הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכת כעת כי קצב הצמיחה של המשק הישראל ברבעון הראשון עמד על 0.8% בלבד, זאת לאחר קצב צמיחה של של 3.1% ברבעון האחרון של 2015 וקצב צמיחה של 2.3% ברבעון השלישי של 2015. בשוק העריכו שהנתון יהיה חלש ויעמוד על צמיחה של סביב 1%. 

מדובר בהאטה משמעותית שמקורה בעיקר בסעיף הייצוא - שם נרשמה נפילה של 12.9% בקצב שנתי (ללא יהלומים ומכירת סארט-אפים) אחרי ירידה בקצב של 1.6% "בלבד" ברבעון הקודם. ירידה נרשמה גם בתוצר העסקי (של 0.4% מול עלייה של 2.9% ברבעון הקודם) כאשר מנגד - הצריכה הפרטית ממשיכה להיות המנוע המרכזי של המשק - עם צמיחה בקצב של 4%. 

הדולר רציף מגיב בהתחזקות של 1.15% מול השקל לרמה של 3.812 שקלים בשל הספקולציות כי בנק ישראל יצטרך להתערב (הפחתת הריבית ל-0% או רכישות מט"ח אגרסיביות) בניסיון להאיץ את הצמיחה. גם מדד ת"א 25 הגיב בלחץ מטה וכעת מאבד 0.45% לרמה של 1,395 נקודות - צמוד מאוד לשפל של הנפילות בתחילת השנה.  

בהודעת הלמ"ס נכתב כי העלייה בתוצר ברבעון הראשון השנה משקפת עליות בהוצאה לצריכה פרטית ובהשקעות בנכסים קבועים וירידות ביצוא הסחורות והשירותים ובהוצאות לצריכה ציבורית . בנוסף, הייתה עלייה ביבוא סחורות ושירותים. 

• השכר הממוצע באפריל - 13,194 שקל; וכמה מרוויחים בהייטק?
• האם גם התלוש שלכם עלה החודש ב-1,000 שקל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יניב פגוט מאיילון: "סביבת  הפעילות הכלכלית העולמית חלשה. ישראל אינה אי בודד וכאשר הסחר העולמי קפוא והעולם צפוי לצמוח השנה בשיעור של 2.8% בלבד הרי הייצוא הישראלי צפוי להמשיך ולקרטע. התלות של הייצוא הישראלי במספר יצואנים מרכזיים החווים אף הם אתגרים עסקיים מורכבים רק מגדילה את האתגרים בפניהם ניצב הייצוא הישראלי. בנק ישראל אינו מצליח לבלום את התחזקות השקל ולפיכך הייצוא הישראלי יוסיף לקרטע ולהעיב על הצמיחה. הצריכה הפרטית מוסיפה להיות נקודת האור של הכלכלה הישראלית ואולם האזרח הישראלי הממוצע אשר שכרו קפוא יתקשה לסחוב את הכלכלה המקומית על גבו לבדו ולהשיב את הכלכלה הישראלית לקצבי צמיחה פרמננטים של 3% ויותר לשנה. בבנק ישראל מסתייגים מתוכניות מוניטריות קיצוניות להחלשת השקל ולעידוד הצמיחה ואולם בהינתן המדיניות המוניטרית היונית של הפד והתמריצים המוגברים מסביב לגלובוס הבנק נדחק לפינה".

גיא יהודה מפסגות: "הצמיחה הנמוכה יחסית ברבעון הראשון של השנה הייתה צפויה ולכן אינה מהווה הפתעה. להיפך, ישנן נקודות רבות שדווקא מעידות על כך שהצמיחה החלשה ברבעון הראשון היא זמנית, וכי ברבעונים הבאים המשק צפוי לחזור לקצב הצמיחה אשר אפיין אותו בשנים האחרונות. היצוא ממשיך להיראות רע עם התכווצות של 4.4% (אם ננטרל את ייצוא היהלומים התנודתי ואת חברות הסטארט-אפ היצוא ירד ב-12.9%!). אך כשיצוא הסחורות כל כך ריכוזי (כמעט חצי מהייצוא התעשייתי זה טבע, אינטל וכי"ל) והחולשה מתבטאת בעיקר בחברות אלו, ניתן לומר כי הסיפור כאן הוא יותר סיפור מיקרו מאשר סיפור מאקרו של כלל המשק. הצריכה הפרטית ממשיכה לצמוח באופן מרשים עם גידול של 4%. הצריכה השוטפת צמחה ב-5% ואפילו צריכת כלי רכב אישיים, שצמחו ב-75% ברבעון הקודם, צמחו בעוד 11.4%. הצרכן הישראלי, בינתיים, לא עוצר. ההשקעות צמחו בשיעור הגבוה מאז 2011 עם גידול 17.3% כאשר ניכרת האצה בהשקעות בבנייה למגורים עם גידול של 8.9%. בהחלט מעודד ומפיח תקוות כי נראה תרגום של נתונים אלה גם בהתחלות הבניה בעתיד הקרוב. הצריכה הממשלתית התכווצה ב-1.7% אך גם כאן אנו פחות מודאגים – הגרעון הנמוך ביחס לתוצר יאפשר לממשלה להרחיב את צריכתה לפחות כמו בשנה שעברה, דבר אשר יבוא לידי ביטוי ברבעונים הבאים".

עוד כותב יהודה כי "לסיכום, הצמיחה החלשה היא תוצאה בעיקר של נתוני הייצוא החלשים (נתונים חלקיים לרבעון השני מעידים כי המגמה עדיין נמשכת), שאר הנתונים דווקא מעודדים ומצביעים על כך שהביקוש המקומי במשק הישראלי ממשיך להיות חזק וכי הצמיחה החלשה היא זמנית ולא מעבר לכך. מה כל זה אומר לגבי המדיניות המוניטארית? למרות נתוני הצמיחה החלשים ולמרות המדד הנמוך שפורסם אמש, אנו לא מעריכים שנראה שינוי במדיניות בנק ישראל. להערכתנו, בנק ישראל יותיר את הריבית ברמתה עוד חודשים ארוכים תוך כדי המשך התערבות בשוק המט"ח על מנת למתן את הלחצים על השקל ולתמוך ביצואנים. אנו לא מצפים כי בבנק ישראל ייעשה שימוש בכלים בלתי קונבנציונליים והפחתות ריבית נוספות כל עוד לא נראה הרעה משמעותית ומתמשכת בפעילות הכלכלית. נתוני הצמיחה האחרונים הן עדות לכך שאנו ממש לא שם".   

• צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%
• "אנחנו לא הבלם - אנחנו המנוע": המשרד להגנת הסביבה רוצה שתסתכלו עליו אחרת
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״