משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

אחדזי וצוותו מסבירים: "בעוד שניתוחים מסורתיים התמקדו בממוצע ותנודתיות, לא ניתן להתעלם מהחשיבות של סקיאנס וקורטוזיס בהבנת דינמיקת שוק, במיוחד בהסבר כיצד פחד, תאוות בצע וסנטימנט שוק כללי משפיעים על אסימטריה וקיצוניות בשוק". ובמילים פשוטות - המחקר בעצם בדק את הקשר בין סנטימנט חיובי לתשואות ותנודתיות ושל סנטימנט שלישי לתשואות ותנודתיות. ככל שהקשר היה חלש יותר, למשל - תגובת יתר בסנטימנט חיובי שהיא גבוה פי כמה מההופכי - סנטימנט שלילי, אז היה מצב של אסימטריה בתשואות וזה מצב שמעיד על סכנה בשוק. השוק יותר מדי מוטה במקרה הזה לאופטימיות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

• הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
• העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההטיות שמתגלות במחקרים החדשים אינן חדשות מבחינה תיאורטית. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי פיתחו את "תורת הפרוספקט" ב-1979, מחקר שהפך למצוטט ביותר בתולדות הכלכלה והעניק לכהנמן פרס נובל ב-2002. כהנמן וטברסקי הציגו למשתתפים שני תרחישים. בתרחיש הראשון: בחירה בין רווח ודאי של 500 דולר לבין סיכוי של 50% לרווח של 1,000 דולר. בתרחיש השני: בחירה בין הפסד ודאי של 500 דולר לבין סיכוי של 50% להפסד של 1,000 דולר. למרות שמבחינה מתמטית שני התרחישים זהים, התנהגות המשתתפים הייתה הפוכה לחלוטין: כשמדובר ברווחים, אנשים מעדיפים את הוודאות; כשמדובר בהפסדים, הם מוכנים להמר.

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 

המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):

• ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
• חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.