים בהיקף של יותר מ-600 מיליארדי שקלים, מכניסים בשנה 14 מיליארד שקל (כל אחד), ורושמים רווחים של 5 מיליארד שקל בשנה. מניף כאמור - מכניסה 183 מיליון שקל ורושמת רווח של 90 מיליון (אחרי המשחקים).

בקיצור - כסף קטן בהשוואה לבנקים. ובכל זאת - בשנת 2021 מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן קיבל תגמול שנתי של 3.3 מיליון שקל ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר קיבל תגמול של 3.3 מיליון שקל. הבנקים עוד לא פרסמו את הדוחות לשנת 2022 ולכן השכר הוא של השנה שלפני. אבל גם בשנת 2021 השכר של דואק היה 10.6 מיליון שקל - גבוה בהרבה משל מנהלי הבנקים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שלא תבינו לא נכון - אנחנו לא מרחמים על מנהלי הבנקים ולא חושבים שהם בוכים על השכר שלהם. מנהלי הבנקים בהחלט מרוויחים טוב, אפילו טוב מאוד. אבל הסיבה לעיוות הגדול לא נעוצה בהם אלא בחברי הכנסת, שמחוקקים את עצמם לדעת בלי להבין בכלכלה ובכך יוצרים עיוותים מן הסוג הזה בכלכלה. בניגוד לבנקים, אף אחד לא מפקח על מניף. למה? כי חברות אשראי חוץ בנקאי זה פחות מעניין. לא בטוח שרוב האנשים יודעים מזה זה, אבל אין אף אחד שלא יודע מה זה בנק. אז הפוליטיקאים - כהרגלם יש לומר - מחפשים את המטבע מתחת לפנס. אם הם היו מגבילים שכר בחברות קטנות אף אחד לא היה מריע להם, אבל לשנוא את מנהלי הבנקים ולכעוס על השכר שלהם זה קל, זה מאוד ברור ומוגדר, ולכן חברי הכנסת מתפתים להעניש את הבנקים אבל לא מתעסקים בחברות 'הקטנות' יותר ויוצרים עיוותים בשוק.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מניף היא חברת תיווך 06/03/2023 07:59
    הגב לתגובה זו
    נותנת את אותו כסף ליזמים בריבית גבוהה יותר, זה כל הסיפור, כל אחד יכול להקים חברה כזאת אם יש לו קשרים עם איזה בכיר בבנק שמאפשר לו הלוואות הסדר גודל כזה, עכשיו תבדקו למי מאור דואר מקושר, זה כל הסיפור
  • 8.
    AAA 06/03/2023 07:37
    הגב לתגובה זו
    בסוף במדור כלכלה הכנסת את הדיעה הפוליטית שלך.... איש קטן... תסביר למה הבנקים והחוץ בנקאי צריכים לעשוק את הציבור שנים עם עמלות מטורפות וריביות כבדות...
  • קשקשן! אין מה להסביר. כולם יודעים! שנת 2023. כאילו. דה! (ל"ת)
    שמפו 06/03/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    א.ש 05/03/2023 20:26
    הגב לתגובה זו
    מה אמור בן אדם לעשות עם 10 מיליון שח שנה אחרי שנה. ? לאכול יותר? לבלות יותר? אולח כדאי לתגמל בקצת יותר את העובדים בחברה? אולי כדאי לתגמל בהרבה יותר את מי שמנקה לו את המשרדים? תחשוב על זה
  • חח. תגיד, תטמבל? זה קפיטליזם! לא הגיוניזם חברתי כלשהו. תתעורר! (ל"ת)
    שמפו 06/03/2023 12:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יריב 05/03/2023 17:04
    הגב לתגובה זו
    בתור בעל מניות במניף - יש בחברה הזו 3 עובדים. לא מסובך כמו לנהל בנק. צריך להגביל את שכר מנכ"לי כל החברות הציבוריות לתקרה שהיא פונקציה של הפעילות שלהם והרווחיות שלהם. זה מאד יעזור לשוק ההון. לפעמים, מעורבות ממשלתית מדודה וחכמה היא מבורכת.
  • יש אין סוף חלופות (ל"ת)
    למה מחזיק? 05/03/2023 18:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סיכום יפה של המצב (ל"ת)
    הקורא 05/03/2023 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קבלן 05/03/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    מנכל תותח
  • מנכל טוקבקיסט 06/03/2023 07:59
    הגב לתגובה זו
    אם אין אני לי מי לי
  • 3.
    צחקני 05/03/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    מי זה העיראקי הדוחה שצוחק כמו חמור ? אנחנו נמוטט לך את כל כלכלת ישראל שתפסיק לצחוק
  • 2.
    משקיע 05/03/2023 14:38
    הגב לתגובה זו
    כמה החלטות כבר צריך לקבל מנהל בנק יש סביבו אין ספור עובדים שעושים הכל עבורו. בנוסף, יש מספיק מועמדים שיהיו מוכנים למנכל בנק גם ללא שכר רק בשביל הרזומה
  • 1.
    משקיען 05/03/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
    נוראי נוראי נוראי.
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה 0%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הכיוון של מניות הביטוח, דוח חלש למיטרוניקס ועל ההנפקות החדשות

זהירות מהנפקות - תזכורת מ-2021 ומה קרה בנובמבר בחסכונות שלכם?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35


נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.​ אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל,  הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.  

להמשך הכתבה לחץ כאן