עופר גרינבאום פועלים איביאי
צילום: תמר מצפי

העשירים של שוק ההון - עופר גרינבאום, שי נבו וירון מוזס קיבלו 65 מיליון שקל בחמש שנים

התקבול ב-2022 עולה על שליש מהרווח של אי.בי.אי חיתום ואינו קשור לביצועים; ברבעון האחרון החברה הפסידה והמנהלים קיבלו כ-3 מיליון שקל; כל אחד מהשלושה מרוויח הרבה יותר ממנכ"ל בנק; החברה העבירה בניגוד לבעלי מניות המיעוט, כולל פועלים, העלאה מופרזת בתגמול  - פועלים ניתק את קשריו עם החברה 
נתנאל אריאל | (10)

כנראה שאין גבול לתאוות הבצע. לפני כשנה העלנו כאן את הדרישה המציקה והלא הוגנת של הנהלת פועלים אי.בי.אי (איביאי חיתום 0.09% ) להעלאת שכר והטבות - בעיקר הנפקת מניות ואופציות. עופר גרינבאום, שי נבו וירון מוזס, "השתינו מהמקפצה" ודרשו תנאים ללא קשר לביצועים. גם ככה השכר וההטבות שלהם בשמיים, הרבה יותר מאשר בכל תפקיד אחר בשוק ההון, הרבה יותר מכל חברה פיננסית. אבל הם רצו יותר. מצד אחד, הם עושים אחלה עבודה. פועלים אי.בי.אי היתה רווחית וגם בתקופות לא טובות כשאין הנפקות. זה לא עסק שמפסיד הרבה. ההוצאות שלו הם על 10-14 עובדים, מתוכם 4-5 השולטים בחברה, כאשר יו"ר הדירקטוריון הוא רון וייסברג מבעלי השליטה באי.בי.אי. מצד שני, תהיה העבודה טובה ככל שתהיה, לקחת נתח של 20%, 30% ואפילו 50% מהרווח - לא ראוי, לא הוגן. זה לעשות צחוק מהמשקיעים, במיוחד כשהסכום האבסולוטי לכל אחד מהם הוא מטורף. אז כתבנו על התגמול המציק והמוגזם, גם על שיטת ה"תן וקח" בשוק החיתום, חשפנו את המקרה הבעייתי באיסתא שפועלים אי.בי.אי חשוד בכך שנתן לה עצת אחיתופל. החברים מפועלים אי.בי.אי נתנו לכלבים לנבוח. השיירה עברה. התגמול עבר. בבנק הפועלים זעמו. הם החליטו לנתק את השותפות עם אי.בי.אי שלה אינטרסים רבים בחברת החיתום. ההנפקות של פועלים כבר לא נעשות דרך אי.בי.אי חיתום. כן, גם השם פועלים הוסר מיידית מהשם של חברת החיתום. אבל זה לא מפריע לאי.בי.אי לתת גיבוי לאי.בי.אי חיתום. אי.בי.אי היא מחזיקת המניות העיקרית וחברת החיתום מספקת לה רווחים טובים. באי.בי.אי כנראה פחות דבקים בשם טוב ומוניטין מבנק הפועלים, ואולי הסיבה פשוטה יותר - רון וייסברג מקבל תגמול נהדר בחברת החיתום בה הוא מכהן כיו"ר. כמה נהדר? קרוב ל-1 מיליון שקל על חצי משרה. רק לידיעתכם - ובלי קשר למשרה של וייסברג, האם אתם חושבים שיו"ר "דופק שעון"? האם מישהו סופר לו שעות? בטח שלא. אנחנו יודעים על כמה יו"רים שעובדים 100% בחברה, אבל נמצאים שבועיים בחודש בחו"ל ובשאר הזמן מתעסקים באלף ואחד דברים אחרים. אז כן, הם מגיעים לישיבות, דיונים וכו', אבל זו עבודה של 20-30 שעות בחודש.   השכר המצרפי של עופר גרינבאום, שי נבו וירון מוזס בחמש שנים הוא 65 מיליון שקל. מדובר בשכר והטבות, לרבות דיבידנדים בחברה הבת (הם קיבלו בעסקת הכניסה שלהם מניות בחברה הבת). התקבול שלהם ב-2022 עולה על שליש מהרווח של אי.בי.אי חיתום. ברבעון האחרון החברה הפסידה והמנהלים קיבלו כ-3 מיליון שקל. הפינה לשיפוטכם - הנה השכר וההטבות שלהם בחמש השנים האחרונות:

מחזיקי המניות הגדולים באיביאי חיתום הם בית ההשקעות איביאי שמחזיק ב-28% מהמניות, בנק הפועלים שמחזיק 24.9% (למרות פירוק השותפות בגלל השכר המנופח של הבכירים), מיכאל וייס וגבי דישי שמחזיקים ב-8.6% מהמניות. גם חברת הביטוח הראל מחזיקה ב-5% מהמניות. בסוף בפברואר הוגשה נגד איביאי חיתום עוד בקשה לתביעה ייצוגית. הפעם על הפצת מניות ורידיס ורידיס -2% למשקיעים כאשר נודע לאחרונה שהמשטרה חוקרת את החברה על ביצוע הטמנה לא חוקית של פסולת ועבירות כלכליות. על פי התובעים בעלי המשרה בוורידיס וגם החתמים "הפרו לכאורה, בין היתר, חובות דיווח וגילוי מכח חוק ניירות ערך בתשקיף (כמו גם בדיווחים שפורסמו לאחר מכן), חובות זהירות מכוח חוק החברות, וכן עוולו בעוולה של הפרת חובה חקוקה ועוולת הרשלנות מכוח פקודת הנזיקין". התביעה כנגד 14 הנתבעים היא על סכום של 155 מיליון שקל. באיביאי חיתום אמרו שמוקדם מדי להעריך את סיכויי הבקשה, "לרבות את סיכויי אישורה כתובענה ייצוגית ואם תאושר - את סיכויי הצלחתה". בשבוע שעבר דיווחה החברה על מגעים מתקדמים להשקעה בקרן השקעות שתוקם ע"י אבי אורטל ויובל זעירא. אם זה ייצא לפועל, איביאי חיתום צפויה להשקיע 50 מיליון שקל בקרן שמטרתה תהיה "להשקיע בניירות ערך של תאגידים פרטיים וציבוריים בישראל ומחוצה לה, בתחומי עיסוק שונים. ההשקעה יכול ותהיה במכשירים פיננסיים מסוגים שונים ובהם מניות, הלוואות, ניירות ערך המירים ועוד". על פי הדיווח, התכנון הוא לגייס לקרן 250 מיליון שקל, כאשר משקיעי העוגן יהיו רשאים לפדות את השקעתם לאחר 7 שנים ממועד ההשקעה. עוד אומרת החברה שמשקיעי העוגן יהיו זכאים לחלק מדמי ההצלחה שייגבו על ידי השותף הכללי, וכי איביאי חיתום צפויה לקבל כ-5%-7% מהרווחים שיחולקו מדי רבעון. איביאי חיתום מציינת שאם הקרן תוקם והחברה תשקיע בקרן היא עשויה לגייס הון מהציבור לשם השגת כספי ההשקעה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    משקיע 06/03/2023 10:28
    הגב לתגובה זו
    אם יש לי תיק השקעות בבית ההשקעות I.B.I זה אומר שבעקיפין אני מממן את החזירות הזו דרך העמלות שגובים לי ?
  • 7.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 05/03/2023 16:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קח כמה שאתה יכול מהקופה וגזור קופון היכן שאפשר (ל"ת)
    שיטת ביבי עובדת 05/03/2023 12:01
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גמליאל 05/03/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
    למעשה זאת הסיבה האמיתית לקרבנות בין הליכוד לבין מנהיגי מפלגת העבודה כי ההון הדמיוני שצברה האליטה מאז קום המדינה נימצא באיום ולכן הם משקיעים לא מעט ממנו כדי להתכונן ולהפיל את ביבי וממשלתו שמאמינים על הונם
  • יותר פשוט לקנות מתנה לשרה וההון עוד יגדל (ל"ת)
    אוהד 05/03/2023 17:49
    הגב לתגובה זו
  • BB זה האליטה 05/03/2023 12:00
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר למפלגת העבודה, שלא נמצאת בשלטון מ-1977(=מלבד תקופה קצרה)?
  • 4.
    דגדג 05/03/2023 10:38
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים גם הפסידו השנה וגם שלמו עמלות לא מבוטלות. לא משנה מה עושים בארץ תמיד החזקים עושקים אותנו.
  • 3.
    גלינה 05/03/2023 09:47
    הגב לתגובה זו
    שותפות כללית שעתידה להקים קרן אבר גרין, לא ברור מה קורה שם אבל ככל הנאה הנוסטרו של אי בי אי חיתום עתיד להיות מושקע בקרן.
  • 2.
    אנונימי 05/03/2023 09:27
    הגב לתגובה זו
    להתרחק מהחברה הזו
  • 1.
    משה 05/03/2023 09:23
    הגב לתגובה זו
    תאוות בצע וחזירות
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: